ג

(לשבת)

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים כִּי שַׁבָּת הִיא נְקֻדָּה הַפְּנִימִית, וּמִמֶּנָּה יוֹנְקִים כָּל הַשִּׁשָּׁה יָמִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעִגּוּלִים סְבִיב הַנְּקֻדָּה, עַל כֵּן זַכֵּנוּ נָא לְקַיֵּם בְּכָל עֵת מִצְוַת "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת", וְאֶזְכֶּה לִזְכֹּר אֶת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בְּכָל עֵת גַּם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהָכִין עַצְמִי בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְקַבֵּל חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה מִקְּדֻשַּׁת שַׁבָּת גַּם בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהֵם הָעִגּוּלִים סָבִיב לַנְּקֻדָּה הַפְּנִימִית שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, וְלֹא אָסִּיחַ דַּעְתִּי וְלֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם אֶת אוֹר קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, בִּכְדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לִהְיוֹת מְדֻבָּק וּמְקֻשָּׁר וְנִכְלָל בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה לְעוֹלָם וְלֹא אֵצֵא חַס וְשָׁלוֹם מִכְּלָל הָעִגּוּלִים אֲשֶׁר סָבִיב לְהַנְּקֻדָּה. וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר הֵם גַּם כֵּן בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, וְהֵם גַּם כֵּן בִּבְחִינַת נְקֻדָּה הַפְּנִימִית, כִּי מֵהֶם יוֹנְקִים הַכֹּל חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה:

רבונו של עולם, אתה ידעת כמה הבעל דבר מתגבר עלינו למנוע אותנו מלהתקרב לצדיקי אמת, עד אשר על ידי זה נזדמן כמה פעמים שאנו רוצים ומכינים עצמנו לנסוע לצדיקי אמת, ואחר כך מתגברים עלינו המניעות ונמנעים אנחנו מלנסוע אליהם. על כן חוס וחמול עלינו וזכנו לשבר כל המניעות ולילך ולנסוע ולהתקרב לצדיקי אמת, ואפילו בעת שמתגברין עלינו המניעות ואין אנו יכולים לשברם, תזכנו על כל פנים לבלי להסיח דעתנו לגמרי חס ושלום, אפילו שעה קלה מלהשתוקק ולהתגעגע לזכות להתקרבות הצדיקים ולידע בידיעה שלימה כי הם חיינו ותקות ישועתנו ופדות נפשנו, ונזכה לחזק את לבבנו בהתחזקות גדול דקדושה, ולהאמין באמונה שלימה, כי אף על פי שהמניעות משתטחין ומתגברין בכל פעם כמו שמתגברין ואין מניחים אותנו להתקרב לנקודה הפנימית, אף על פי כן כל זמן שאין אנו מייאשין עצמנו לגמרי חס ושלום, רק אדרבא אנו משתוקקים ומתגעגעים ומצפים לישועה בכל עת שנזכה להתקרב אל הקדושה, אזי אנחנו עדין בודאי בתוך העגולים שסביב לנקודה, ועדיין יש לנו תקוה שנזכה להתקרב לנקודה הפנימית בהתקרבות גמורה, ולשבר ולבטל כל המניעות ולילך ולנסוע ולהתקרב לצדיקי אמת בהתקרבות אמיתי כראוי והגון באמת. ותזכנו לשמוע חידושי תורה בכל פעם מפי הצדיקי אמת, ונזכה שכל אחד מאותם הבאים לשמוע לא ישמע רק מה שצריך לו ולא יותר, ותתן כח לצדיקי אמת שיהיו יכולים לשקול בפלס דבריהם, באופן שלא ישמע כל אחד מהשומעים כי אם מה שצריך לו ולא יותר, באופן שלא יהיה שום יניקה להקליפות חס ושלום מהחידושי תורה ותעזרנו שלא יהיה כח להקליפות הנבראים על ידי עבירות חס ושלום לבלבל בשעת אמירת התורה של הצדיקי אמת על ידי הדוחק הגדול שעושים אז, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: האי דוחקא דכלא מינייהו. ותעזרנו שלא לדחוק עצמנו ביותר בשעת אמירת התורה בכדי שלא לגרום חס ושלום על ידי זה איזה בלבול הדעת לצדיקי אמת, רק כל אחד יעמוד על מקומו ולא ישמע מהחידושי תורה של הצדיק רק מה שצריך לו ולא יותר, ותתן בלב הצדיקי אמת שבשעת אמירת תורתם ידברו מישועת ישראל, בכדי שעל ידי זה תברח גם הקליפה הדקה שיש לה כח לינק אפילו מגוף החידושי תורה בעצמם אפילו אם אין בהם בחינת מותרות, ותזכנו לעמוד באימה ויראה גדולה בשעה שנזכה לשמוע חידושי תורה מפי הצדיקי אמת, כי כבר הודעת לנו שגם הצדיק בעצמו יש לו אימה גדולה בשעה שאומר תורה, ויקוים בנו מקרא שכתוב: הקם לעבדך אמרתך אשר ליראתך. ונאמר: סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם. אמן כן יהי רצון: