כל אדם כפי מה שהוא, אם יזכר את עצמו שאף על פי כן הוא מזרע ישראל והבדילנו מן התועים בכמה בחינות, יכול לשמח את עצמו בכל מקום שהוא: (לקו"ה על פס' ז)
א למנצח, לדוד, אמר נבל בלבו אין אלהים, השחיתו התעיבו עלילה, אין עשה־טוב:
ב יהוה משמים השקיף על־בני־אדם, לראות היש משכיל דרש את־אלהים:
ג הכל סר, יחדו נאלחו, אין עשה־טוב, אין גם־אחד:
ד הלא ידעו כל־פעלי און, אכלי עמי אכלו לחם, יהוה לא קראו:
ה שם | פחדו פחד, כי־אלהים בדור צדיק:
ו עצת־עני תבישו, כי יהוה מחסהו:
ז מי יתן מציון ישועת ישראל, בשוב יהוה שבות עמו, יגל יעקב ישמח ישראל: