לד

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ לְעוֹלָם וָעֶד. מוֹשֵׁל בַּכֹּל אֲשֶׁר בְּיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל. הוֹשִׁיעֵנִי נָא, וְזַכֵּנִי לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי אֵיךְ שֶׁאֲנִי, לְבַל אֶפֹּל יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם. זַכֵּנִי לְעִקָּר הַהִתְחַזְּקוּת עַל יְדֵי הַשֵּׁם, הַיְנוּ עַל יְדֵי שִׁמְךָ יִתְבָּרַךְ, וְשֵׁם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר שְׁמָם נִקְרָא עָלַי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁם ה’, כִּי שִׁמְךָ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמָם. “וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתְּךָ”, כִּי זֶה עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת וְהַשִּׂמְחָה, מַה שֶׁזָּכִיתִי שֶׁלֹּא עֲשִׂיתָנִי גּוֹי. וְגַם הִבְדַּלְתָּ אוֹתִי מִן הַתּוֹעִים, וְשֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלַי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שִׁמְךָ, יְהֹוָה, כִּי שִׁמְךָ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ. וְזֶה עִקַּר תִקְוָתֵנוּ וִישׁוּעָתֵנוּ, “כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהֹוָה אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל”. וְזֶה עִקַּר הַבִּטָּחוֹן שֶׁלָּנוּ “כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ”. וְזַכֵּה אוֹתִי לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בָּזֶה, אֲפִילוּ אֲנִי, אֲפִילוּ הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים וְהַגָּרוּעַ שֶבַּגְּרוּעִים שֶׁכְּמוֹתִי, אֲפִילוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן שֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלֵינוּ זַכֵּנוּ לְחַזֵּק וּלְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ בָּזֶה מְאֹד. וּמִכֹּל שֶׁכֵּן אָנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁבָּהֶם עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמֶךָ, בְּוַדַּאי צְרִיכִים אָנוּ לִשְׂמוֹחַ בָּזֶה מְאֹד בְּמַה שֶׁזִּכִּיתָנוּ לִהְיוֹת שְׁמָם נִקְרָא עָלֵינוּ. אָנָּא זַכֵּה אוֹתִי לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת נִכְלָל בִּשְׁמָם בֶּאֱמֶת:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה כְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. כִּי בֶּאֱמֶת מֵאַחַר שֶּׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא שִׁמְךָ יְהֹוָה, נִקְרָא עָלֵינוּ, זַכֵּנוּ לִשְׂמוֹחַ כָּל יָמֵינוּ לְעוֹלָם. וְזַכֵּנוּ לָדַעַת כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה לְכָל הַטּוֹבוֹת, וּלְכָל הַיְשׁוּעוֹת, וְלִמְחִילַת עֲווֹנוֹת - שֶׁמֵּהֶם עִקַּר הַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת בִּבְחִינַת “אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי”. “לְמַעַן שִׁמְךָ, יְהֹוָה, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא”. זַכֵּה אוֹתִי לִזְכֹּר בְּשִׁמְךָ, יְהֹוָה, וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי בָּזֶה מְאֹד, בְּמַה שֶׁשִּׁמְךָ בָּרוּךְ הוּא וְשֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלַי. “וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר”, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ זַכֵּנוּ לִמְחִילַת עֲווֹנוֹת, וּמִשָּׁם תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה לְכָל הָעֲווֹנוֹת, וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בִּזְכוּת צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים תַּמְשִׁיךְ לָנוּ הַסְּלִיחוֹת וְהַכַּפָּרוֹת, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִשָּׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִשִּׁמְךָ יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ אַתָּה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: “אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ, וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהֹוָה לְפָנֶיךָ” - וְעַל יְדֵי זֶה: “וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם”. וְנֶאֱמַר: “וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה: וַיַּעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא” וְכוּ', שֶּׁנִּמְשַׁךְ עַל יְדֵי זֶה כָּל הִתְגַּלּוּת הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁהוּא רַק לְמַעַן שִׁמְךָ יִתְבָּרַךְ הַמְּשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ. “בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן":