לא.

עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֵשָׂו הָרָשָׁע, הוּא עַל־יְדֵי עַצְבוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁמַּכְנִיסִין, חַס וְשָׁלוֹם, עַצְבוּת בְּיִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר הָעַצְבוּת הוּא בְּחִינַת פְּגַם הָרָצוֹן, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁאָז בְּוַדַּאי שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים תָּמִיד. כִּי כַּוָּנָתוֹ וְרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ הִיא בְּוַדַּאי לְטוֹבָה תָּמִיד, וְכָל מָה דְעָבֵד רַחֲמָנָא - לְטָב עָבֵד. (שם הלכות ערב, הל' ג, אותיות כ, כז)