עז

אפלו בחשכת לילה ואפלה ממש, יתעורר האדם ברצונות חזקים להתפלל ולשוב לה' יתברך ולא יתיאש מן התפלה והצעקה לעולם: (לקו"ה על פס' ז)

א למנצח על־ידותון ידיתון לאסף מזמור:

ב קולי אל־אלהים ואצעקה, קולי אל־אלהים, והאזין אלי:

ג ביום צרתי אדני דרשתי, ידי | לילה נגרה ולא תפוג, מאנה הנחם נפשי:

ד אזכרה אלהים ואהמיה, אשיחה | ותתעטף רוחי סלה:

ה אחזת שמרות עיני, נפעמתי ולא אדבר:

ו חשבתי ימים מקדם, שנות עולמים:

ז אזכרה נגינתי בלילה, עם־לבבי אשיחה, ויחפש רוחי:

ח הלעולמים יזנח | אדני, ולא־יסיף לרצות עוד:

ט האפס לנצח חסדו, גמר אמר לדר ודר:

י השכח חנות אל, אם־קפץ באף רחמיו סלה:

יא ואמר חלותי היא, שנות ימין [י"ג ימין] עליון:

יב אזכור אזכיר מעללי־יה, כי־אזכרה מקדם פלאך:

יג והגיתי בכל־פעלך, ובעלילותיך אשיחה:

יד אלהים, בקדש דרכך, מי־אל גדול כאלהים:

טו אתה האל עשה פלא, הודעת בעמים עזיך:

טז גאלת בזרוע עמך, בני־יעקב ויוסף סלה:

יז ראוך מים | אלהים, ראוך מים יחילו, אף ירגזו תהמות:

יח זרמו מים | עבות, קול נתנו שחקים, אף־חצציך יתהלכו:

יט קול רעמך | בגלגל, האירו ברקים תבל, רגזה ותרעש הארץ:

כ בים דרכך, ושבילך ושביליך במים רבים, ועקבותיך לא נדעו:

כא נחית כצאן עמך, ביד־משה ואהרן: