סימן רצו - דיני הבדלה על היין

א א הבדלה. הרמב''ם פכ''ט כתב דהבדלה היא דאורייתא כמו קידוש וי''א שהיא מדרבנן מ''מ שם ועי' סוף סי' זה

ב בכוס. פירוש העונים אמן. טור

ג פגום. כתב הט''ז דאין לזה פירוש ע''ש. ומ''א כתב דכך פירושו שיש פגם וביזוי לכוס של ברכה כששופך ממנו קודם שישתהו ולכך שופכין קודם סיום הברכה. ומט''מ כתב דלא ישפוך בשעת ברכה אלא בשעה שמוזג ישפכנו מלא על כל גדותיו שישפך על הארץ וכ''כ בשל''ה והגהת י''נ וכ''כ הט''ז. ורש''ל וב''ש כתבו לבטל השפיכה לגמרי משום ביזוי משקה וכמ''ש סי' קע''א. ולדידן צ''ל דדבר מועט אין קפידא. מ''א

ד מן הכוס. היינו לאחר שתיה כמש''ל משום הפסק

ה מצוה. נהגו הנשים שלא לשתות מכוס הבדלה ועיין בשל''ה הטעם. כתב בשבלי הלקט כוס של הבדלה רגיל המבדיל לשתות כולו ואין משקה ממנו בני הבית וצריך לישב ולשתות. מט''מ: ב ו הפת. ול''ד לקידוש דכיון דאין קידוש אלא במקום סעודה פת מענין סעודה הוא אבל אינו מענין הבדלה: ז על שכר. דוקא במקום דהוי שכר חמר מדינה אבל בארץ אשכנז אסור דהא אפי' אין לו יין כלל אסור להבדיל על השכר כ''ש היכא שיש לו ואינו חביב עליו. מ''א: ח עליו. ולמי שאין חביב עליו כמו יין יבדיל על היין ט''ז. אם מותר יין שמסריח קצת להבדלה עיין בתשוב' שער אפרים סי' י''ח וע''ל סי' רע''ב ס''ק ד': ג ט לאכול. דדי לו בהבדלה שבתפלה. ובתשו' מהר''מ כתב שיאמר המבדיל בלא כוס

ו י בימין. וכן בכל ברכה של מצוה ראוי לו שבימין יאחזנו: ח יא האנשים. עי' סי' רצ''ט ס''י בהג''ה דיאמרו המבדיל בלא ברכה ויעשו מלאכה ועיין מ''א