כה

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַלֵּא חֲנִינָה, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ, הֶחָפֵץ בִּתְשׁוּבָתָם שֶׁל רְשָׁעִים. אֱלֹהַי, אַתָּה הֶרְאֵיתָנוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהֵם רְשָׁעִים גְּדוֹלִים כַּמָּה שָׁנִים וְעוֹבְרִים עֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת וַחֲמוּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאַחַר כָּךְ נִתְעוֹרֵרִים בִּתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ וְנַעֲשִׂים בְּרַחֲמֶיךָ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה גְּמוּרִים. בִּפְרָט כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה בַּגְּמָרָא, וּמִדְרָשִׁים וּשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וּכְמַעֲשֵׂה דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דּוּרְדַיָּא. וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה מַעֲשִׂיּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי לְפָנֶיךָ יוֹדֵעַ כָּל:

אֱלֹהַי, אֲשֶׁר נִפְלָאִים דְּרָכֶיךָ. “מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ”, וְאַף תָּמוּהַּ הַדָּבָר, הֲלֹא עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, וְגַם אֲנִי הֶעָלוּב יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי. וְכָל מַה שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה יוֹתֵר, נוֹפֵל בְּיַד הַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּיוֹתֵר - הַצִּילֵנִי מֵעָתָּה! אַךְ מֵאַיִן יָבוֹא שֶׁלְּבַסּוֹף אֶתְגַּבֵּר נֶגֶד הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְאֶחֱזֹר בִּתְשׁוּבָה:

אַךְ אַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל. זַכֵּנִי לֵידַע נֶאֱמָנָה אֶת שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ, עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ, פְּלָאוֹתֶיךָ. כִּי בֶּאֱמֶת בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַף בִּי, יֵשׁ נְשָׁמָה יְקָרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לַעֲמוֹד נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע וְחֵילוֹתָיו. זַכֵּנִי לְהַאֲמִין בְּכָל דִּבְרֵיהֶם שֶׁהוֹדִיעוּנוּ. וְאֵדַע בְּחַסְדְּךָ, כִּי אִם לֹא הָיָה לִי כֹּחַ לַעֲמוֹד נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע, לֹא הָיִיתָ נוֹתֵן לִי יֵצֶר הָרַע כָּזֶה. כִּי אַתָּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶל רַחוּם וְחַנּוּן וְאֵין אַתָּה בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתֶךָ. וְתֶן בְּלִבִּי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּךָ, שֶׁאַתָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינְךָ נוֹתֵן שׁוּם מְנִיעוֹת לָאָדָם מַה שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲמוֹד בָּהֶם. הַצִּילֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בֶּאֱמֶת, מִכָּל הַחַטָּאִים וְכָל הַתַּאֲווֹת שֶׁנִּלְכַּדְתִּי בָּהֶם, וְהָעִקָּר תַּאֲוַת נִאוּף, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁהוּא עִקַּר הַיֵּצֶר הָרַע, כְּמַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְאַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת, שֶׁעִקַּר כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שְׁטוּת - שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מִכֹּחִי. הַצִּילֵנִי בְּרֹב חֲסָדֶיךָ מִזֶּה. בְּרַחֲמֶיךָ, פְּדֵנִי מִמּוֹחִין דְקַטְנוּת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נוֹפְלִים לְתַאֲוַת נִאוּף, שֶׁהוּא כְּלָל כָּל הַחַטָּאִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן. דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטַן מֹחִי, וְנֶחְלַשׁ דַּעְתִּי, עַד שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מִכֹּחִי, וְנִדְמֶה לִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי לַעֲמוֹד כְּנֶגֶד הַתַּאֲוָה הַזֹּאת. מַלֵּא רַחֲמִים, אֶל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, אוֹזֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה, אָזְרֵנִי בִגְבוּרַת לֵב וְתֶן לִי לֵב חָזָק, שֶׁאוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַצְמִי נֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁהֶרְאֵיתָ לָנוּ כַּמָּה צַדִּיקִים שֶׁעָמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים, וְכָל זֶה עַל יְדֵי חָכְמָתָם וְדַעְתָּם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “הַחָכְמָה תָּעֹז לְחָכָם” וְכוּ’. זַכֵּנוּ גַּם כְּמוֹתָם לְחָכְמָה אֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁתִּהְיֶה חָכְמָתִי “כֹּחַ מַה” וְיִהְיוּ הַמּוֹחִין שֶׁלִּי מְחִיצוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף. וְהָעִקָּר שֶׁתְּזַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּכֹחִי, וְאֵדַע בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ שִׂכְלִי וּמוֹחִי לַעֲמוֹד נֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת, אֲפִילוּ נֶגֶד תַּאֲוַת נִאוּף:

אֲדוֹן כָּל הַנְשַׁמּוֹת. כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָה. אַתָּה נָתַתָּ בִּי מֹחַ וְשֵׂכֶל, שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה. זַכֵּנִי לָדַעַת שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֲפִילוּ שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים כְּמוֹתִי, בְּוַדַּאי הִיא יְכוֹלָה לַעֲמוֹד נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם כָּל הַתַּאֲווֹת. זַכֵּנִי לֵידַע שֶּׁאֵין זוֹ דֶּרֶךְ הָעֲנָוָה לְהַקְטִין כֹּחִי, חַס וְשָׁלוֹם. שֶׁלֹּא אֶטְעֶה וְאוֹמַר שֶּׁאֵין לִי נְשָׁמָה גְּבוֹהָה כְּמוֹ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כְּאִלּוּ אֵין בְּיָדִי כְּלָל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק. הַצִּילֵנִי מֵעֲנָוָה כָּזוֹ - אֲסוּרָה, הַרְחִיקֵנִי מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה כָּזוֹ אֲשֶׁר אֵין זוֹ עֲנָוָה כְּלָל, רַק מוֹחִין דְקַטְנוּת. זַכֵּנִי לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאֹד כִּי עַל יְדֵי זֶה נוֹפְלִים לְכָל הַתַּאֲווֹת, וְהָעִקָּר לְתַאֲוַת נִאוּף, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אַדְּרַבָּא, מַלְכִּי וְגוֹאֲלִי, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לוֹמַר לְדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי נְשָׁמָה גְּבוֹהָה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁהוֹדִיעוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן גְּבוֹהָה וּקְדוֹשָׁה מְאֹד מְאֹד. וְזַכֵּה אוֹתִי לוֹמַר בְּדַּעְתִּי שֶּׁאֵין נָאֶה לִי לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר תַּאֲווֹת, חַס וְחָלִילָה, מִכָּל שֶׁכֵּן לַעֲבוֹר אֵיזֶה עֲבֵרָה, חַס וְחָלִילָה. תֶּן בִּי כֹּחַ לָזֶה. וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֵינָם כָּלִים, זַכֵּנִי שֶׁיִּתְקַיֵּם בִּי הַפָּסוּק שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי יְהֹוָה”. זַכֵּנִי לְהַגְבִּיהַּ לִבִּי בִּדְרָכֶיךָ, יְהֹוָה, וְאֵדַע כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשׁוֹ רָחוֹק מֵעֲבֵרוֹת מְאֹד מְאֹד. וּתְרַחֵם, שֶׁיֵּדַע זֹאת גַּם כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל - שֶׁהוּא בָּעַל כֹּחַ גָּדוֹל לַעֲמוֹד נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, רַק הָעִקָּר שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע מִכֹּחֵנוּ:

אֱלֹהַי, מֶלֶךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל. אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא אוֹרֶבֶת עָלֵינוּ מְאֹד, וְכָל מַה שֶׁהָאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה יוֹתֵר יוֹנֶקֶת מִמֶּנּוּ הַסִּטְרָא אַחֲרָא יוֹתֵר, וּבוֹלַעַת אוֹתוֹ יוֹתֵר, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשְׁנָן בְּחִינוֹת שֶׁבָּהֶן לִפְעָמִים הַסִּטְרָא אַחֲרָא בּוֹלַעַת אוֹתָנוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁמַּגַּעַת לְעֶצֶם פְּנִימִיּוּת קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתֵנוּ, הַצִּילֵנוּ! פְּדֵנוּ! וְהִיא מִתְחַזֶּקֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת לִבְלֹעַ נְקוּדָה זֹאת גַּם כֵּן. וּמְבִיאָהּ אוֹתָנוּ לִידֵי בְּחִינוֹת עֲבֵרָה גְּדוֹלָה, חַס וְחָלִילָה, כְּדֵי לִבְלֹעַ אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי, חַס וְחָלִילָה. מֶלֶךְ רַחוּם, מֶלֶךְ חַנּוּן, הוֹשִׁיעֵנִי וְתַמְשִׁיךְ עָלַי רַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים. תַעֲשֶׂה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהִיא רוֹצֶה לִבְלֹעַ אֶת עֶצֶם פְּנִימִיּוּת קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתֵנוּ, תְרַחֵם שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה תַּעֲמֹד לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֵׁלָה. כִּי זֹאת הַנְּקֻדָּה שֶׁל פְּנִימִיּוּת קְדֻשָׁתֶּנוּ הִיא בַּעֲלַת כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד, וּבְרַחֲמֶיךָ תָּאִיר וּתְגַלֶּה כֹּחָהּ. שֶׁעַל כֵּן לֹא תְּאַפְשֵׁר לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא לִבְלֹעַ אוֹתָהּ בְּשׁוּם אֹפֶן. וּבְעֹצֶם רַחֲמֶיךָ, מַלְכֵּנוּ, תֶּן בָּהּ כֹּחַ כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא דַּי שֶׁהָרִשְׁעָה לֹא תִּבְלַּע אוֹתָהּ - אַף גַּם תַּעֲשֶׂה בְּחַסְדְּךָ שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה תַּעֲמֹד לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֵׁלָה עַד שֶׁתִּהְיֶה מֻכְרַחַת לִתֵּן הֲקָאוֹת. וְשֶׁהִיא תָקִיא וְתוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶּׁבָּלְעָה מִנִּשְׁמוֹתֵינוּ. אַתָּה גִּלִיתָ לָנוּ שֶׁמִּזֶּה בָּא מַה שֶׁלִּפְעָמִים הָאָדָם נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה אַחַר כַּמָּה עֲבֵרוֹת. כִּי לִפְעָמִים עֲבֵרָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לִתְשׁוּבָה. הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁנִּלְכַּד בְּאֵיזֶה עֲבֵרָה גְּדוֹלָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּבְרֹב רַחֲמֶיךָ עַל יְדֵי זֶה נִתְמַרְמֵר לִבּוֹ וְנִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה, עַד שֶבְּעֹצֶם נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ נַעֲשָׂה בָּעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר. הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה. מֶלֶךְ גִּבּוֹר וְנוֹרָא, בָּעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, אָנָּא תֶּן כֹּחַ וּגְבוּרָה בְּזֹאת הַנְּקֻדָּה שֶׁלָּנוּ, שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת בָּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, וּכְשֶׁהִיא תִרְאֶה שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא רוֹצָה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ לְגַמְרֵי, חַס וְחָלִילָה, אֲזַי תִּתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּהּ עַד שֶׁתִּהְיֶה מֻכְרַחַת לִתֵּן הֲקָאוֹת, וּלְהַחְזִיר כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶּׁבָּלְעָה מֵאִתָּנוּ:

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, מַלֵּא רַחֲמִים, רַחֵם עָלֵינוּ, שֶׁלֹּא נִסְמֹךְ עַל זֶה חַס וְשָׁלוֹם. וְתָאִיר בָּנוּ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת, כִּי “הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב - אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה”. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלִּפְעָמִים מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל כָּךְ עַד שֶׁבּוֹלַעַת אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה רְשָׁעִים שֶׁלֹּא שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה גַּם לְבַסּוֹף, וְנִכְרְתוּ וְנֶאֶבְדוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כִּי אֵלּוּ סִתְרֵי דַּרְכֵי הַבְּחִירָה אֲשֶׁר בָּרָאתָ, וּבִרְצוֹנְךָ הֵעֶלָמְתָ מֵאִתָּנוּ, כָּךְ שֶּׁאֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד עֲלֵיהֶם. רַחֵם עָלַי, וְתֶן בִּי כֹּחַ לִהְיוֹת בּוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה בְּתַכְלִית הַבְּרִיחָה. אַךְ אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר עָבַר מַה שֶׁעָבַר, חַס וְשָׁלוֹם, זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶּׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. וַאֲפִילוּ אִם כְּבָר רָצִיתִי לְהִתְגַּבֵּר אֲלָפִים פְּעָמִים לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר, בְּחֶמְלָתְךָ, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדִי וְנָפַלְתִּי לְמַה שֶׁנָּפַלְתִּי. וַאֲפִילוּ אִם נָפַלְתִּי לַעֲבֵרוֹת גְּמוּרוֹת וַחֲמוּרוֹת, חַס וְחָלִילָה, יְהֹוָה, תְרַחֵם מֵעָתָּה. אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנִי לֵידַע תָּמִיד כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה, כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בִּי. וְהָעִקָּר, מַלְכִּי וֵאלֹהַי, זַכֵּנִי נָא לֶאֱמוּנָה. תֶּן זֹאת בְּלִבִּי שֶׁיִּהְיֶה לִי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּתְזַכֵּנִי לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל עֹז לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי. וְתַחְמֹל עָלַי, וְתֶן בִּי כֹּחַ שֶׁאֶשְׁפּוֹךְ שִׂיחִי לְפָנֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּתְגַלֶּה לִי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה עַל יָדוֹ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְאָז בְּוַדַּאי יֵשׁ לִי תִּקְוָה לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כִּי עִקַּר הַכֹּחַ לַעֲמוֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע הוּא עַל יְדֵי אֱמוּנָה. תֶּן בִּי אֱמוּנָה חֲזָקָה, שֶׁהוּא כְּלָל וְעִקָּר כָּל הַתּוֹרָה כּוּלַּהּ, כְּפִי רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת. “בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן”: