נב

עקר נצחון המלחמה הוא על ידי הדבור שהוא עקר הכלי זין של ישראל, כי אין כחנו אלא בפה: (לקו"ה על פס' א)

א למנצח, משכיל לדוד:

ב בבוא | דואג האדמי ויגד לשאול, ויאמר לו בא דוד אל־בית אחימלך:

ג מה־תתהלל ברעה הגבור, חסד אל כל־היום:

ד הוות תחשב לשונך, כתער מלטש עשה רמיה:

ה אהבת רע מטוב, שקר | מדבר צדק סלה:

ו אהבת כל־דברי־בלע, לשון מרמה:

ז גם־אל יתצך לנצח, יחתך ויסחך מאהל, ושרשך מארץ חיים סלה:

ח ויראו צדיקים וייראו, ועליו ישחקו:

ט הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו, ויבטח ברב עשרו, יעז בהותו:

י ואני | כזית רענן בבית אלהים, בטחתי בחסד־אלהים עולם ועד:

יא אודך לעולם כי עשית, ואקוה שמך כי־טוב נגד חסידיך: