“תּוֹרַת יְהֹוָה תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְהֹוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי”. “עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְהֹוָה לְאֹרֶךְ יָמִים”. “כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ”. חוּס וַחֲמֹל עָלַי בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וּתְזַכֵּנִי לְקַבֵּל בֶּאֱמֶת אֶת הַתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת עֵדוּת, בְּחִינַת שְׁנֵי לוּחוֹת הָעֵדוּת, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּנוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. כִּי צְרִיכִין שְׁנֵי עֵדִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד בְּחִינַת נְקוּדָה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ. שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹדִיעַ כִּי מַלְכוּתֶךָ בַּכֹּל מָשָׁלָה, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת, וּנְקַיֵּם בֶּאֱמֶת בְּחִינַת “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ”. אָנָּא, מַלְכִּי, זַכֵּנִי לְעִקָּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּגְמַר בְּיוֹם כִּפּוּרִים כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ בְּחִינַת “וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ”:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. אָנָּא אֱלֹהַי, בְּרֹב רַחֲמֶיךָ זַכֵּנוּ לְקַבֵּל בֶּאֱמֶת אֶת הָעֵדוּת הַנֶּאֱמָנָה שֶׁל תוֹרָתֶךָ הַקְּדוֹשָׁה. בְּחִינַת שְׁנֵי לוּחוֹת הָעֵדוּת שֶׁהֵם עֵדִים נֶאֱמָנִים, שֶׁנְּקַבֵּל לְטוֹבָה בְּכָל עֵת עֵדוּתָם, מַה שֶׁמַּזְכִּירִין וּמְזָרְזִין אוֹתָנוּ בְּכָל פַּעַם לְבַל נִתְיָאֵשׁ עַצְמֵנוּ מִן הָרַחֲמִים. וְאַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נָתַתָּ לָנוּ לוּחוֹת הָעֵדוּת בְּיוֹם כִּפּוּרִים, שֶׁהוּא עֵת רָצוֹן, יוֹם מְחִילָה וּסְלִיחָה, יוֹם שֶׁנִּגְמַר בּוֹ הַדֶּרֶךְ לִתְשׁוּבָה. כְּדֵי לְהָעִיד לְיִשְׂרָאֵל אֲמִתַּת טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, לוּחוֹת הָעֵדוּת, נִתְּנוּ בְּיוֹם כִּפּוּרִים עַל יְסוֹד זֶה שֶׁכּוֹלֵל שְׁנֵי הַנְּקֻדּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת:
אָנָּא זַכֵּנִי לְהִזָּהֵר בְּנַפְשִׁי וְלִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה מְאֹד, וְשֶׁלֹּא לִפְגֹּם אֲפִלּוּ פְּגַם כָּל שֶׁהוּא. וְאֵדַע וָאֶזְכֹּר כִּי בִּתְנוּעָה קַלָּה פּוֹגְמִים וּמְקַלְקְלִים מְאֹד כְּשֶׁנּוֹטִים מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְאַדְּרַבָּא, רַחַמֶנִי לְהֵיטִיב מַעֲשַׂי בְּכָל פַּעַם, וְלַעֲלוֹת בְּחַסְדְּךָ בְּכָל פַּעַם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה”, בְּחִינַת נְקוּדָה הָעֶלְיוֹנָה. בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, תְּזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בָּזֶה, שֶׁאִם עוֹבְרִין עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה פּוֹגְמִין וּמְקַלְקְלִין מְאֹד, וְגוֹרְמִין חֻרְבָּן גָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. כְּמוֹ כֵן, אֲבִי מַלְכִּי, זַכֵּנִי לְהַאֲמִין גַּם כֵּן לְהֶפֶךְ, שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחִי לְתַקֵּן כָּל מַה שֶׁפָּגַמְתִּי, כִּי עֲדַיִן אַתָּה הַשֵּׁם עִמִּי וְאֶצְלִי בִּבְחִינַת “וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ”, בְּחִינַת נְקוּדָה הַתַּחְתּוֹנָה. כִּי יְמִינְךָ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ, פְּשׁוּטָה תָּמִיד לְעָזְרֵנוּ לָשׁוּב וּלְקָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ, אָבִינוּ, עַל יְדֵי דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּגְמַר בְּיוֹם כִּפּוּרִים, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ כּוֹלֵל שְׁנֵי הַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁזֶּה עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה. רַק בְּחַסְדְּךָ זַכֵּנוּ לָשִׂים לִבֵּנוּ לָזֶה וּלְהַאֲמִין בָּזֶה בְּכָל עֵת, וּתְקַיֵּם בָּנוּ בֶּאֱמֶת הַפָּסוּק “עֵדוּת יְהֹוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי”:
זַכֵּה אוֹתָנוּ, בְּרֹב חַסְדְּךָ, בֶּאֱמֶת לְקַבֵּל עָלֵינוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - שֶׁהִיא רוֹצֶה לְהַחְכִּים אֲפִלּוּ אֶת הַפֶּתִי. וַאֲפִלּוּ אֶת מִי שֶׁכְּבָר נִתְפַּתָּה אַחַר יִצְרוֹ, וְנִתְעָה לַמָּקוֹם שֶׁנִּתְעָה, אַף עַל פִּי כֵן נִזְכֶּה לְקַבֵּל וְלִשְׁמֹעַ בְּלִבֵּנוּ עֵדוּת וְהַכְרָזַת הַתּוֹרָה. שֶׁהִיא מַּכְרֶזֶת וּמְעִידָה לְפָנֵינוּ, שֶׁאִם נָשׁוּב מִיַּד אַתָּה, בּוֹרְאֵנוּ, תְּקַבֵּל תְּשׁוּבַתֵנוּ בְּרָצוֹן וּתְקָרֵבֵנוּ אֵלֶיךָ בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה. וְאֶזְכֶּה שֶׁהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ תִּהְיֶה מְעִידָה לְפָנַי הַדֶּרֶךְ לִתְשׁוּבָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל גַּם אָנֹכִי, הַפֶּתִי, לְהִתְחַכֵּם. רַק אַתָּה יוֹדֵעַ נֶאֱמָנָה, אֱלֹהַי, שֶׁהַמְּנִיעָה הוּא מֵחֲמַת שֶּׁקָּשֶׁה לִי לְהַאֲמִין בְּעַצְמִי שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְתַקֵּן עֲדַיִן. וְעַל כֵּן זַכֵּנִי לִשְׁמֹעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶׁקּוֹרֵא הַכָּתוּב וּמַכְרִיז כִּי: “עֵדוּת יְהֹוָה נֶאֱמָנָה”. כִּי בְּוַדַּאי הִיא נֶאֱמָנָה מְאֹד בְּעֵדוּתָהּ שֶׁמְּעִידָה שֶׁמַּלְכוּתְךָ יִתְבָּרַךְ בַּכֹּל מָשָׁלָה, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת. וְשֶׁנַּאֲמִין לְעֵדוּתָהּ עַל הַפְּגָם וְהַקִּלְקוּל, חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין לְעֵדוּתָהּ עַל כֹּחַ הַתִּקּוּן, כִּי בְּוַדַּאי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה. “עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְהֹוָה לְאֹרֶךְ יָמִים”. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר אָרְכוּ הַיָּמִים שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לְבִנְיָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן, וַעֲדַיִן לֹא נוֹשָׁעְנוּ בִּשְׁלֵמוּת. אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנוּ עֲדַיִן לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בְּתִקְוָתֵנוּ, כִּי בְּוַדַּאי עֵדֹתֶיךָ, יְהֹוָה, נֶאֱמָנוּ מְאֹד. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”: