סימן לח - מי הם חיבין בתפלין והפטורים

א א מתפילין. מי שביטל מצות תפילין מחמת חולי ועברו עליו למ''ד יום שלא הניחם אם כשחזר והניחם צריך לברך שהחיינו או לא פסק בתשו' חות יאיר סי' רל''ז דא''צ לברך. שהחיינו כיון דאינו מצוה דאתא מזמן לזמן ע''ש

ב צער. אפי' הולך בשווקים וברחובות פטור. וכ' המ''א דאם רוצה להחמיר בשעת ק''ש ותפלה מותר כמ''ש בסעיף ב': ד ג אשה. עיין ב''י ומ''ש עליו המ''א. והיד אהרן מיישבו: ה ד ראשון. פירוש ביום הקבורה דביום המיתה פטור מכל המצות כל זמן שלא נקבר דאז מקרי אונן וה''ה אם שמע שמועה קרובה אסור ג''כ להניח תפילין ביום הראשון כמו יום הקבורה ט''ז בי''ד סי' ת''ב ס''ק א' ומהריט''ץ בחידושיו לפרק איזהו נשך דף י''ב כ' דנקטינן דדוקא יום המיתה ויום הקבורה פטור מן התפילין יום ראשון אבל כשהמיתה היה יום אחד והקבורה יום אחר חייב בתפילין אפילו ביום ראשון ע''ש: ה חייב. משמע דחייב מיד אבל בי''ד סי' שפ''ח כתב אחר הנץ החמה עמ''א וע''ת. כ' האר''י ז''ל דאין להניח תפילין דר''ת כל ז' ימי אבילות: ו חדשות. פי' מנחמים חדשים. ומ''א פסק דאם באו פנים חדשות אינו מניח לכתחלה עד שילכו אבל אם מניח אינו חולץ ע''ש: ז ז חתן ושושביניו. בתשוב' רמ''א סי' קל''ב כתב דחתן בזמן הזה חייב בתפלה ובתפילין וכן נתפשט המנהג בזמן הזה בארצות אלו דחתן וכל בני חופה קוריו ומתפללין וכ' המ''א ול''נ המקיל לא הפסיד אם החתן מיסב אצלם ע''ש ובכנה''ג: ח ח ותגריהם. דוקא הלוקחים כדי להמציאם למכור למי שצריך להם אבל אם עושה כדי להשתכר לא מקרי עוסק במצוה. מ''א: ט אחרת. כל זה מיירי שכבר התחיל לכתוב קודם שהגיע זמן ק''ש אבל משהגיע אסור להתחיל סי' ע''ב ס''ב: ט י מצטער. אפילו מפני הצינה. מגן אברהם: יא עליו. דוקא כשא''א לו ליישב דעתו. ב''ח: י יב בתורה. אבל העוסק בגמרא אפשר דלא מיפטר. עיין ב''י: יא יג בפניו. ולא יחלוץ קמי ס''ת. ע''ל סימן כ''ה סי''ג: יב יד קודמין. ואם אפשר בשאלה מזוזה קודמת דאי אפשר בשאלה. מ''א