פו

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶל גָּדוֹל וְנוֹרָא. קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, אֲשֶׁר יִרְאָתְךָ וְאֵימָתְךָ עַל כָּל שִׁנְאַנֵּי שַׁחַק, וְעַל כָּל הַשְּׂרָפִים וְהָאוֹפַנִּים וְחָיוֹת הַקֹּדֶשׁ, וְעַל כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְעַל כָּל דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, כֻּלָּם יִרְעֲדוּן וְיִפְחֲדוּן מֵאֵימַת שְׁמֶךָ. אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ פְּעָמִים הַרְבֵּה, שֶׁאָנוּ מִתְפַּחֲדִים מְאֹד כְּשֶׁאָנוּ מְעַיְּנִים בְּסִפְרֵי מוּסַר, שֶׁמְּדַבְּרִים מֵעֹצֶם גֹּדֶל הַפְּגָם שֶׁל הַחַטָּאִים, וּמֵעֹצֶם מְרִירַת הָעֳנָשִׁים שֶׁל גֵּיהִנֹּם וְכַיּוֹצֵא. אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בָּנוּ, וּמַפִּילֵנוּ עַל יְדֵי זֶה לְעַצְבוּת גָּדוֹל יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁלִּפְעָמִים אָנוּ נוֹפְלִים עַל יְדֵי זֶה בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם. וְיֵשׁ שֶׁנּוֹפְלִים, חַס וְשָׁלוֹם, כָּל כָּךְ עַד שֶׁבָּאִים לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכִינוּ לְקַבֵּל הַדַּעַת הָאֲמִתִּי מִצַדִּיקֵי אֱמֶת, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמֵנוּ, וְנִדְמֶה לָנוּ שֶׁכְּבָר נִשְׁקַעְנוּ בְּדַרְכֵּנוּ כָּל כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לָשׁוּב עוֹד. וְעַל כֵּן כָּל מַה שֶׁאָנוּ רוֹאִין יִרְאַת הָעֳנָשִׁים אָנוּ נוֹפְלִים בְּעֵינֵי עַצְמֵנוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁבְּכָל דּוֹר, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים:

אָנָּא, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְחֶמְלָתֶךָ הָרַבָּה, חֲמֹל עַל עַמְּךָ וּשְׁלַח עָלֵינוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר מִבְּחִינַת הַיִּרְאָה שֶׁל מָשִׁיחַ. שֶׁיַּמְשִׁיךְ הַיִּרְאָה בְּשֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּל כָּךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַיִּרְאָה לְטוֹבָה אֲפִלּוּ לַגָּרוּעַ שֶבַּגְּרוּעִים, שֶׁאֲפִלּוּ הָרָחוֹק מְאֹד מְאֹד יִהְיֶה לוֹ דַּעַת אֲמִתִּי לְהַבְחִין הָאֱמֶת, שֶׁגַּם הוּא יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה כִּי רַחֲמֶיךָ יִתְבָּרַךְ רַבִּים מְאֹד. וּתְרַחֵם שֶׁעַל כֵּן לֹא נִפֹּל עַל יְדֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. אַדְּרַבָּא, מִיִּרְאַת הָעֹנֶשׁ נִזְכֶּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמֵנוּ לִמְצוֹא בְּעַצְמֵנוּ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמֵנוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּמַה שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל עַל כָּל פָּנִים:

חוּס וַחֲמֹל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ אֶזְכֶּה לָבוֹא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. שֶׁדַּיְקָא יִּרְאַת הָעֹנֶשׁ תַּכְרִיחֵנִי לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁמַּזְהִירִים מְאֹד אֶת הַגָּרוּעַ שֶבַּגְּרוּעִים שֶׁיִּתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד עַל פִּי דַּרְכֵי עֲצוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשׁוֹת. וְאֶזְכֶּה לְהִתְיָרֵא מְאֹד לִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵיהֶם הָאֲמִתִּיִּים וּלְקַיְּמָם בֶּאֱמֶת, וְכַאֲשֶׁר לִמַּדְתָּנוּ בְּסוֹף הַתּוֹכֵחָה, שֶׁהוּא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, שָׁם כְּתִיב: “תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה”. עַל כֵּן זַכֵּנִי לְהִתְיָרֵא מְאֹד מִיִּרְאַת הָעֹנֶשׁ, עַד אֲשֶׁר אֶתְחָזֶק עַל יְדֵי זֶה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁמַּזְהִירִים אֶת הַגָּרוּעַ שֶבַּגְּרוּעִים לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בִּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶּׁמּוֹצֵא בּוֹ עֲדַיִן, וְלַעֲבֹד אוֹתְךָ הַשֵּׁם בְּשִׂמְחָה. “שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא”: