עג

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חָי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. אַתָּה הוּא קֹדֶם שֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם וְאַתָּה הוּא לְאַחַר שֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, כִּי אַתָּה לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְכָל הַזְּמַן כֻּלּוֹ, מַה שֶׁהָיָה וּמַה שֶׁיִּהְיֶה, אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלְךָ אֲפִלּוּ כְּהֶרֶף עַיִן. רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְזַכֵּנִי לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵין הָאֱמֶת עַל בִּטּוּל הַזְּמַן, וְאֵיךְ הַזְּמַן עוֹבֵר וּפוֹרֵחַ וְאֵין לוֹ מְנוּחָה אֲפִלּוּ כְּרֶגַע. זַכֵּנִי לֵידַע בֶּאֱמֶת, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, רַק מֵחֲמַת קַטְנוּת דַּעְתֵּנוּ נִדְמֶה לָנוּ, כְּאִלּוּ יֵשׁ אֵיזֶה בְּחִינַת זְמַן. וּכְמוֹ שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם הַיָּשֵׁן וְחוֹלֵם רֶבַע שָׁעָה, וְנִדְמֶה לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שִׁבְעִים שָׁנָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת קַטְנוּת דַּעְתּוֹ אָז, בִּשְׁעַת שֵׁינָה. כִּי הֲלֹא תֵּכֶף אַחַר כָּךְ, בְּהָקִיצוֹ, רוֹאֶה בְּעֵינָיו שֶׁלֹּא עָבַר עָלָיו, אֶלָּא רַק רֶבַע שָׁעָה. אָנָּא, מַלְכִּי, זַכֵּנִי לֵידַע כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ לְעִנְיָן מַה שֶׁנִּדְמֶה לִי בֶּאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה בְּחִינַת זְמַן. וּבֶאֱמֶת רַחַמֶנִי שֶׁאֵדַע שֶּׁאֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, כַּאֲשֶׁר הֵאִירוּ עֵינֵינוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. רַחֵם עָלַי שֶׁאֶסְתַּכֵּל עַל זֶה בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לָשִׂים כָּל לִבִּי לְבַטֵּל הַבְלֵי הַזְּמַן וְלָשִׁים כָּל תִּקְוָתִי בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, קַדְמוֹן לְכָל הַקַּדְמוֹנִים, רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹן לָאַחֲרוֹנִים. בְּרֹב חַסְדְּךָ תֶּן בְּלִבִּי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַל יְדֵי זֶה תְרַחֵם שֶׁלֹּא אֶפֹּל לְעוֹלָם מִשּׁוּם נְפִילָה שֶׁבָּעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. זַכֵּנִי תָּמִיד לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמִי שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”, הַנֶּאֱמָר בְּמָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁשָּׁם נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, וְכָל הַזְּמַן שֶׁעָבַר נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי וְנַעֲשָׂה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַדְתִּי מַמָּשׁ, עַל יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁמַּשִּׂיגִין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ. בְּרַחֲמֶיךָ תְּזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בָּזֶה, כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקְוָה וְהַהִתְחַזְּקוּת. וְאֶזְכֶּה כָּךְ לָשׁוּב מִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁנָּפַלְתִּי בָּהֶם, וְכֵן כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַזְּמַן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁאֶזְכֶּה לְטַהֵר אֶת עַצְמִי מִזֻּהֲמַתִי וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְזַכֵּנִי לְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כְּמוֹ שֶׁלִּמְדוּנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵיךְ זוֹכִין לַהֲפֹךְ וּלְתַקֵּן כָּל הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים שֶׁעָבְרוּ עָלַי בִּפְגָמִים כָּאֵלּוּ? עַל כֵּן עֲשֵׂה בְּרֹב חַסְדְּךָ וְזַכֵּנִי לְעִקָּר תִּקְוָתִי וְתִקּוּנִי, שֶׁהוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁשָּׁם נִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְנַעֲשָׂה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַדְתִּי מַמָּשׁ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. קַיֵּים בָּנוּ תָּמִיד אֶת נְקוּדַת הָאֱמוּנָה, שֶׁתָּמִיד נַאֲמִין בְּךָ, תִּתְבָּרַךְ, וּבָעוֹלָם הַבָּא וּבְבִיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן הַנֶּאֱמָר אֵצֶל מָשִׁיחַ, וְנֵדַע שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה לְעוֹלָם. וְזַכֵּנוּ לְעוֹלָם שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא תָּמִיד אֶזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בְּמַה שֶׁאֲנִי, וְאֵדַע שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”, שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת מָשִׁיחַ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ קְדֻשָּׁה וְתִקּוּן עַל כָּל הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה. אַתָּה הוֹרֵיתָ לָנוּ כִּי אֲפִלּוּ גֵר שֶׁנּוֹלַד מִזֻּהֲמַת הָעַכּוּ”ם, כְּשֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר, אָמְרוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “גֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמִי” - בְּחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”, מֵאַחַר שֶׁבָּא עַתָּה לִכָּנֵס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. מִכָּל שֶׁכֵּן הַבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת עָבַר עָלֵינוּ מַה שֶׁעָבַר, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אַף עַל פִּי כֵן, רְצוֹנֵנוּ לָשׁוּב בֶּאֱמֶת וְלִכָּנֵס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת:

אָנָּא זַכֵּנִי לַחֲשֹׁב בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַדְתִּי מַמָּשׁ, וְאֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ זֹאת מִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”. וְאֶזְכֶּה בָּזֶה לְהִכָּנֵס לִתְשׁוּבָה וְלִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. אֱלֹהַי, זַכֵּנִי לִהְיוֹת תָּמִיד בִּבְחִינָה זֹאת, לַחֲשֹׁב בְּכָל עֵת כְּאִלּוּ עַתָּה נוֹלַדְתִּי. וַאֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלַי מַה, רַחַמֶנִי שֶּׁאֶתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם וְאֶחְשֹׁב בְּלִבִּי שְׁעָתָהּ נוֹלַדְתִּי. וּבְכֹחַ זֶה סוֹף כָּל סוֹף אֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, תִּתְבָּרַךְ. וּבְחֶמְלָתְךָ עֲשֵׂה שֶׁאָז יִתְתַּקֵּן הַכֹּל, שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ, וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה עַל יְדֵי תְּשׁוּבָתִי הַשְּׁלֵמָה שֶׁתְּזַכֵּנִי. וּתְרַחֵם שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל הַכֹּל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ, בְּחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ”. “תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא” - “עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ”, כַּאֲשֶׁר דָּרְשׁוּ חֲכָמֶיךָ. רַחֲמֵנוּ שֶׁנֵּדַע תָּמִיד שֶׁאַף עַל פִּי כֵן מוֹעִיל גַּם אָז תְּשׁוּבָה - “וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם”. זַכֵּנוּ לְכָל זֶה עַל יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, “כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר” וְכוּ’. שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. תְּרַחֲמֵנוּ עַל יְדֵי זֶה, שֶׁנִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כְּפִי שֶׁהוֹרוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים. “אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר. בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל”: