יח

עקר ההלל כשזוכין למצא את ה' יתברך בכל מקום, בין בטיבו בין בעקו: (לקו"ה על פס' ד)

א למנצח |, לעבד יהוה לדוד, אשר דבר | ליהוה את־דברי השירה הזאת, ביום | הציל־יהוה אותו מכף כל־איביו ומיד שאול:

ב ויאמר, ארחמך יהוה חזקי:

ג יהוה | סלעי ומצודתי ומפלטי, אלי צורי אחסה־בו, מגני וקרן־ישעי משגבי:

ד מהלל אקרא יהוה, ומן־איבי אושע:

ה אפפוני חבלי־מות, ונחלי בליעל יבעתוני:

ו חבלי שאול סבבוני, קדמוני מוקשי מות:

ז בצר־לי | אקרא יהוה, ואל־אלהי אשוע, ישמע מהיכלו קולי, ושועתי לפניו | תבא באזניו:

ח ותגעש ותרעש | הארץ, ומוסדי הרים ירגזו, ויתגעשו כי־חרה לו:

ט עלה עשן | באפו, ואש־מפיו תאכל, גחלים בערו ממנו:

י ויט שמים וירד, וערפל תחת רגליו:

יא וירכב על־כרוב ויעף, וידא על־כנפי־רוח:

יב ישת חשך | סתרו סביבותיו סכתו, חשכת־מים עבי שחקים:

יג מנגה נגדו, עביו עברו ברד וגחלי־אש:

יד וירעם בשמים | יהוה, ועליון יתן קלו, ברד וגחלי־אש:

טו וישלח חציו ויפיצם, וברקים רב ויהמם:

טז ויראו | אפיקי מים, ויגלו מוסדות תבל, מגערתך יהוה, מנשמת רוח אפך:

יז ישלח ממרום יקחני, ימשני ממים רבים:

יח יצילני מאיבי עז, ומשנאי כי־אמצו ממני:

יט יקדמוני ביום־אידי, ויהי־יהוה למשען לי:

כ ויוציאני למרחב, יחלצני כי חפץ בי:

כא יגמלני יהוה כצדקי, כבר ידי ישיב לי:

כב כי־שמרתי דרכי יהוה, ולא־רשעתי מאלהי:

כג כי כל־משפטיו לנגדי, וחקתיו לא־אסיר מני:

כד ואהי תמים עמו, ואשתמר מעוני:

כה וישב־יהוה לי כצדקי, כבר ידי לנגד עיניו:

כו עם־חסיד תתחסד, עם־גבר תמים תתמם:

כז עם־נבר תתברר, ועם־עקש תתפתל:

כח כי־אתה עם־עני תושיע, ועינים רמות תשפיל:

כט כי־אתה תאיר נרי, יהוה אלהי יגיה חשכי:

ל כי־בך ארץ גדוד, ובאלהי אדלג־שור:

לא האל תמים דרכו, אמרת־יהוה צרופה, מגן הוא לכל | החסים בו:

לב כי מי אלוה מבלעדי יהוה, ומי צור זולתי אלהינו:

לג האל המאזרני חיל, ויתן תמים דרכי דרכו:

לד משוה רגלי כאילות, ועל במתי יעמידני:

לה מלמד ידי למלחמה, ונחתה קשת־נחושה זרועתי:

לו ותתן־לי מגן ישעך, וימינך תסעדני, וענותך תרבני:

לז תרחיב צעדי תחתי, ולא מעדו קרסלי:

לח ארדוף אויבי ואשיגם, ולא־אשוב עד־כלותם:

לט אמחצם ולא־יכלו קום, יפלו תחת רגלי:

מ ותאזרני חיל למלחמה, תכריע קמי תחתי:

מא ואיבי נתתה לי ערף, ומשנאי אצמיתם:

מב ישועו ואין־מושיע, על־יהוה, ולא ענם:

מג ואשחקם כעפר על־פני־רוח, כטיט חוצות אריקם:

מד תפלטני מריבי עם, תשימני לראש גוים, עם לא־ידעתי יעבדוני:

מה לשמע אזן ישמעו לי, בני־נכר יכחשו־לי:

מו בני־נכר יבלו, ויחרגו ממסגרותיהם:

מז חי־יהוה וברוך צורי, וירום אלוהי ישעי:

מח האל הנותן נקמות לי, וידבר עמים תחתי:

מט מפלטי מאיבי, אף מן־קמי תרוממני, מאיש חמס תצילני:

נ על־כן | אודך בגוים | יהוה, ולשמך אזמרה:

נא מגדל ישועות מלכו, ועשה חסד | למשיחו, לדוד ולזרעו עד־עולם: