סימן שכט - על מי מחללין שבת

א א לידי סכנה. כגון שיש שם חולים או קטנים שא''א להבריחם. ונ''ל דאפי' אפשר להצילם דרך ר''ה מוטב לכבות דהוי מלאכה שא''צ לגופה אבל זה הוי דאורייתא. מ''א ע''ש. ועיין מ''ש עליו היד אהרן

ב ב נעקרו. ותינוק שנמצא בעיר שרובה עכו''ם אין מחללין עליו שבת כיון דבכל יום ויום פורשים כולם ממקום קביעותם אזלינן אחר הרוב עיין בא''ע סימן ד' סל''ד והאי נעקרו (ר''ל) כולם [ר''ל] בזה אחר זה דאי בבת אחת הא נמי קביעי. או''ה מ''א

ג ג מפקחין. הבא במחתרת בענין שמותר להרגו אם נפל עליו גל אין מפקחין עליו דגברא קטילא הוא רמב''ם הלכות גניבה ועיין בח''מ סימן תכ''ה: ז ד שאם וכו'. וצ''ע דיניחנו ליקח הממון ולא יחלל שבת ואפשר כיון דאין מעמיד עצמו על ממונו חיישינן שמא יעמוד אחד נגדם ויהרג ולכן מחללין אבל באדם יחידי יניח ליקח ממונו ולא יחלל שבת. מ''א עיין מ''ש ססי' רמ''ח: ח ה עכו''ם. לאו דוקא מפני עכו''ם אלא ה''ה מפני ישראל יד אליהו סימן י''א: ו להצילם. ומ''מ אם יש לו סכנה אין לו לסכן גופו מאחר שהוא חוץ לסכנה אף שראה במיתת חבירו. או''ה