אין שום מקום לברח ולהתיאש חס ושלום מה' יתברך, כי אין שום מקום שלא ימצא בו ה' יתברך: (לקו"ה על פס' ז-ט)
א למנצח לדוד מזמור, יהוה חקרתני ותדע:
ב אתה ידעת שבתי וקומי, בנתה לרעי מרחוק:
ג ארחי ורבעי זרית, וכל־דרכי הסכנתה:
ד כי אין מלה בלשוני, הן יהוה ידעת כלה:
ה אחור וקדם צרתני, ותשת עלי כפכה:
ו פליאה פלאיה דעת ממני, נשגבה לא־אוכל לה:
ז אנה אלך מרוחך, ואנה מפניך אברח:
ח אם־אסק שמים שם אתה, ואציעה שאול הנך:
ט אשא כנפי־שחר, אשכנה באחרית ים:
י גם־שם ידך תנחני, ותאחזני ימינך:
יא ואמר אך־חשך ישופני, ולילה אור בעדני:
יב גם־חשך לא־יחשיך ממך, ולילה כיום יאיר, כחשיכה כאורה:
יג כי־אתה קנית כליתי, תסכני בבטן אמי:
יד אודך על כי נוראות נפליתי, נפלאים מעשיך, ונפשי ידעת מאד:
טו לא־נכחד עצמי ממך, אשר־עשיתי בסתר, רקמתי בתחתיות ארץ:
טז גלמי | ראו עיניך, ועל־ספרך כלם יכתבו, ימים יצרו, ולו ולא אחד בהם:
יז ולי מה־יקרו רעיך אל, מה עצמו ראשיהם:
יח אספרם מחול ירבון, הקיצתי ועודי עמך:
יט אם־תקטל אלוה | רשע, ואנשי דמים סורו מני:
כ אשר יאמרוך למזמה, נשוא לשוא עריך:
כא הלוא־משנאיך יהוה | אשנא, ובתקוממיך אתקוטט:
כב תכלית שנאה שנאתים, לאויבים היו לי:
כג חקרני אל ודע לבבי, בחנני ודע שרעפי:
כד וראה אם־דרך־עצב בי, ונחני בדרך עולם: