לד.

כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, זֶה בְּחִינַת קְטֹרֶת, בְּחִינַת "קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב"; וְעַל־יְדֵי קְטֹרֶת מְבָרְרִין כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת חֶלְבְּנָה שֶׁהָיָה בַּקְּטֹרֶת, הַיְנוּ, שֶׁמְּבָרְרִין כָּל נִיצוֹצוֹת הַשִּׂמְחָה דִקְדֻשָּׁה מִתּוֹךְ תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם עִקַּר עִמְקֵי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא (הֵפֶךְ הַשִּׂמְחָה, שֶׁהִיא עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה), עַד שֶׁמִּתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה גַּם־כֵּן לְשִׂמְחָה, דְּהַיְנוּ, שֶׁעַל־יָדָם נִתְגַּדֵּל הַשִּׂמְחָה דִקְדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַחֶלְבְּנָה שֶׁרֵיחָהּ רַע וְנִכְלֶלֶת גַּם־כֵּן בְּתוֹךְ הַקְּטֹרֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׂמְחָה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. (שם אות ה)