סימן תריז - דין עברה ומיניקה ויולדת ביום הכפורים

ב א שלא אמרה. ואם אמרה צריכה אני אע''פ שאין פניה משתנות. ובשאר כל אדם לא מהני אמירה אא''כ נשתנה פניו מ''א ע''ש עס''ג: ב מאכילין. פי' שתוחבין כוש ברוטב ונותנין לתוך פיה ואם לא נתיישבה דעתה נותנין לה רוטב ואם לאו נותנין לה המאכל עצמו ב''י ב''ח לבוש. ודוקא עוברה לפעמים מתיישבא דעתה בדבר מועט אבל חולה מאכילין אותו כפי שיאמ' הרופא אך פחות פחות מכשיעור כמה שכתוב בסימן תרי''ח סעיף ז': ד ג לא תתענה. אפילו אמרה א''צ מאכילין אותה ואומרין לה אכול. ב''ח. וע' סי' תקנ''ד סעיף ו'. ומ''מ יש להאכילה פחות מכשיעור. מ''א ועיין סי' ש''ל ס''ד: ד ככל. היינו באמרה צריכה אני מחמת לידה אבל אם אמרה צריכה אני מחמת שמתכבד עלי החולי נותנין. או''ה: