סימן ב - דין לבישת בגדים

א א מיושב. דאז בהכרח יגלה גופו. איתא בש''ס חלוק של ת''ח כל שאין בשרו נראית מתחתיו טפח והאידנא אין נזהרים בזה משום שהולכין הכל בבתי שוקיים ואין בשרו נראית. מ''א: ג ב לחוץ. ויראו התפירות המגונות ויתגנה בעיני הבריות וכתב הט''ז שיש חילוק בין ת''ח לשאר אנשים דלת''ח אם לבש החלוק הפוכה צריך להפכה אבל שאר אינשי דעלמא יזהר לכתחלה שלא ללבשה הפוכה ע''ש. ויזהר מללבוש שני מלבושים יחד בפעם אחד כי קשה לשכחה. וישים ב' צידי המלבוש ביד ימינו וילבוש הימין ואח''כ השמאל ויכוין כי הכל נכלל בימין ומן הימין בא לשמאל. כתבים: ד ג ימין תחלה. דיש חשיבות לימין לענין בוהן יד ובוהן רגל. ושמאל יש בו נמי חשיבות לענין תפילין מש''ה נחלק לכל אחד מעלה דהיינו הקשירה לשמאל דחשיבת תפילין הוא בקשירה וכשרוחץ וסך ימין תחלה ואם רוחץ כל גופו ראש תחלה עמ''א. וע''ת: ו ד בקומה זקופה. אפי' פחות מד' אמות ב''ח ט''ז ומ''א והמחבר יד אהרן כתב דמאחר דמן הגמרא נראה דבתוך ד' אמות מותר איך יחמיר רבינו אפי' בתוך ד''א והט''ז ס''ק ד' כ' דרבינו לא היה גורס בגמ' ד''א ע''ש וליתא שהרי כ' רבינו ברמזים בפ''ק דקידושין אסור לילך ד''א בקומה זקופה ובגילוי הראש. הרי שהי' גורס ד''א. ועיין ברמזים פרק כיצד מברכין דלא כתב שם ארבע אמות ודוק. ועיין מ''ש הפוסקים דגילוי הראש הוא מדת חסידות וליכא איסורא ע''ש וצ''ע דהרי רבינו ברמזים כלל ותני קומה זקופה וגילוי הראש ובכלהו תני אסור. יד אהרן: ה ד' אמות. ומדת חסידות אפי' פחות מד' אמות אפילו קטנים נכון לכסות ראשן דתהוי עלייהו אימתא דשמיא. מ''א: ו בגילוי הראש. ט''ז סי' זה ס''ק ה' כתב דה''ה אם רוכב על גבי בהמה או יושב בעגלה הוי כמהלך ובסי' ח' ס''ק ג' כתב אפילו יושב אסור משום בחוקותיהם לא תלכו ע''ש ומהרש''ל כתב הא דאסור לילך בקומה זקופה ובגילוי הראש היינו דוקא תחת אויר הרקיע אבל לא בבית כי אינו נראה כ''כ שאינו משגיח במורא של הקב''ה כ''א תחת אויר הרקיע ע''ש וכ' ע''ת ויש לסמוך על זה בעת הצורך וכובע של קש ושל גמי חשוב כיסוי כמבואר לקמן סי' צ''א ס''ד. וכתב ע''ת דה''ה שערות שקורין פרו''ק חשובים כיסוי אך מפני מראית עין יש ליזהר אם אפשר. ולענין ליכנס לבה''כ בגלוי הראש מבואר לקמן סי' צ''א ס''ג דאסור. ואסור להזכיר השם בגילוי הראש ולא מהני אי משים הידים על הראש שם סי' צ''א ס''ג. אבל מהרש''ל כתב אם רוחץ באמבטי ורוצה לשתות או בלילה שאין לו כובע בראשו דיו במה שמכסה ראשו בידו וט''ז סי' ח' וסי' ע''ד פסק דכיסוי היד על הראש מהני לענין שלא ישב או ילך בגילוי הראש אבל לענין שיברך או יוציא מפיו דבר קדושה לא מהני כיסוי יד ע''ש וכ''פ המ''א בסימן צ''א ס''ק ד'. ואם אחר מניח ידו על ראשו חשוב כיסוי אפילו לענין ברכה שם סי' צ''א: ז יחף. איתא בשבת דף קכ''ב ובפסחים דף קי''ב שימכור כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו (ובספר אליהו רבא מביא בשם של''ה דאם עושה משום תשובה על עונותיו מותר וכן עשה דוד המלך ע''ה הלך יחף)