אנא מלך רחום וחנון, זכני להרבות בהתבודדות ושיחה ביני לבין קוני בכל יום ויום, ואת כל אשר עם לבבי אשיחה לפניך באמת ובתמימות ובלב נשבר מאד. ובפרט בכל לילה ולילה אחר חצות לילה שאז הזמן מסוגל לזה ביותר. תזכני אז להתבודד ביני לבין קוני ולפרש כל שיחתי לפניך ולשוח עם לבבי, ולחפש ולברר הרוח טובה דהיינו הנקודות טובות שיש בי עדיין ולבררם מתוך הרוח רעה, ועל ידי זה אזכה לשמור את הזכרון דקדושה תמיד, דהיינו לזכור תמיד היטב תכלית האחרון לעולם הבא, ולחשוב תמיד על סופי ולאדבקא מחשבתי בעלמא דאתי, עד שאזכה על ידי זה לשוב בתשובה שלימה לפניך:
לחנוכה
רבונו של עולם, זכנו לקיים מצות הדלקת נר חנוכה בזמנו בשלימות, ויהיה חשוב לפניך כאלו קיימנו מצוה זאת בכל פרטיה ודקדוקיה, וכאלו כווננו כל הכוונות הקדושות הכלולין במצות הדלקת נר חנוכה, עד שנזכה על ידי זה שתמשיך עלינו הארת קדושת המוחין הקדושים משרשם העליון הקדוש בבחינת "לאמשכא משח רבות קודשא ולאדלקא בוצינא", עד שנזכה על ידי זה להגדיל דעתנו ובינתנו ולהעמיק מחשבתנו, להבין כל הרמזים הקדושים שאתה מרמז לנו בכל מחשבה דבור ומעשה. שאתה מזמין לנו בכל עת לפי האדם ולפי המקום והזמן, שבכולם אתה מרמז לנו רמזיך הקדושים להתקרב לעבודתך, ולאדבקא מחשבתנו בעלמא דאתי בפרטיות, עד שנזכה על ידי זה להעלות ולהקים בחינת רגלי הקדושה המלובשין בזה העולם בכל הדברים שבעולם: