סימן לז - זמן הנחת התפלין

א א שכר. בש''ס איתא דמאריך ימים. ובשמושא רבא איתא שהוא מובטח שהוא בן עה''ב ושאין גיהנם שולטת בו ושעונותיו נמחלים לו. וכתב הרא''ש אם זהיר בתפילין כף זכות מכרעתו. ואם פשע בהם כף חובה מכרעתו. שאין לך גדול במצות עשה יותר מתפילין. חרש המדבר ואינו שומע. או שומע ואינו מדבר חייב להניח תפילין אבל אינו שומע ואינו מדבר אין מוחין בידו מלהניחם אם רוצה. ע''ת וכ''כ בשיורי כנה''ג סי' ל''ח. והבאר היטב אשר לפני לא העתיק היטב ע''ש

ב בגופן. ודוקא שאינו מניחם בשביל ביזוי מצוה אבל הירא להניחם משום דבעי גוף נקי ושמא לא יזהר בקדושתן אף ע''ג דעבירה היא בידו דבקל יוכל ליזהר בהם בשעת ק''ש ותפלה מ''מ לאו בכלל פושעי ישראל הוא. הרא''ש: ב ג היום. ומ''ע כתב שתיקן להניחם שנית במנחה. ובערב שבת לא יניחם של''ה ויניח תפילין דר''ת במנחה

ג ד שנים. והב''ח חולק וכתב דקטן הלומד תלמוד ויודע לשמור את עצמו חייב אביו לקנות לו תפילין גם הר''ש הלוי חלק א''ח סי' א' פסק משהגיע לעשר שנים חייב לחנכו במצות תפילין ועכשיו נהגו להניח ב' או ג' חדשים קודש הי''ג שנים. מ''א