ה' יתברך עדין עמנו עם כל אחד ואחד אפלו עם החוטא הגרוע שבכל העולם כלו, כי מלכותו בכל משלה: (לקו"ה על פס' ז)
א שיר מזמור לבני קרח, למנצח על־מחלת לענות, משכיל להימן האזרחי:
ב יהוה אלהי ישועתי, יום־צעקתי בלילה נגדך:
ג תבוא לפניך תפלתי, הטה אזנך לרנתי:
ד כי־שבעה ברעות נפשי, וחיי לשאול הגיעו:
ה נחשבתי עם־יורדי בור, הייתי כגבר אין־איל:
ו במתים חפשי, כמו חללים | שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד, והמה מידך נגזרו:
ז שתני בבור תחתיות, במחשכים במצלות:
ח עלי סמכה חמתך, וכל־משבריך ענית סלה:
ט הרחקת מידעי ממני, שתני תועבות למו, כלא ולא אצא:
י עיני דאבה מני עני, קראתיך יהוה בכל־יום, שטחתי אליך כפי:
יא הלמתים תעשה־פלא, אם־רפאים יקומו | יודוך סלה:
יב היספר בקבר חסדך, אמונתך באבדון:
יג היודע בחשך פלאך, וצדקתך בארץ נשיה:
יד ואני אליך יהוה שועתי, ובבקר תפלתי תקדמך:
טו למה יהוה תזנח נפשי, תסתיר פניך ממני:
טז עני אני וגוע מנער, נשאתי אמיך אפונה:
יז עלי עברו חרוניך, בעותיך צמתותני:
יח סבוני כמים כל־היום, הקיפו עלי יחד:
יט הרחקת ממני אהב ורע, מידעי מחשך: