שולחן ערוך אבן העזר - סימן קע - דין גט אחר גט ומאמר אחר מאמר

א הַיְבָמָה שֶׁנָּתַן לָהּ הַיָּבָם גֵּט כְּרִיתֻת, פְּסָלָהּ וּפָסַל צָרוֹתֶיהָ עָלָיו וְעַל שְׁאָר הָאַחִים, מִדִּבְרֵיהֶם. וְכָל גֵּט שֶׁפּוֹסֵל אִשְׁתּוֹ מְהַכְּהֻנָּה, פּוֹסֵל יְבִמְתּוֹ מֵהַיִּבּוּם; וְאֵינָהּ מֻתֶּרֶת לְזָר, עַד שֶׁיַּחֲלֹץ לָהּ: ב וְכֵן הַמַּאֲמָר (פי', יְבָמָה נִקְנֵית מִדְּאוֹרָיְתָא בְּבִיאָה, לֹא זוּלַת, וַחֲכָמִים תִּקְנוּ שֶׁיְּקַדְּשֶׁנָּהּ תְּחִלָּה, וְזֶהוּ הַנִּקְרָא מַאֲמָר, פֵּרוּשׁ מַאֲמַר חֲכָמִים), אֵינוֹ קוֹנֶה בָּהּ קִנְיָן גָּמוּר; שֶׁאִם בָּא לְהוֹצִיאָהּ אַחַר הַמַּאֲמָר, צְרִיכָה גֵּט לַמַּאֲמָר, וַחֲלִיצָה לְהַפְקִיעַ הַזִּקָּה: ג מֵאַחַר שֶׁאֵין מַאֲמָר קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר, וְלֹא גֵּט דּוֹחֶה דְּחִיָּה גְּמוּרָה, לְפִיכָךְ, מוֹעִיל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה אַחַר כָּךְ, הֵן גֵּט אַחַר גֵּט, הֵן מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר, אוֹ גֵּט וַחֲלִיצָה וּבִיאָה אַחַר הַמַּאֲמָר, אוֹ מַאֲמָר וּבִיאָה וַחֲלִיצָה אַחַר גֵּט, בֵּין בְּיָבָם אֶחָד וּשְׁתֵּי יְבָמוֹת, בֵּין בִּיבָמָה אַחַת וּשְׁנֵי יְבָמִים, בֵּין בִּשְׁתֵּי יְבָמוֹת וּשְׁנֵי יְבָמִים: ד כֵּיצַד, יָבָם שֶׁנָּתַן גֵּט לִיבִמְתּוֹ, וְחָזַר וְנָתַן גֵּט לְצָרָתָהּ, נֶאֱסַר בִּקְרוֹבוֹת שְׁתֵּיהֶן. אוֹ שְׁנֵי יְבָמִין שֶׁנָּתְנוּ שְׁנֵיהֶם גֵּט לִיבָמָה אַחַת, זֶה אַחַר זֶה, שְׁנֵיהֶם נֶאֶסְרוּ בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ. אוֹ שְׁנֵי יְבָמִים וּשְׁתֵּי יְבָמוֹת, כָּל אֶחָד נָתַן גֵּט לְאַחַת, כָּל אֶחָד נֶאֱסַר בַּקְּרוֹבוֹת שֶׁל אוֹתָהּ שֶׁנָּתַן לָהּ גֵּט: ה כְּשֶׁבָּאִים לְהוֹצִיאָהּ, לְמַאן דְּאָמַר חֲלִיצָה פְּסוּלָה צְרִיכָה לַחֲזֹר עַל כָּל הָאַחִים, בִּשְׁנֵי יְבָמִים וִיבָמָה אַחַת צְרִיכָה חֲלִיצָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּהוּא הַדִּין בְּיָבָם אֶחָד וּשְׁתֵּי יְבָמוֹת, וְנָתַן גֵּט לִשְׁתֵּיהֶן, שֶׁצָּרִיךְ לַחֲלֹץ לִשְׁתֵּיהֶן. וּלְמַאן דְּאָמַר חֲלִיצָה פְּסוּלָה אֵינָהּ צְרִיכָה לַחֲזֹר עַל כָּל הָאַחִים, אֲפִלּוּ בִּשְׁנֵי יְבָמִים וִיבָמָה אַחַת, דַּי בַּחֲלִיצָה אַחַת. { הַגָּה: וְלָזֶה הִסְכִּים הָרֹא''שׁ זַ''ל. וְהָא דַּחֲלִיצָה פְּסוּלָה צְרִיכָה לַחֲזֹר, הַיְנוּ שֶׁהָיְתָה זְקוּקָה לְגַמְרֵי, וְנִפְסְלָה, שֶׁנִּקְלְשָׁה הַזִּיקָה. אֲבָל חֲלִיצָה פְּסוּלָה מֵעִקָּרָא, אֵינָהּ צְרִיכָה לַחֲזֹר: } ו וְכֵן יֵשׁ מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר, שֶׁאִם עָשָׂה מַאֲמָר בְּזוֹ וְאַחַר כָּךְ בְּזוֹ, אוֹ אַחִים עָשׂוּ מַאֲמָר בָּהּ אוֹ בַּחֲבֶרְתָּהּ, כָּל אַחַת צְרִיכָה גֵּט לַמַּאֲמָר, וַחֲלִיצָה לְאַחַת מֵהֶם לִפְטֹר אֶת שְׁתֵּיהֶן. וְכֵן אִם עָשָׂה מַאֲמָר בְּזוֹ, וְאַחַר כָּךְ נָתַן גֵּט, אוֹ חָלַץ לָהּ אוֹ לְצָרָתָהּ, אוֹ שֶׁבָּא עַל צָרָתָהּ, אוֹ שֶׁאַחַר הַמַּאֲמָר שֶׁלּוֹ נָתַן לָהּ אָחִיו גֵּט, אוֹ חָלַץ לָהּ אוֹ לְצָרָתָהּ, אוֹ שֶׁבָּא עָלֶיהָ אוֹ עַל צָרָתָהּ, מוֹעִיל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה אַחַר מַאֲמָר לֶאֱסֹר בַּעֲלַת הַמַּאֲמָר, וְלֵאָסֵר (בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ) [בַּקְּרוֹבוֹת] בַּמַּעֲשֶׂה שֶּׁנַּעֲשָׂה אַחַר הַמַּאֲמָר, וּלְהַצְרִיךְ גֵּט לַמַּאֲמָר וּבִיאָה שֶּׁנַּעֲשָׂה אַחֲרָיו: ז וְזֶה תַּקָּנָתָם: עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר וְנָתַן לָהּ גֵּט, צְרִיכָה חֲלִיצָה. עָשָׂה מַאֲמָר וְחָלַץ, צְרִיכָה גֵּט. עָשָׂה מַאֲמָר בָּזוֹ וְנָתַן גֵּט לָזוֹ, נוֹתֵן גֵּט לְבַעֲלַת הַמַּאֲמָר, וְהוּא אוֹ אָחִיו חוֹלְצִים לְאַחַת מֵהֶן, וְתִפָּטֵר הָאַחֶרֶת. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן צְרִיכוֹת חֲלִיצָה: ח עָשָׂה מַאֲמָר בָּזוֹ, וּבָעַל הוּא אוֹ אָחִיו לָזוֹ, בַּעֲלַת הַמַּאֲמָר צְרִיכָה גֵּט, וְכֵן הַשְּׁנִיָּה צְרִיכָה גֵּט, וְצָרִיךְ לַחֲלֹץ לְאַחַת מֵהֶן: ט וְכֵן אִם נָתַן לָהּ גֵּט, וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ אוֹ עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר אוֹ בַּחֲבֶרְתָּהּ, אוֹ שֶׁחָלַץ לַחֲבֶרְתָּהּ, אוֹ שֶׁאַחַר הַגֵּט שֶׁלּוֹ עָשָׂה בָּהּ אָחִיו מַאֲמָר אוֹ בָּא עָלֶיהָ, אוֹ חָלַץ לָהּ אוֹ לַחֲבֶרְתָּהּ, מוֹעִיל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה אַחַר הַגֵּט לֵאָסֵר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וּלְהַצְרִיךְ גֵּט לַמַּאֲמָר שֶּׁנַּעֲשָׂה אַחֲרָיו: י וְזֶה תַּקָּנָתָם: נָתַן לָהּ גֵּט וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ אוֹ עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר, צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה: יא נָתַן לָהּ גֵּט, וְאַחַר כָּךְ בָּא הוּא אוֹ אָחִיו עַל צָרָתָהּ, אוֹ שֶׁעָשׂוּ בָּהּ מַאֲמָר, זוֹ שֶׁבָּא עָלֶיהָ אוֹ שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר, צְרִיכָה גֵּט, וְצָרִיךְ חֲלִיצָה לְאַחַת מֵהֶן לִפְטֹר שְׁתֵּיהֶן: יב הַבְּעִילָה קוֹנָה קִנְיָן גָּמוּר, וְכֵן הַחֲלִיצָה דּוֹחָה דְּחִיָּה גְּמוּרָה. לְפִיכָךְ, אֵין הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה אַחֲרֵיהֶם, מוֹעִיל, לֹא לִפְסֹל אֶת זוֹ וְלֹא לֵאָסֵר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ. כֵּיצַד, בָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וְחָזַר הוּא אוֹ אָחִיו וְחָלַץ לָהּ אוֹ לְצָרָתָהּ, אֵין אוֹתָהּ חֲלִיצָה כְּלוּם. וְכֵן אִם אָחִיו חָזַר וְנָתַן גֵּט לָהּ אוֹ לְצָרָתָהּ, אֵינוֹ כְּלוּם. וְכֵן אִם חָזַר וְעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר אוֹ בָּעַל, אֵינוֹ כְּלוּם. אֲבָל אִם בָּא הוּא אוֹ אָחִיו עַל צָרָתָהּ, אוֹ עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר, צְרִיכָה גֵּט: יג וְכֵן אִם חָלַץ לִיבִמְתּוֹ, וְחָזַר הוּא אוֹ אָחִיו וְחָלְצוּ לְצָרָתָהּ, אֵין אוֹתָהּ חֲלִיצָה כְּלוּם לֵאָסֵר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ. אוֹ שְׁנֵי יְבָמִים שֶׁחָלְצוּ לִיבָמָה אַחַת, זֶה אַחַר זֶה, אֵין חֲלִיצָה אַחֲרוֹנָה כְּלוּם, וּמֻתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ. אֲבָל אִם אַחַר שֶׁחָלַץ לִיבִמְתּוֹ, בָּעַל, אוֹ קִדֵּשׁ הוּא אוֹ אָחִיו אוֹתָהּ אוֹ צָרָתָהּ, תָּפְסֵי לְהוּ קִדּוּשִׁין בָּהֶם וּצְרִיכָה גֵּט, בֵּין קִדְּשָׁהּ לְשֵׁם אִשּׁוּת כְּגוֹן שֶׁקִּדְּשָׁהּ סְתָם, בֵּין לְשֵׁם יַבְמוּת כְּגוֹן שֶׁאָמַר לָהּ: הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי לְזִקַּת יְבָמִים: יד הָא דְּאֵין מַעֲשֶׂה מוֹעִיל אַחַר בִּיאָה, דַוְקָא בְּבִיאָה כְּשֵׁרָה שֶׁלֹּא קָדַם לָהּ מַעֲשֶׂה אַחֵר. אֲבָל בִּיאָה פְּסוּלָה, כְּגוֹן שֶׁנָּתַן גֵּט לָזוֹ וּבָעַל אֶת זוֹ, אוֹ עָשָׂה מַאֲמָר בָּזוֹ וּבָעַל אֶת זוֹ, מוֹעִיל מַעֲשֶׂה שֶׁיַּעֲשׂוּ אַחֲרֶיהָ, שֶׁאִם יַחֲלֹץ הוּא אוֹ אָחִיו לַשְּׁלִישִׁית, יֵאָסְרוּ בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְגַם הִיא לֹא סָגֵי לָהּ בְּגֵט, דְּאַכַּתִּי נִשְׁאָר בָּהּ זִקָּה. אֲבָל חֲלִיצָה, אֲפִלּוּ הִיא פְּסוּלָה, שֶׁקָּדַם לָהּ מַעֲשֶׂה אַחֵר, כְּגוֹן שֶׁנָּתַן גֵּט לָזוֹ אוֹ מַאֲמָר בָּזוֹ, וְאַחַר כָּךְ חָלַץ לָהּ אוֹ לְצָרָתָהּ, אֲפִלּוּ הָכִי אֵין מוֹעִיל אַחֲרֶיהָ, אִם חָזַר הוּא אוֹ אָחִיו וְחָלַץ לָהּ אוֹ לְצָרָתָהּ; אֲבָל אִם בָּעַל אוֹ קִדֵּשׁ, תָּפְסוּ בָּהּ: טו עָשָׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ וְאַחַר כָּךְ נָתַן לָהּ גֵּט לְזִקָּתָהּ, פָּסְלָה עָלָיו וְעַל כָּל הָאַחִין, וּצְרִיכָה גֵּט לְמַאֲמָרָהּ וַחֲלִיצָה לְזִקָּתָהּ. { וְאִם נָתַן לָהּ גֵּט סְתָם, הָוֵי כְּאִלּוּ פֵּרַשׁ לְזִקָּתָהּ. } נָתַן לָהּ גֵּט לְמַאֲמָרָהּ וְלֹא לְזִקָּתָהּ, נִשְׁאֲרָה זְקוּקָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה, וְאֵינָהּ מֻתֶּרֶת אֶלָּא לִשְׁאָר אַחִים, אֲבָל הַמְגָרֵשׁ אָסוּר בָּהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתֶּרֶת אַף לַמְגָרֵשׁ: טז בִּיאַת בֶּן תִּשְׁעָה כְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל. לְפִיכָךְ, בָּא עַל הַיְבָמָה, פְּסָלָהּ עַל כָּל הָאַחִים. וְאִם אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ חָזַר אָחִיו הַגָּדוֹל וּבָא עָלֶיהָ אוֹ עַל צָרָתָהּ, אוֹ עָשָׂה מַאֲמָר אוֹ נָתַן גֵּט אוֹ חָלַץ לָהּ אוֹ לְצָרָתָהּ, פְּסָלָהּ עַל הַקָּטָן. וְכֵן אִם חָזַר הַקָּטָן וּבָא עַל צָרָתָהּ, אוֹ שֶׁאָחִיו בֶּן ט' בָּא עָלֶיהָ אוֹ עַל צָרָתָהּ, פְּסָלָהּ עָלָיו כְּדִין מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר. וְכֵן אִם עָשָׂה הַגָּדוֹל מַאֲמָר בִּיבָמָה, וְחָזַר אָחִיו בֶּן ט' וּבָא עָלֶיהָ אוֹ עַל צָרָתָהּ, פְּסָלָהּ כְּדִין מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר. וּמַאֲמָר שֶׁל בֶּן ט' אֵינוֹ חָשׁוּב כְּמַאֲמַר הַגָּדוֹל, וְאֵינוֹ מוֹעִיל אֶלָּא בִּתְחִלָּה, אֲבָל לֹא בַּסוֹף. כֵּיצַד, עָשָׂה קָטָן מַאֲמָר, מוֹעִיל לְפָסְלָהּ עַל הָאַחִים. אֲבָל אִם עָשָׂה הַגָּדוֹל מַאֲמָר, וְחָזַר בֶּן ט' וְעָשָׂה מַאֲמָר בָּהּ אוֹ בְּצָרָתָהּ, אֵינוֹ מוֹעִיל לְפָסְלָהּ עַל הָאָח הַגָּדוֹל. אֲבָל מַאֲמָרוֹ שֶׁל בֶּן ט', אַחַר מַאֲמָר בֶּן ט', אִכָּא לִמֵימַר שֶׁמּוֹעִיל, כֵּיוָן שֶׁמַּאֲמַר הָרִאשׁוֹן מִבֶּן ט'. וְגֵט וַחֲלִיצָה, אֵין לַקָּטָן כְּלָל, לֹא בִּתְחִלָּה וְלֹא בַּסוֹף: יז גָּדוֹל שֶׁעָשָׂה מַאֲמָר בִּיבָמָה אוֹ נָתַן לָהּ גֵּט וְלָהּ צָרָה, כְּשֶׁבָּא לַחֲלֹץ לְאַחַת מֵהֶן וּלְהַתִּירָן, אֵין חֲלִיצַת בַּעֲלַת הַגֵּט אוֹ בַּעֲלַת הַמַּאֲמָר פּוֹטֶרֶת הַצָּרָה. אֲבָל חֲלִיצַת הַצָּרָה פּוֹטֶרֶת לְבַעֲלַת הַגֵּט לְגַמְרֵי, וּלְבַעֲלַת הַמַּאֲמָר מֵחֲלִיצָה, וּצְרִיכָה עוֹד גֵּט לְמַאֲמָרָהּ. וְאִם עָשָׂה מַאֲמָר בָּזוֹ וְנָתַן גֵּט לָזוֹ, חוֹלֵץ לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה וּפוֹטֵר הַשְּׁנִיָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר: יח מִי שֶׁנָּפְלוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי יְבָמוֹת מִבַּיִת אֶחָד, הָאַחַת שְׁנִיָּה לְיָבָם וְאַחֶרֶת { מֻתֶּרֶת, } כְּשֶׁהוּא מְיַבֵּם מְיַבֵּם לָאַחֶרֶת, כְּשֶׁהוּא חוֹלֵץ חוֹלֵץ לַשְּׁנִיָּה. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאִם חָלַץ לַאֲסוּרָה, לֹא הֻתְּרָה צָרָתָהּ; חָלַץ לַצָּרָה, הֻתְּרָה הָאֲסוּרָה: יט יְבָמוֹת רַבּוֹת הַבָּאוֹת מִבַּיִת אֶחָד, כֵּיוָן שֶׁנִּבְעֲלָה אַחַת מֵהֶן בְּעִילָה כְּשֵׁרָה, אוֹ נֶחְלְצָה חֲלִיצָה מְעֻלָּה, הֻתְּרוּ הַכֹּל וְנִסְתַּלְּקָה זִקַּת הַיָּבָּם מֵעֲלֵיהֶן. וְאִם נִבְעֲלָה אַחַת מֵהֶן בְּעִילָה פְּסוּלָה, אוֹ נָתַן לָהּ מַאֲמָר פָּסוּל, נֶאֶסְרוּ כֻּלָּם לְיִבּוּם, וּצְרִיכָה גֵּט זוֹ שֶׁנִּבְעֲלָה אוֹ שֶׁנָּתַן לָהּ מַאֲמָר, וּצְרִיכָה כָּל אַחַת מֵהֶן חֲלִיצָה לְהַתִּירָהּ לְזָר, שֶׁאֵין זִקַּת הַיִּבּוּם מִסְתַּלֶּקֶת בִּבְעִילָה פְּחוּתָה. נֶחְלְצָה אַחַת מֵהֶן חֲלִיצָה פְּחוּתָה, הֻתְּרָה לְהִנָּשֵׂא לְזָר אוֹתָהּ שֶׁנֶּחְלְצָה, אֲבָל צָרָתָהּ אֲסוּרָה עַד שֶׁתַּחֲלֹץ גַּם הִיא, אוֹ עַד שֶׁיַּחְלְצוּ כָּל הָאַחִים לָרִאשׁוֹנָה שֶׁנֶּחְלְצָה הַחֲלִיצָה הַפְּחוּתָה, שֶׁאֵין חֲלִיצָה פְּחוּתָה מְסַלֶּקֶת זִקַּת יִבּוּם מִבַּיִת זֶה, עַד שֶׁתַּחֲזֹר עַל כָּל הָאַחִים, אוֹ עַד שֶׁתַּחֲלֹץ כָּל אַחַת מֵהֶן. זֶהוּ דַּעַת הָרַמְבַּ''ם (ח''ב קי''ח ב'), וְנֶחְלְקוּ עָלָיו { כְּמוֹ שֶׁהוּא מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַטּוּר: } כ שְׁנֵי יְבָמִים שֶׁיִּבְּמוּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת הַבָּאוֹת מִבַּיִת אֶחָד, וְלֹא נוֹדַע מִי יִבֵּם תְּחִלָּה, שְׁנֵיהֶם יוֹצִיאוּ בְּגֵט, וְיֻתְּרוּ לְזָרִים, וַאֲסוּרוֹת לִיְבָמִים. לְפִיכָךְ, רְאוּבֵן שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת בְּעַכּוֹ וְאַחַת בְּצוֹר, וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֶחָיו, הָאֶחָד בְּעַכּוֹ וְהָאֶחָד בְּצוֹר, וְשָׁמְעוּ שֶׁמֵּת רְאוּבֵן לֹא יְיַבֵּם אֶחָד מֵהֶם עַד שֶׁיֵּדַע מֶה עָשָׂה אָחִיו. קָדַם אֶחָד מֵהֶם וְיִבֵּם, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁאָחִיו יִבֵּם תְּחִלָּה:

סימן קע - דין גט אחר גט ומאמר אחר מאמר

Documentation Index