כב.

עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַשְּׂמָחוֹת הוּא רַק בְּשֵׁם ה' בִּבְחִינַת "בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם". כִּי כָל הַבִּטְחוֹנוֹת וְהַתִּקְווֹת וְהַיְשׁוּעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, הַכֹּל הוּא מַה שֶּׁאָנוּ בְּטוּחִים בְּשֵׁם ה', "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל", וּמִשָּׁם כָּל הַשְּׂמָחוֹת בִּבְחִינַת "כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ". וְזֶה עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל אָדָם הוּא מַה שֶּׁעֲדַיִן שֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם, כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמָם. וּבָזֶה יָכוֹל לְחַזֵּק וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו יָכוֹל לְחַזֵּק וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו עֲדַיִן, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, שֶׁזֶּה עִקַּר שִׂמְחָתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ.
מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ כָּל יָמָיו אֵיךְ־שֶׁהוּא מֵאַחַר שֶׁזָּכָה שֶׁיִּהְיֶה נִקְרָא שֵׁם הַצַּדִּיקִים עָלָיו, שֶׁהֵם עִקַּר שֵׁם הַשֵּׁם. וְעַל־כֵּן בְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים וּפוּרִים צְרִיכִין לִשְׂמֹחַ מְאֹד, כִּי בָּהֶם עִקַּר הַגְדָּלַת שֵׁם ה'. וְגַם בְּכָל הַשָּׁנָה תָּמִיד צְרִיכִין לִשְׂמֹחַ מְאֹד בְּמַה שֶּׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם ה' נִקְרָא עָלָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. (שם הלכות שבת, הלכה ה, אות טו; עיין התחזקות, אות לד)