שולחן ערוך אורח חיים · סימן תרז - סדר הוידוי במנחה בערב יום כיפור. ובו ו׳ סעיפים:

א. צריך להתוודות במנחה קודם סעודה המפסקת: {הגה: ויחיד אומרו אחר שגמר תפלתו ושליח ציבור אומרו ביום כיפור בתוך התפלה (טור):}

ב. אין צריך לפרט החטא ואם רצה לפרט הרשות בידו ואם מתודה בלחש נכון לפרט החטא: {הגה: אבל כשמתפלל בקול רם או שליח ציבור כשחוזר התפלה אין לפרט החטא ומה שאומרים על חטא בסדר אל''ף בי''ת לא מקרי פורט הואיל והכל אומרים בשוה אינו אלא כנוסח תפלה (דברי עצמו):}

ג. צריך להתודות מעומד ואפילו כי שמע ליה משליח ציבור והוא התודה כבר צריך לעמוד: {הגה: ויחזור ויתודה עם השליח ציבור (ר''ן פרק ב' דראש השנה). ועיקר הוידוי הוא אבל אנחנו חטאנו (טור):}

ד. עונות שהתודה עליהם ביום הכיפורים שעבר ולא שינה עליהם אפילו הכי יכול לחזור ולהתודות עליהם:

ה. בתפלת מנחת ערב יום הכיפורים אינו חותם בוידוי שאחריה: {הגה: ואין השליח ציבור מחזיר הוידוי במנחה אלא מתפלל שמונה עשרה כבשאר ימות השנה (טור ומרדכי עיין סוף סימן תרי''ד). ואין אומרים אבינו מלכנו וכל שכן תחנון:}

ו. כל הקהל לוקים מלקות ארבעים אחר תפלת המנחה שמתוך כך יתן אל לבו לשוב מעבירות שבידו: {הגה: ונהגו שהנלקה אומר וידויים בשעה שנלקה והמלקה אומר והוא רחום יכפר עון וגו' שלשה פעמים שהם ל''ט תיבות כנגד ל''ט מכות (מנהגים) ונהגו להלקות ברצועה כל דהו דאינו רק זכרון למלקות ויקח רצועה של עגל על דרך שנאמר ידע שור קונהו (כל בו). והנלקה לא יעמוד ולא ישב רק מוטה (מנהגים) פניו לצפון ואחוריו לדרום (מהרי''ל). יום הכיפורים אינו מכפר אלא על השבים המאמינים בכפרתו אבל המבעט בו ומחשב בלבו מה מועיל לי יום כיפור זה אינו מכפר לו (רמב''ם פרק ג' מהלכות שגגות):}