נא

אין אנו יודעים כלל, ויש ענין שיתתקן הכל ויתהפך לטובה וכל העונות יתהפכו לזכיות. רק שלא יתיאש עצמו מן הצעקה והתפלה והתחנה: (לקו"ה על פס' ח)

א למנצח, מזמור לדוד:

ב בבוא־אליו נתן הנביא, כאשר־בא אל־בת־שבע:

ג חנני אלהים כחסדך, כרב רחמיך מחה פשעי:

ד הרב הרבה כבסני מעוני, ומחטאתי טהרני:

ה כי־פשעי אני אדע, וחטאתי נגדי תמיד:

ו לך לבדך | חטאתי והרע בעיניך עשיתי, למען תצדק בדברך, תזכה בשפטך:

ז הן־בעוון חוללתי, ובחטא יחמתני אמי:

ח הן־אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני:

ט תחטאני באזוב ואטהר, תכבסני ומשלג אלבין:

י תשמיעני ששון ושמחה, תגלנה עצמות דכית:

יא הסתר פניך מחטאי, וכל־עונתי מחה:

יב לב טהור ברא־לי אלהים, ורוח נכון חדש בקרבי:

יג אל־תשליכני מלפניך, ורוח קדשך אל־תקח ממני:

יד השיבה לי ששון ישעך, ורוח נדיבה תסמכני:

טו אלמדה פשעים דרכיך, וחטאים אליך ישובו:

טז הצילני מדמים | אלהים, אלהי תשועתי, תרנן לשוני צדקתך:

יז אדני שפתי תפתח, ופי יגיד תהלתך:

יח כי | לא־תחפץ זבח ואתנה, עולה לא תרצה:

יט זבחי אלהים רוח נשברה, לב־נשבר ונדכה אלהים לא תבזה:

כ היטיבה ברצונך את־ציון, תבנה חומות ירושלם:

כא אז תחפץ זבחי־צדק, עולה וכליל, אז יעלו על־מזבחך פרים: