פו

אם ירבה לדבר דבורי תפלה ותחנונים ויתפלל הרבה לה' יתברך שיזכה לשוב ולקים את כל דברי התורה, בודאי יעורר רחמי ה' יתברך עליו: (לקו"ה על פס' יא)

א תפלה לדוד, הטה־יהוה אזנך ענני, כי־עני ואביון אני:

ב שמרה נפשי כי־חסיד אני, הושע עבדך אתה אלהי, הבוטח אליך:

ג חנני אדני, כי־אליך אקרא כל־היום:

ד שמח נפש עבדך, כי־אליך אדני נפשי אשא:

ה כי־אתה אדני טוב וסלח, ורב־חסד לכל־קראיך:

ו האזינה יהוה תפלתי, והקשיבה בקול תחנונותי:

ז ביום צרתי אקראך, כי תענני:

ח אין־כמוך באלהים | אדני, ואין כמעשיך:

ט כל־גוים | אשר עשית יבואו | וישתחוו לפניך אדני, ויכבדו לשמך:

י כי־גדול אתה ועשה נפלאות, אתה אלהים לבדך:

יא הורני יהוה | דרכך, אהלך באמתך, יחד לבבי ליראה שמך:

יב אודך | אדני אלהי בכל־לבבי, ואכבדה שמך לעולם:

יג כי־חסדך גדול עלי, והצלת נפשי משאול תחתיה:

יד אלהים |, זדים קמו־עלי, ועדת עריצים בקשו נפשי, ולא שמוך לנגדם:

טו ואתה אדני אל־רחום וחנון, ארך אפים ורב־חסד ואמת:

טז פנה אלי וחנני, תנה־עזך לעבדך, והושיעה לבן־אמתך:

יז עשה־עמי אות לטובה, ויראו שנאי ויבשו, כי־אתה יהוה עזרתני ונחמתני: