סט

העקר שבכל עת ושעה בכל מה שעובר עליו ידבק את עצמו רק אל האמת ויתפלל וישיח לבו לפני ה' יתברך בדבורי אמת לאמתו: (לקו"ה על פס' יד)

א למנצח | על־שושנים, לדוד:

ב הושיעני אלהים, כי באו מים עד־נפש:

ג טבעתי | ביון מצולה ואין מעמד, באתי במעמקי־מים ושבלת שטפתני:

ד יגעתי בקראי נחר גרוני, כלו עיני מיחל לאלהי:

ה רבו | משערות ראשי שנאי חנם, עצמו מצמיתי איבי שקר, אשר לא־גזלתי אז אשיב:

ו אלהים, אתה ידעת לאולתי, ואשמותי ממך לא־נכחדו:

ז אל־יבשו בי | קויך אדני יהוה אלהים קרי צבאות, אל־יכלמו בי מבקשיך, אלהי ישראל:

ח כי־עליך נשאתי חרפה, כסתה כלמה פני:

ט מוזר הייתי לאחי, ונכרי לבני אמי:

י כי־קנאת ביתך אכלתני, וחרפות חורפיך נפלו עלי:

יא ואבכה בצום נפשי, ותהי לחרפות לי:

יב ואתנה לבושי שק, ואהי להם למשל:

יג ישיחו בי ישבי שער, ונגינות שותי שכר:

יד ואני תפלתי־לך | יהוה עת רצון, אלהים, ברב־חסדך, ענני באמת ישעך:

טו הצילני מטיט ואל־אטבעה, אנצלה משנאי וממעמקי מים:

טז אל־תשטפני | שבלת מים, ואל־תבלעני מצולה, ואל־תאטר־עלי באר פיה:

יז ענני יהוה כי־טוב חסדך, כרב רחמיך פנה אלי:

יח ואל־תסתר פניך מעבדך, כי־צר־לי, מהר ענני:

יט קרבה אל־נפשי גאלה, למען איבי פדני:

כ אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי, נגדך כל־צוררי:

כא חרפה | שברה לבי ואנושה, ואקוה לנוד ואין, ולמנחמים ולא מצאתי:

כב ויתנו בברותי ראש, ולצמאי ישקוני חמץ:

כג יהי־שלחנם לפניהם לפח, ולשלומים למוקש:

כד תחשכנה עיניהם מראות, ומתניהם תמיד המעד:

כה שפך־עליהם זעמך, וחרון אפך ישיגם:

כו תהי־טירתם נשמה, באהליהם אל־יהי יושב:

כז כי־אתה אשר־הכית רדפו, ואל־מכאוב חלליך יספרו:

כח תנה־עון על־עונם, ואל־יבאו בצדקתך:

כט ימחו מספר חיים, ועם צדיקים אל־יכתבו:

ל ואני עני וכואב, ישועתך אלהים תשגבני:

לא אהללה שם־אלהים בשיר, ואגדלנו בתודה:

לב ותיטב ליהוה משור פר, מקרן מפריס:

לג ראו ענוים ישמחו, דרשי אלהים ויחי לבבכם:

לד כי־שמע אל־אביונים יהוה, ואת־אסיריו לא בזה:

לה יהללוהו שמים וארץ, ימים וכל־רמש בם:

לו כי אלהים | יושיע ציון, ויבנה ערי יהודה, וישבו שם וירשוה:

לז וזרע עבדיו ינחלוה, ואהבי שמו ישכנו־בה: