מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. מֶלֶךְ נִשְׂגָּב. מֶלֶךְ סוֹמֵךְ נוֹפְלִים. רַחֵם עָלַי, אֲבִי, שֶׁלֹּא אֶטְעֶה מֵאַחַר שֶׁאֲנִי רוֹאֶה עֹצֵם רִחוּקִי מֵהָאוֹר. רַחַמֶנִי שֶׁלֹּא אַנִּיחַ שֶׁתִּפֹּל עָלַי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא מַזִּיק מְאֹד בְּיוֹתֵר מִן הַכֹּל, כְּפִי שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ. חֲמֹל עָלַי שֶׁאָחוּס עַל עַצְמִי בֶּאֱמֶת, וְזַכֵּנִי לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה. שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה וּמֵבִין עֹצֵם הִתְרַחֲקוּת הָאוֹר מִמֶּנִּי, עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא זַכֵּנִי לַגִּיל וְלִשְׂמוֹחַ מְאֹד. כִּי הֲלֹא אַף עַל פִּי כֵן, בְּרֹב חַסְדְּךָ, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהָאוֹר אֶצְלִי מַמָּשׁ. כִּי הֲרֵי אָנוּ מַדְלִיקִים אוֹר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה בְּבֵיתֵנוּ מַמָּשׁ. וְכֵן הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם אוֹרוֹת נִשְׂגָּבִין מְאֹד, וְאָנוּ מַנִּיחִין אוֹתָם עַל זְרוֹעֵנוּ וְעַל רֹאשֵׁנוּ, הֲיֵשׁ הִתְקָרְבוּת יוֹתֵר מִזֶּה? יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ. וְאִם שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעֲדַיִן אוֹר הַתְּפִלִּין רָחוֹק מֵאִתִּי מְאֹד, אַדְּרַבָּא, זַכֵּנִי לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל שֶׁזֶּהוּ שִׂמְחָתִי, שֶׁמְּרַפְּאִים אוֹתִי בִּרְפוּאוֹת יְקָרוֹת וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה, הַבָּאוֹת מִמֶּרְחָק גָּדוֹל כָּל כָּךְ. רַחֲמֵנוּ שֶׁנֵּדַע וְנַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ לָנוּ תִּקְוָה גְּדוֹלָה, כִּי בְּוַדַּאי אַתָּה, תִּתְבָּרַךְ, תוֹצִיאֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ וּתְּקָרֵבֵנוּ אֵלֶיךָ בְּרַחֲמִים:
אֱלֹהַי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֵאַחַר שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּכָל עֵת אוֹרוֹת רְחוֹקִים וְנִשְׂגָּבִים כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם אֶצְלִי מַמָּשׁ. וְאִם עֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מֵהֶם, אַדְּרַבָּא, עִם כָּל זֶה זַכֵּנִי שֶׁלֹּא לִפּוֹל בְּדַּעְתִּי כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁעוֹבֵר עָלַי מַה שֶׁעוֹבֵר, אַף עַל פִּי שֶׁבְּחַסְדְּךָ אֲנִי מֵנִיחַ תְּפִלִּין וּמַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה וְכוּ’ וְכוּ’. חָנֵּנִי דַּעַת מֵאִתָּךְ שֶׁאֵדַע שֶׁעֲדַיִן הָאוֹר רָחוֹק מִמֶּנִּי מְאֹד, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֶזְכֶּה לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה. כִּי אַף עַל פִּי כֵן הָאוֹר הָרָחוֹק וְהַנִּשְׂגָּב הַזֶּה הוּא אֶצְלִי וּבְבֵיתִי מַמָּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה עַל תֹּקֶף הַנִּסִּים שֶׁעָשִׂיתָ לָנוּ בְּכָל הַיָּמִים טוֹבִים. תְּחַזְּקֵנוּ עַל יְדֵי זֶה לְצַפּוֹת לִישׁוּעָה תָּמִיד, בִּבְחִינַת “זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו” וְכוּ’. וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בָּטוּחַ וְחָזָק שֶׁכְּמוֹ שֶׁגָּבַר עָלֵינוּ חַסְדְּךָ וְעָשִׂיתָ לָנוּ נִסִּים כָּאֵלֶּה, וְזִכִּיתָנוּ לְאוֹרוֹת נִפְלָאִים כָּאֵלֶּה, הַבָּאִים מִמֶּרְחָק מְאֹד - “מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ”, כְּדֵי לְרַפְּאוֹת תַּחֲלוּאֵי נַפְשׁוֹתֵינוּ. עַל יְדֵי זֶה רַחֲמֵנוּ לִהְיוֹת בְּטוּחִים בְּבִטָּחוֹן חָזָק שֶׁבְּוַדַּאי תּוֹשִׁיעֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ, וּבְרֹב חֲנִינוּתֶךָ תוֹסִיף לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ נִסִּים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְתִגְמֹר מַה שֶׁהַתְחָלַת. כִּי דְּבָרְךָ אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְהֹוָה” - לְעוֹלָם יָדֶךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה: