סימן תרמה - דיני לולב

א א שנפרדו. היינו כמו ענפי שבט שעומדין פרודות ויכולין לאגדן

ב לגמרי. ואם קצת נוטין לצדדין אפי' מצוה מן המובחר ליכא. ט''ז ע''ש: ב ג נפרצו. ואם השדרה בעצמה נשברה ותלויה למטה נ''ל דכשר דדוקא ברוב עלין פסול דדמי לבהמה שנשברה רוב צלעותיה טריפה ונשברה השדרה כשרה ומ''מ יש לאוגדו שם שלא יפול למטה. מ''א: ד עלין. ורוב של כל עלה ועלה. ב''י

ג ה קצת. דהיינו עד טפח ועיין ט''ז באורך מזה: ה ו בצפורן. והרוצה לצאת לדעת כל הפוסקים לא יטול לולב שכלה כל ירקות שבו לגמרי אם אפשר לו. ט''ז: ו ז דאיכא. כתב המ''א דהרמ''א ובעל המנהגים לא עיינו יפה דהמרדכי כ''כ אהדס דוקא אבל בלולב פסול לכ''ע וכן עיקר ואיתא בירושלמי נקטם אין זה הדר וא''כ פסול כל שבעה וכ''כ רי''ו כל הפסולים פסולים כל שבעה מפני שאין הדר חוץ מנסדק ונחלקה התיומת דפסולין משום לקיחה תמה כשרים בשני עיין סימן תרמ''ט עכ''ל: ז ח התיומת. רק העלין שאצל התיומה העליונה: ט ט כשר. והיינו אם נשאר חלק גדול מהעלין בלא כפיפה אבל אם גוף העלין נכפפו הרבה ונראה כמו שנכפל העלה פסול. ט''ז ע''ש: כתב בתשובת מהרי''ו לולב אותיות ל''ו ל''ב כלומר ל''ו צדיקים בכל דור ודור וכנגד ל''ו מסכתות ול''ב היינו התורה המתחלת בב' ומסיימת בלמ''ד ולולב גימט' חיים היינו תורה ואתרוג גימט' תר''י עם ג' מינים תרי''ג ששקול נגד תרי''ג מצות ומהרי''ל כתב מי שקונה אתרוג עם לולב יפים זוכה לחיי עוה''ז ולחיי עולם הבא