רבונו של עולם, זכנו להתקרב לצדיקים אמיתיים, ונזכה להיות רגילים אצלם בכל פעם, ונזכה לקבל מהם הארה גדולה בכל עת אל מוחנו ושכלנו ודעתנו, באופן שנזכה על ידי זה לצאת מבחינת מוחין דקטנות ולעלות ולבא לבחינת מוחין דגדלות, ועל ידי זה יהיו נמתקין כל הדינים מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל, ותעורר רחמים בלב הצדיקי אמת שיקרבו אותנו ברחמים ויאירו פניהם אלינו וינחמו אותנו וידברו על לבנו דברי נחומים ואהבה והתקרבות בפנים שוחקות ומאירות ומסבירות, ותעזרנו שנזכה לקבל כל דבריהם באהבה ורצון גדול, אף אם לפעמים ידברו אתנו קשות ויהיו מיסרים ומבזים אותנו, ולא נהרהר אחריהם כלל, רק נדע ונאמין באמת כי כל זה לטובתינו, כי מחמת שרואים בנו איך שגבר עלינו עזות הגוף ותאותיו וגשמיותו, עד שאין אנחנו יכולים לקבל הארתם הקדושה על ידי הארת פנים, ועל כן מוכרחים ליסר אותנו ביסורים ובזיונות כדי לבטל ולהכניע גשמיות ועזות גופנו, ואז יהיו יכולים להאיר בנו, וכמו שאמרו רבותינו זכרוגם לברכה: אעא דלא סליק ביה נהורא מבטשין ליה, אוף הכי גופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא וכו'. רבונו של עולם, אתה ידעת מעלת קדושת הצדיקי אמת וגודל נפלאות השגתם וקדושת עבודתם אותך יתברך בכל עת ובכל שעה, וכן אתה ידעת גודל פחיתות דעתנו ומעוט ערכנו השפל וגודל התגברות עזות גופנו וגשמיותנו, עד אשר אנו רחוקים מאד ממעלת קדושת הצדיקי אמת, וכמעט שאנחנו עמהם בבחינת מהפך אל הפך ממש, עד אשר על ידי זה גם כשאנו זוכים לפעמים לילך ולנסוע אליהם ולהיות אצלם ועמהם וסמוך להם ממש, אף על פי כן אי אפשר לנו לקבל הארתם הקדושה מחמת רבוי האור הגדול מאד, על כן חוס וחמול ורחם נא עלינו ותעורר עלינו רחמים גדולים בלב הצדיקי אמת, עד אשר על ידי זה במקום גדולתם שם אתה מוצא ענותנותם, ויתלבשו במידת הענוה והקטנות כל כך עד שיורידו עצמם אלינו אל עומק שפלות ופחיתות מדרגותינו, ויצמצמו אורם הגדול בצימצומים ולבושים קדושים כאלו, עד שגם אנחנו הקטנים השפלים מאד נהיה יכולים לקבל הארת דעתם הקדושה, ותתן בלבם רחמנות גדול כל כך, עד אשר לא די שישתדלו בטובותינו ותקון נפשותינו בבואנו לביתם נאוה קודש, רק אף גם יהיו מטריחים עצמם בשביל זה לילך ולנסוע למקומות מושבותנו, בכדי שעל ידי כל זה יתמעט ויתצמצם ויתלבש אורם הגדול ביותר בכדי שנוכל לקבלו.
רבונו של עולם, בודאי אנו יודעים ומאמינים בגודל מעלת קדושת עבודת הצדיקים הקדושים, וממילא מובן מזה גודל ההפסד והגרעון שבא על ידי שצריכים לבטל עצמם קצת מעבודתם והשגתם ולהוריד עצמם אלינו, ובפרט כשצריכין לנסוע ולטלטל עצמם מביתם עבור זה, אבל אף על פי כן כבר הודעת לנו ברחמיך הגדולים, שאין נחשב לפניך כל הגרעון וההפסד של הגדול שהוא רק לפי שעה, כנגד התיקון שנעשה על ידי זה בקטן, כי הוא מתקנו ומגדילו על ידי זה לגמרי. על כן חוס וחמול עלינו בזכות אבותינו הקדושים, שלא תהיה יגיעת הצדיקים עמנו לריק חס ושלום, כי בודאי כאשר הם מבטלים עצמם מעבודתם הקדושה, והגבוה במעלה עליונה מאד ומורידים עצמם אלינו לעסוק עמנו ולהאיר קדושת דעתם גם בנו, כי זכאה מאן דאחיד בידא דחיבא, ובעי למרדף בתריהון ולמקני יתהון באגר שלים [תרגום:]. ואחר כל זה אם מחמת עכירת דעתנו וגשמיות גופנו אין אנו זוכים לקבל מהם כראוי, בודאי אין הפסד גדול מזה חס ושלום. על כן חוס וחמול עלינו בזכות כל הצדיקי אמת המשתדלים בתיקון נפשות ישראל, שנזכה על כל פנים להכניע ערפנו ולהטות שכמנו ולבטל דעתנו באמת נגד דעתם הקדושה של הצדיקי אמת, עד שנזכה להתקרב אליהם באמת ולקבל מהם הארתם הקדושה בשלימות, ותתן בלבם רחמנות גדול עלינו עד שיורידו עצמם אלינו בבחינת הכנעה וקטנות גדול ובאהבה והתקרבות גדול כל כך עד שיהיו סמוכים אלינו ממש, ואז אולי יש תקוה לקבל מהם הארתם הקדושה, כי כבר ידעת כי נטמטם לבנו ונכבה ונסתלק אור שכלנו ודעתנו ומוחנו כל כך עד שאין בו שום אור עצמו כלל, ומחמת זה אין יכולים להדליקו ולהאיר בו, כי אם כשמקרבים אותו ממש להאור בקירוב גמור וסמוך לו ממש, כמשל הנר שנכבה עד שאין בו שום אור, אז אין יכולים להדליקו מרחוק כי אם כשמקרבים אותו סמוך ממש להאור או האור אליו. על כן חוס וחמול עלינו ותן בלב הצדיקים שיתקרבו אלינו בסמוך לנו ממש, עד שנזכה על ידי זה לקבל הארתם הקדושה בנפשנו ורוחנו ונשמותנו במוחנו ושכלנו ודעתנו ולבבנו, עד שנזכה שיתלהב לבבנו אליך בהתלהבות גדולה לעבדך באמת וביראה ואהבה גדולה, ויקוים בנו מקרא שכתוב: "רשפיה רשפי אש שלהבת יה, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה". אמן כן יהי רצון: