נד

מֶלֶךְ בָּרוּךְ. מֶלֶךְ גָּדוֹל. מֶלֶךְ דּוֹבֵר שָׁלוֹם. רַחֵם עָלֵינוּ, מַלְכֵּנוּ, וְזַכֵּנוּ לְהוֹדִיעַ לַטּוֹב, הַכָּבוּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד בְּמָקוֹם שֶׁכָּבוּשׁ, אֶת שְׁמוֹ דַּיְקָא. וְנִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְהַזְכִּירוֹ הֵיטֵב שֶׁשְּׁמוֹ כָּלוּל בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁזּוֹכֵר הֵיטֵב שְׁמוֹ עֲדַיִן אֲזַי בְּקַל יְכוֹלִין לְהוֹצִיאוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנָּפַל לְשָׁם. וְאַתָּה בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ, בּוֹרְאֵנוּ, שֶׁעִקַּר הַשִּׁכְחָה - מַה שֶׁלִּפְעָמִים הַטּוֹב נִכְבָּשׁ וְנִתְעַלֵּם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁשּׁוֹכֵחַ לְגַמְרֵי אֶת מַעֲלָתוֹ - הוּא מַה שֶׁשּׁוֹכֵחַ אֶת שְׁמוֹ. וְהוֹדַעְתָּנוּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַמֵּת שׁוֹכֵחַ אֶת שְׁמוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, אָנָּא הוֹשִׁיעֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִזֶּה. מֶלֶךְ עַל כָּל עוֹלָמִים, חֲכָמֶיךָ לִמְּדוּנוּ כִּי הָעִקָּר הוּא הַשֵּׁם, שֶׁשָּׁרְשׁוֹ הוּא שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. אָנָּא, יְהֹוָה, רַחֵם עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמִי בְּכָל פַּעַם שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלַי, וְאַאֲמִין לְדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶּׁהוֹדִיעוּ שֶׁיֵּשׁ לְךָ מִמֶּנִּי הִתְפָּאֲרוּת פְּרָטִי, אַף אִם אֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי. בְּרֹב רַחֲמֶיךָ תְרַחַמֵנִי שֶׁאַזְכִּיר אֶת עַצְמִי בָּזֶה בְּכָל פַּעַם. וּתְזַכֵּנִי שֶׁבְּקַל אוּכַל לָשׁוּב אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַטּוֹב לֹא יִהְיֶה שׁוֹכֵחַ מַעֲלָתוֹ לְגַמְרֵי, מֵאַחַר שֶׁבְּרַחֲמֶיךָ יִזְכּוֹר עֲדַיִן שֶׁשְּׁמוֹ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת לֹא נִבְרְאוּ רַק בִּשְׁבִילֵנוּ. “בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה”: