סימן ג - הנהגת בית הכסא

ב א שני אנשים. ואם מפחד יוכל אחר להניח ידו על ראשו דרך חלון ש''ס פרק הרואה דף ס''ב בעובדא דרבא. מ''א: ב לא ידבר שם. וכ''ש שלא יאכל. איתא בסנהדרין התקינו שיהא נשים מספרות בב''ה משום יחוד עיין בא''ע סי' כ''ב. ובמקום שהן בעיר אין לחוש: ג ג נקביו. אם אינו יכול לפנות ילך ד''א וישב ויעמוד וישב עד שיפנה. או יסיח דעתו מדברים אחרים גמרא דשבת. ולא יפנה בעמידה ספרי פרשת תצא: ד ד טפח. משום צניעות ומלפניו טפחיים משום קילוח מי רגלים. וכתב הב''ח דנכון להחמיר כחומרת הגירסאות דהיינו מלפניו ומלאחריו טפח ע''ש: ה ה מחיצות. אבל בחצר בכל ענין שרי ב''י. וט''ז בקונטרס אחרון העלה דצריך שיפנה דוקא סמוך למחיצה כפירוש אבוהב שדחה הב''י ע''ש. וכתב המ''א ומ''מ נ''ל דעיר המוקפת חומה לא מיקרי מחיצות לענין זה ע''ש: ז ו לא ישב כצ''ל. עיין בס' ברכת הזבח דף קמ''ח ע''ב: ח ז בשדה. ה''ה אם הוא נפנה בבית אחורי כותל יוכל לפנות אע''פ שחבירו שומע העיטוש. ע''ת: ח פירועו. אפי' שומע קול עיטוש שלו: י ט ימין. מפני שקושר בה תפילין ועוד טעמים אחרים בגמרא ואיטר יד יקנח בשמאל דידיה שהוא ימין של כל אדם מ''א. וכ''מ מדברי ט''ז עיין במגיני ארץ דפוס אמשטרדם והבאר היטב אשר לפני כתב בשם מ''א וט''ז דאיטר יד יקנח בימין דידיה ע''ש ולא דק ואם כותב בשמאל ושאר מעשיו עושה בימין יש לקנח נמי בימין דעלמא עיין מ''א וכתב של''ה שלא יקנח באצבע אמצעית שכורך עליו רצועה של תפילין: יא י כשפים. עיין סי' שי''ב ס''ד ועיין ע''ת וב''ח ובחות יאיר סי' רל''ג: יא חבירו. אבל אם קנח הוא עצמו בו או שיבש או שקנח מצד אחר לית לן בה. הג''א מ''א: יב יב בצניעות בלילה. ר''ל שלא יגלה עצמו יותר מביום אבל אין צריך להתרחק אם אין שם אדם מפנה ברחוב אבל לא בפני עכו''ם ע''ז דף מ''ז. וכל זה לפנות אבל להשתין מותר אפי' ביום בפני רבים אם צריך לכך משום דאיכא סכנה. ואיתתא לא תקום בפני תינוק אבל מצדדין לית לן בה בכורות דף מ''ד ע''א: יד יג ולמטה. ואפי' אם האבר בקישוי מותר לאחוז מעטרה ולמטה כ''מ מתוס' ריש פרק כל היד ד''ה אוחז וכו' מדלא תירצו דהתם מיירי שהוא בקישוי דהא נזדעזע אבריו קתני. ע''ת: יד הנשוי. וט''ז כתב דמדינא אסור ע''ש ואם אין אשתו עמו או שהיא נדה לא מקרי נשוי לענין זה עיין ט''ז מ''א ועיין בא''ע סי' כ''ג ס''ק ד' מש''ש: טז טו להתחכך לא. איתא בנדה דף מ''א במטלית עבה מותר לאחוז באמה שאינו מחמם: יז טז בל תשקצו. ובקטנים משום בל תשקצו ומשום שלא יהא עקר ויזהר מאד בקינוחו כי צואה בפי הטבעת מעכבת התפלה ויש לרחוץ במים כמ''ש ומצואתו לא רחץ. סידור האר''י ז''ל: