סימן כז - מקום הנחתן ואפן הנחתן

א א שמאל. ואם הניח בימינו אפילו בדיעבד לא יצא. חוט השני סי' כ''ח

ב הקובד''ו. בל''א עלינבוג''ין

ג לקובד''ו. ויש להניח התפילין על בשר התופח. עיין מ''א

ד רק זרוע. מי שנקטעה ידו שמאלית פטור מלהניח בימין תשובת רמ''א סימן קנ''ב. ובתשובת שבות יעקב ח''א סימן ג' חולק והעלה להלכה דיש להניח הגידם שאין לו יד רק זרוע. או מי שנברא בידו אחת והיא הימנית להניח על ימינו ויברך שתים על של ראש ויצא לכו''ע ע''ש ועיין כנה''ג ובתשו' חות יאיר סי' קס''ז ובמ''א ס''ק ג'. ובבית יעקב סי' קמ''ט: ב ה יו''ד. בזוהר פ' פנחס מחמיר מאוד בזה: ד ו חוצץ. בזבחים דף י''ט מיבעי' אי כנה חיה ושערו הוי חציצה לענין בגדי כהונה. וכ' המ''א מיהו בכנה מתה ועפר יש ליזהר עכ''פ דבזה לא הוי איבעיא כלל. ובשל''ה כ' דיש לרחוץ מקום הנחת תפילין: ז להקפיד. מיהו יש להחמיר אפי' ברצועות מה ששייך להקשירה בין ברצועות של ראש בין ברצועות היד. ט''ז מ''א ע''ת. בספר דבר שמואל סי' רצ''ב כתב תוכחת מגולה על המניחין התפילין ע''ג פאה נכרית הנקרא פארוקה ועיין בחשובת יד אליהו סי' ג' שהאריך בזה

ה ח דק. ועל כובע עבה אסור. ואם יש לו מכה ביד אסור להניחם על הבגד משום לך לאות ולא לאחרים לאות אבל מותר להניחו על החלוק אם לא סגי בלא''ה דהא לבוש בגד אחר עליו. מ''א: ט של יד. וה''ה אם מניח של יד בדרך זה שלא יברך על ש''י אלא על של ראש מ''א. וכתב הב''ח מ''מ בשעת ק''ש ותפלה יראה שיהא זולת חציצה ע''ש

ו י ימינו. שנים שהלכו בדרך ואחד מהם איטר ואין לו רק חפילין ממי שאינו איטר יניח התפילין בימין דהיינו הקציצה לצד הכתף והמעברתא לצד היד. וכן להיפוך במי שאינו איטר ומניח תפילין של האיטר מניח בשמאלו הקציצה לצד הכתף והמעברתא לצד היד שבות יעקב ח''א סי' ג' ע''ש. ועיין בתשובת נחלת שבעה סי' מ''א. ובחות יאיר סי' קס''ז: יא כל אדם. ואם הניחו בימינו שהוא שמאל כל אדם אפילו בדיעבד לא יצא. חוט השני סי' כ''ח: יב ימין. ואם כותב בב' ידיו יניח בשמאל כל אדם. ואם הרגיל עצמו לכתוב בשמאל ועושה כל מלאכתו בימין יניח בשמאל כל אדם עיין מ''א: (ועיין בס' אליהו רבה שהשיג על פשרת מ''א ופסק כדעת הש''ע. ומסיים מיהו אדם שאין יכול לכתוב יניח בימין כשעושה כל מעשיו בשמאל): ח יג כריכות. אחד בפרק האמצעי ב' בתחתון. האר''י ז''ל: יד כריכות. וכ''כ האר''י ז''ל ועי' יד אהרן: טו התיתורא. רק יהא תלוי כעין של ראש מהרי''ל. ובשכנה''ג חולק על מהרי''ל בזה וכתב ופוק חזי מאי עמא דבר שכל העולם נוהגים לקשור המעברתא עם הרצועות ע''ש. וכ''כ עטרת זקנים ממשמעות ש''ע מר''י לוריא וז''ל ישים רצועה של יד על התיתורא של יד מיד אחר הקשירה כדי שלא תזוז ממקומה. דאם זזה ממקומה אז היה בא לידי ספק ברכה. ואח''כ יקשור בקבורת ג' כריכות. ובזרוע ד' כריכות. ואח''כ יניח של ראש ע''ש וע''ל סי' כ''ה ס''ק י''ב: ט טז השער. הט''ז פסק דכל התפילין צריכים להיות מונחים במקום שיש קרחה דהיינו שיהא קצה התחתון בעיקרי השער. ולא כטועים לומר שהקצה העליון יתחיל ממקום השער ועיקר התפילין מונחים על המצח ועוברים על איסור דאורייתא ומברכין ברכה לבטלה ע''ש. ובתשובת בית יעקב סי' קל''א חולק על הט''ז ופסק מהתחלת עיקרי השער יהא התיתורא יתחיל שם ולא הקציצה ע''ש כנה''ג: י יז בעורף. שהוא סוף הגולגולת והוא נגד הפנים ולא כ''כ למטה כנגד הגרון: יח חוץ. ודלא כמו שנוהגין קצת לעשות ב' דלתי''ן מב' צדדים. מ''א: יא יט יתהפכו. ואם נתהפכו אפי' בשוגג מדת חסידות הוא להתענות ודוקא שמקיף הראש והזרוע אבל מה שמשלשל לפניו ומה שכורף אח''כ ליכא קפידא עיין בשכנה''ג ובע''ת: כ משיעור. ועכ''פ צריכין להיות משולשין לפניו מעט הא ל''ה פסולים לגמרי. מ''א