מי שמזכיר עצמו בכל פעם ששם ישראל נקרא עליו אף אם הוא כמו שהוא, בקל יוכל לשוב לה' יתברך: (לקו"ה על פס' ו)
א לבני־קרח מזמור שיר, יסודתו בהררי־קדש:
ב אהב יהוה שערי ציון, מכל משכנות יעקב:
ג נכבדות מדבר בך, עיר האלהים סלה:
ד אזכיר | רהב ובבל לידעי, הנה פלשת וצר עם־כוש, זה ילד־שם:
ה ולציון | יאמר איש ואיש ילד־בה, והוא יכוננה עליון:
ו יהוה יספר בכתוב עמים, זה ילד־שם סלה:
ז ושרים כחללים, כל־מעיני בך: