שולחן ערוך אורח חיים · סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:

א. יתעטף בציצית ויברך מעומד:

ב. סדר עטיפתו כדרך בני אדם שמתכסים בכסותם ועוסקים במלאכתם פעמים בכיסוי הראש פעמים בגילוי הראש ונכון שיכסה ראשו בטלית:

ג. טליתות קטנים שלנו שאנו נוהגים ללבוש אף על פי שאין בהם עיטוף יוצאין בהם ידי חובת ציצית וטוב להניח אותו על ראשו רחבו לקומתו ולהתעטף בו ויעמוד כך מעוטף לפחות כדי הילוך ד' אמות ואחר כך ימשכנו מעל ראשו וילבישנו:

ד. מחזיר שתי ציציות לפניו ושתים לאחריו כדי שיהא מסובב במצות:

ה. מברך להתעטף בציצית אם שנים או שלשה מתעטפים בטלית כאחת (פירוש, בפעם אחת) כלם מברכים ואם רצו אחד מברך והאחרים יענו אמן:

ו. על טלית קטן יכול לברך להתעטף אף על פי שאינו מתעטף אלא לובשו: {הגה: ויש אומרים שמברכין עליו על מצות ציצית וכן נוהגין ואין לשנות (כל בו סימן כ''ב ונימוקי יוסף בהלכות קטנות דף פ''ו ע''ב):}

ז. צריך להפריד חוטי הציצית זה מזה:

ח. יכוין בהתעטפו שצונו הקב''ה להתעטף בו כדי שנזכור כל מצותיו לעשותם:

ט. קודם שיברך יעיין בחוטי הציצית אם הם כשרים כדי שלא יברך לבטלה:

י. אם לובש טלית קטן בעוד שאין ידיו נקיות ילבשנו בלא ברכה וכשיטול ידיו ימשמש בציצית ויברך עליו או כשילבש טלית אחר יברך עליו ויכוין לפטור גם את זה ואין צריך למשמש בציציות של ראשון:

יא. עיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות:

יב. אם יש לו כמה בגדים של ארבע כנפות כלם חייבים בציצית ואם לבשם כלם בלא הפסק והיה דעתו מתחלה על כלם לא יברך אלא ברכה א' אם מפסיק ביניהם צריך לברך על כל אחת ואחת והוא הדין אם לא היה בדעתו מתחלה על כלם הוי כמפסיק ביניהם: {הגה: וכן אם פשט הראשון קודם שלבש השני צריך לחזור ולברך (תרומת הדשן סימן מ''ה):}

יג. הלובש טלית קטן ומברך עליו וכשהולך לבית הכנסת מתעטף בטלית גדול צריך לברך עליו דהליכה מביתו לבית הכנסת חשיבה הפסק ואם מתפלל בתוך ביתו אם היה דעתו מתחלה גם על טלית גדול ולא הפסיק בינתים בשיחה או בדברים אחרים אינו צריך לחזור ולברך:

יד. אם פשט טליתו אפילו היה דעתו לחזור ולהתעטף בו מיד צריך לברך כשיחזור ויתעטף בו: {הגה: ויש אומרים שאין מברכין אם היה דעתו לחזור ולהתעטף בו (אגו' סימן ל''ה). ויש אומרים דוקא כשנשאר עליו טלית קטן והכי נוהגין (שם) (עיין לקמן סימן כ''ה סעיף י''ב):}

טו. אם נפלה טליתו שלא במתכוין וחוזר ומתעטף צריך לברך והוא שנפלה כולה אבל אם לא נפלה כולה אף על פי שנפלה רובה אינו צריך לברך:

טז. הלן בטליתו בלילה צריך לברך עליו בבוקר אף אם לא פשטו וטוב למשמש בו בשעת ברכה. וכן יעשה מי שלובש טליתו קודם שיאיר היום (הגהות מיימוני בשם ספר התרומה הסמ''ג וסמ''ק ומרדכי בהלכות תפלין):

יז. נתכסה בבגד שהוא חייב בציצית ולא הטיל בו ציצית ביטל מצות ציצית: