עקר השמחה הוא כשמרגישין בלב ידיעת אלקותו יתברך, שמשם נמשכין כל השמחות שבעולם: (לקו"ה על פס' ב)
א מזמור לתודה, הריעו ליהוה כל־הארץ:
ב עבדו את־יהוה בשמחה, באו לפניו ברננה:
ג דעו כי־יהוה הוא אלהים, הוא־עשנו ולו ולא אנחנו, עמו וצאן מרעיתו:
ד באו שעריו | בתודה, חצרתיו בתהלה, הודו־לו ברכו שמו:
ה כי־טוב יהוה לעולם חסדו, ועד־דור ודור אמונתו: