“מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי, שָׁמַעְתָּ קוֹלִי. קוֹלִי שָׁמָעְתָּ, אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי, לְשַׁוְעָתִי. צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי - אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי. קָרָאתִי שִׁמְךָ, יְהֹוָה, מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת”. הַחוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, זַכֵּנִי לָדַעַת שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹצִין לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, בְּוַדַּאי הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה יְרִידָה קֹדֶם הָעַלִיָּה. וְאַתָּה יוֹדֵעַ מַלְכִּי שֶׁאָז בְּוַדַּאי אֲנִי בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, וְיֵשׁ עָלַי מִלְחֲמוֹת גְּדוֹלוֹת. תְּאַמֵּץ כֹּחִי לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה הַרְבֵּה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבַטֵּל הַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל, וְהַחֹשֶׁךְ שֶׁקֹּדֶם לָאוֹר - שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיְרִידָה שֶׁקֹּדֶם לַעֲלִיָּה, עַד שֶׁתּוֹשִׁיעַ וְתִתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה. חֲכָמֶיךָ הוֹדִיעוּנוּ שֶׁזּוֹ עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, וְאֵדַע כִּי עַל כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם עוֹבֵר כָּל זֶה. כִּי אֲפִלּוּ עָלַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מְאֹד מְאֹד, וַאֲפִלּוּ אִם עָבַרְתִּי מַה שֶׁעָבַרְתִּי, וְגַם עַתָּה אֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי. אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנִי שֶׁאֵדַע שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁאֲנִי זוֹכֶה וּמִתְעוֹרֵר בְּאֵיזֶה תְּנוּעָה קַלָּה לְהִתְקָרֵב לְאֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי לְפִי בְּחִינַתִי יֵשׁ לִי תֵּכֶף עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת הַרְבֵּה כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתִי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, בּוֹרְאִי. וּכְמוֹ שֶּׁצִּיְּרוּ חֲכָמֶיךָ וְתִאֲרוּ, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ, אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, גַּם מִשָּׁם, כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִין לַעֲלוֹת מִשָּׁם, גַּם שָׁם יֵשׁ בְּוַדַּאי כַּמָּה וְכַמָּה מַדְרֵגוֹת בְּלִי שִׁעוּר. זַכֵּנוּ לֵידַע זֹאת בֶּאֱמֶת. וַאֲזַי כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָתִי לְאֵיזוֹ מַעְלָה וּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה מִמֶּנָּה קְצָת, אַף שֶׁגַּם זוֹ הַמַּדְרֵגָה עֲדַיִן בְּתוֹךְ עֹמֶק הָאָרֶץ הַרְבֵּה, אַף עַל פִּי כֵן אֲזַי מִשְׁתַּטְּחִין כְּנֶגְדִּי הַרְבֵּה בְּכָל פַּעַם:
מַלֵּא חֶמְלָה, תַחְמֹל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, כִּי יֵשׁ לִי מִלְחֲמוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לָגֶשֶׁת לְאֵיזֶה עֲבוֹדָה שֶׁל קֹדֶשׁ. וְלִפְעָמִים מֵעֹצֶם הַמִּלְחָמָה אֲנִי נִכְשָׁל, וְאֵינִי עוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן חַס וְשָׁלוֹם. וְאָז תְרַחַמֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ. וְתֶן בְּלִבִּי הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד בְּכָל פַּעַם, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, בֶּאֱמֶת לְרַחֵם עַל עַצְמִי וְלַחְשֹׁב עַל תַּכְלִיתִי וְסוֹפִי בְּכָל פַּעַם. כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִהְיֶה מִמֶּנִּי? וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲנִי מְחֻיָּב וּמְשֻׁעְבָּד לִלְחֹם מִלְחַמְתְּךָ, הַשֵּׁם, בְּכָל מַה שֶׁאוּכַל. אֱלֹהַי, מֶלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב, זַכֵּנִי לְהַאֲמִין כִּי הַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ, מַה שֶׁאֲנִי זוֹכֶה וּמִתְיַגֵּעַ וְחוֹתֵר עַל כָּל פָּנִים בְּכָל פַּעַם לָצֵאת וְלַעֲלוֹת מִפְּחִיתוּת מַדְרֵגָתִי, זֶה גַּם כֵּן יָקָר מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְתוֹשִׁיעֵנִי לְהִתְיַגֵּעַ וְלַחְתֹּר וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם אֵלֶיךָ, מַלְכִּי, שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִמְּקוֹמוֹת אֵלּוּ שֶׁנָּפַלְתִּי בָּהֶם. וּבִזְכוּת הַצַּדִּיקִים בְּוַדַּאי תִּהְיֶה אַחֲרִיתִי לְטוֹבָה, וְנִבְטַח בְּרֹב חַסְדְּךָ כִּי סוֹף כָּל סוֹף יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וּתְרַחֵם שֶׁכָּל הַיְרִידוֹת יִתְהַפְּכוּ לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, בִּבְחִינַת “יְרִידָה תַּכְלִית הָעַלִיָּה”. “יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֶנּוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי. בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן”: