סג

מַלְכִּי וֵאלֹהַי, אַב הָרַחֲמָן. אָנָּא זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָתֶךָ הַשֵּׁם, שֶׁאֶזְכֶּה בֶּאֱמֶת לָזֶה הָעִנְיָן שֶׁל הָעַקְשָׁנוּת, שֶׁהוּא הִתְחַזְּקוּת נִפְלָא לִבְלִי לִפֹּל בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם. רַחֲמֵנוּ שֶׁנְּקַיֵּם בֶּאֱמֶת הַפָּסוּק וּבְחִינַת “לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים”. וּמַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “אֶל תִּקְרֵי שָׁנִים אֶלָּא שְׁנַיִם” - ”נָתֹן תִּתֵּן” “פָתֹחַ תִּפְתַּח” “הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק” וְכוּ’. שֶׁנִּזְכֶּה בֶּאֱמֶת לִבְחִינַת הָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁכָּל קִיּוּם הַתּוֹרָה תָּלוּי בָּזֶה, שֶׁנִּתְחַזֵּק לִשְׁנוֹת וְלִכְפֹּל כָּל עֻבְדָּה טוֹבָה, לִמּוּד תּוֹרָה וְכוּ’, שֶׁהִתְחַלְנוּ לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ בָּהֶם בְּחַסְדְּךָ. רַחַמֶנִי אֱלֹהַי שֶּׁאֶתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם לַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֲפִלּוּ אֶלֶף פְּעָמִים, אֲפִלּוּ אִם עָבַר עָלַי מַה שֶׁעָבַר, כִּי זֶה עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּנוּ חֲכָמֶיךָ. זַכֵּנִי לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם, וְלַעֲשׂוֹת הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ עַקְשָׁנוּת, אֲפִלּוּ אֲלָפִים פְּעָמִים, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁהַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַלֵּיצָנִים מַחְלִישִׁין דַּעְתִּי. וּתְרַחֲמֶנּוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְעִקָּר הַהִתְחַזְּקוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל יְדֵי זֶה תְּחָנֵּנִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה מִתְיָרֵא מִגֵּיהִנֹּם שֶׁל שֶׁלֶג. כִּי הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁיֵּשׁ גֵּיהִנֹּם שֶׁל אֵשׁ וְגֵיהִנֹּם שֶׁל שֶׁלֶג, כְּמַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. הַצִּילֵנוּ, מַלְכֵּנוּ, מִכָּל מִינֵי גֵּיהִנֹּם. הוֹשִׁיעֵנוּ מִגֵּיהִנֹּם שֶׁל אֵשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַל הַהִתְחַמְּמוּת לִדְבַר עֲבֵרָה וְתַאֲוָה, חַס וְשָׁלוֹם. וּפְדֵנוּ, מַלְכֵּנוּ, מִגֵּיהִנֹּם שֶׁל שֶׁלֶג, שֶׁהוּא עַל הַחֲלִישׁוּת שֶׁמַּגִּיעָה אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁבָּאָה לָנוּ הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה, כִּי “הַכֹּל מְלֵאִים חֲרָטוֹת”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אֲבָל אַתָּה יָדַעְתָּ יִצְרִי, אֱלֹהַי, שֶׁעַל פִּי רֹב עִקַּר עִכּוּבִי מִתְּשׁוּבָה הוּא מֵחֲמַת חֲלִישַׁת הַדַּעַת, שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי עוֹד לָשׁוּב וְאֵינוֹ מוֹעִיל לִי עוֹד תְּשׁוּבָה לְרִבּוּי הָעֲווֹנוֹת הָעֲצוּמִים מְאֹד. עַל יְדֵי זֶה אֲנִי מִתְיָאֵשׁ לְגַמְרֵי מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּפְרָט בְּכָל הַבְּחִינוֹת שֶׁכְּבָר הִתְחַלְתִּי קְצָת בַּעֲבוֹדָתֶךָ, הַשֵּׁם, וְאַחַר כָּךְ נָפַלְתִּי מִזֶּה. וְאַתָּה יוֹדֵעַ, אֲבִי, שֶׁהָעִקָּר הוּא מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַדַּעַת וְהַקְּרִירוּת שֶׁמַּפִּיל עָלַי הַבַּעַל דָּבָר, וְעַל כֵּן עַל זֶה נִדּוֹנִים בִּקְרִירוּת הֶעָצוּם וְהַמַּר שֶׁל גֵּיהִנֹּם שֶׁל שֶׁלֶג, הַצִּילֵנִי נָא מִזֶּה בֶּאֱמֶת:

אָנָּא, זַכֵּנִי עַל יְדֵי הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְהָעַקְשָׁנוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת דִּקְדֻשָּׁה, לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת מְקוֹמִי בְּשׁוּם אֹפֶן. רַק אֶזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְקַיֵּם וְלַחֲזֹר וּלְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת - כָּל מַה שֶׁאוּכַל לַחְטֹף בָּזֶה הַצֵּל עוֹבֵר כָּל יְמֵי חַיַּי, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלַי מַה. וְלֹא אַנִּיחַ לְקָרֵר עַצְמִי, חַס וְשָׁלוֹם, מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. רַחַמֶנִי נָא בְּרֹב חַסְדְּךָ שֶׁעַל יְדֵי זֶה לֹא אֶהְיֶה נִדּוֹן בְּגֵּיהִנֹּם שֶׁל שֶׁלֶג וּקְרִירוּת, חַס וְשָׁלוֹם, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ בֶּאֱמֶת “לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים”: