צריכין להתחזק מאד מאד בתקף התגברות מרירות הירידה עד שנדמה שכמעט כמעט חס ושלום, שדיקא משם ירחם עליו ה' יתברך ויושיעו ויקרבו אליו: (לקו"ה על פס' יח)
א אל־נקמות יהוה, אל נקמות הופיע:
ב הנשא שפט הארץ, השב גמול על־גאים:
ג עד־מתי רשעים | יהוה, עד־מתי רשעים יעלזו:
ד יביעו ידברו עתק, יתאמרו כל־פעלי און:
ה עמך יהוה ידכאו, ונחלתך יענו:
ו אלמנה וגר יהרגו, ויתומים ירצחו:
ז ויאמרו לא יראה־יה, ולא־יבין אלהי יעקב:
ח בינו בערים בעם, וכסילים מתי תשכילו:
ט הנטע אזן הלא ישמע, אם־יצר עין הלא יביט:
י היסר גוים הלא יוכיח, המלמד אדם דעת:
יא יהוה יודע מחשבות אדם, כי־המה הבל:
יב אשרי | הגבר אשר־תירנו יה, ומתורתך תלמדנו:
יג להשקיט לו מימי רע, עד יכרה לרשע שחת:
יד כי | לא־יטש יהוה עמו, ונחלתו לא יעזב:
טו כי־עד־צדק ישוב משפט, ואחריו כל־ישרי־לב:
טז מי־יקום לי עם־מרעים, מי־יתיצב לי עם־פעלי און:
יז לולי יהוה עזרתה לי, כמעט | שכנה דומה נפשי:
יח אם־אמרתי מטה רגלי, חסדך יהוה יסעדני:
יט ברב שרעפי בקרבי, תנחומיך ישעשעו נפשי:
כ היחברך כסא הוות, יצר עמל עלי־חק:
כא יגודו על־נפש צדיק, ודם נקי ירשיעו:
כב ויהי יהוה לי למשגב, ואלהי לצור מחסי:
כג וישב עליהם | את־אונם, וברעתם יצמיתם, יצמיתם יהוה אלהינו: