שִׁירָה הִיא עִקַּר שְׁלֵמוּת הַהוֹדָאָה, שֶׁאוֹמְרִים הַהוֹדָאוֹת בְּלֵב שָׁלֵם בְּשִׁיר וְשִֹמְחָה: (לקו"ה על פס' ב)
א יְהֹוָ֣ה מָלָךְ֘, גֵּא֪וּת לָ֫בֵ֥שׁ, לָבֵ֣שׁ ֖יְהֹוָה, עֹ֣ז הִתְאַזָּ֑ר, אַף־תִּכּ֥וֹן ֜תֵּבֵ֗ל, בַּל־תִּמּֽוֹט:
ב נָכ֣וֹן כִּסְאֲךָ֣ מֵאָ֑ז מֵֽעוֹלָ֣ם אָֽתָּה:
ג נָשׂא֤וּ נהָר֨וֹת | יְֽהֹוָ֗ה, נָשׂא֣וּ נהָר֣וֹת קוֹלָ֑ם, יִשְׂא֖וּ נהָר֣וֹת דׇּכְיָֽם:
ד מִקֹּל֨וֹת | מַ֤יִם רַבִּ֗ים אַדִּירִ֥ים מִשְׁבּרֵי־יָ֑ם, אַדִּ֖יר בַּמָּר֣וֹם יְהֹוָֽה:
ה עֵֽדֹתֶ֨יךָ נֶאֶמְנ֬וּ מאֹ֗ד, לבֵיתךָ֥ נַאֲוָה־קֹ֑דֶשׁ, ֜יְהֹוָ֗ה לאֹ֣רֶךְ יָמִֽים: