הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של ישראל, וכשישראל מתפללין לפניו הם ממלאים תאותו והוא מקבל תענוג מאתנו: (לקו"ה על פס' ה)
א הללו־יה |, אשרי־איש ירא את־יהוה, במצותיו חפץ מאד:
ב גבור בארץ יהיה זרעו, דור ישרים יברך:
ג הון־ועשר בביתו, וצדקתו עמדת לעד:
ד זרח בחשך אור לישרים, חנון ורחום וצדיק:
ה טוב־איש חונן ומלוה, יכלכל דבריו במשפט:
ו כי־לעולם לא־ימוט, לזכר עולם יהיה צדיק:
ז משמועה רעה לא יירא, נכון לבו בטח ביהוה:
ח סמוך לבו לא יירא, עד אשר־יראה בצריו:
ט פזר | נתן לאביונים, צדקתו עמדת לעד, קרנו תרום בכבוד:
י רשע יראה | וכעס, שניו יחרק ונמס, תאות רשעים תאבד: