כְּשֶׁחוֹשְׁבִין תּוֹרָה צָרִיךְ לִהְיוֹת חוֹשֵׁב הַדְּבַר תּוֹרָה שֶׁרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ בָּהּ לַחֲשֹׁב וְלַחֲזֹר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אוֹתוֹ הַפָּסוּק אוֹ אוֹתוֹ הָעִנְיָן כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְלִהְיוֹת נוֹקֵשׁ וְדוֹפֵק עַל הַפֶּתַח עַד שֶׁיִּפְתְּחוּ לוֹ: יֵשׁ דָּבָר שֶׁפּוֹרֵחַ בַּמַּחֲשָׁבָה כְּמוֹ זְרִיקָה. וְאַחַר־כָּךְ פּוֹרֵחַ מֵהַמַּחֲשָׁבָה וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָזֶה בְּרִיָּה וְאִישׁ חַיִל כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, לִרְדֹּף וְלָרוּץ אַחֲרֶיהָ לְהַשִּׂיגָהּ: