לח

צריך לצעק לאביו שבשמים בקול חזק מעמקי הלב ואזי ה' יתברך שומע קולו ופונה לצעקתו: (לקו"מ על פס' יא)

א מזמור, לדוד להזכיר:

ב יהוה אל־בקצפך תוכיחני, ובחמתך תיסרני:

ג כי־חציך נחתו בי, ותנחת עלי ידך:

ד אין־מתם בבשרי מפני זעמך, אין־שלום בעצמי מפני חטאתי:

ה כי עונתי עברו ראשי, כמשא כבד יכבדו ממני:

ו הבאישו נמקו חבורתי, מפני אולתי:

ז נעויתי שחתי עד־מאד, כל־היום קדר הלכתי:

ח כי־כסלי מלאו נקלה, ואין מתם בבשרי:

ט נפוגותי ונדכיתי עד־מאד, שאגתי מנהמת לבי:

י אדני, נגדך כל־תאותי, ואנחתי ממך לא־נסתרה:

יא לבי סחרחר, עזבני כחי, ואור־עיני גם־הם אין אתי:

יב אהבי | ורעי מנגד נגעי יעמדו, וקרובי מרחק עמדו:

יג וינקשו | מבקשי נפשי, ודרשי רעתי דברו הוות, ומרמות כל־היום יהגו:

יד ואני כחרש לא אשמע, וכאלם לא יפתח־פיו:

טו ואהי כאיש אשר לא־שמע, ואין בפיו תוכחות:

טז כי־לך יהוה הוחלתי, אתה תענה אדני אלהי:

יז כי־אמרתי פן־ישמחו־לי, במוט רגלי עלי הגדילו:

יח כי־אני לצלע נכון, ומכאובי נגדי תמיד:

יט כי־עוני אגיד, אדאג מחטאתי:

כ ואיבי חיים עצמו, ורבו שנאי שקר:

כא ומשלמי רעה תחת טובה, ישטנוני תחת רדופי רדפי־טוב:

כב אל־תעזבני יהוה, אלהי אל־תרחק ממני:

כג חושה לעזרתי, אדני תשועתי: