אלול

[1] הספר היה במקור אוסף פנקסים שהמחבר קיבצם לבסוף למקום אחד תחת השם 'תולדות שמואל'

[2] "הקדוש ברוך הוא מצמצם אלוקותו מאין סוף עד אין תכלית, עד נקודת המרכז של עולם הגשמי שעומד עליו, ומזמין לו לכל אדם מחשבה דיבור ומעשה, לפי היום ולפי האדם ולפי המקום, ומלביש לו בזאת המחשבה דיבור ומעשה שמזמין לו, רמזים כדי לקרבו לעבודתו" (ליקוטי מוהר"ן סימן נד)

[3] ע"כ בכתב יד; הספר לא הושלם עקב הסתלקות המחבר בדמי ימיו, בעת כתיבת השער התגורר ר' שמואל העשיל ביפו ורצה להעתיק מושבו לירושלים, כמובא להלן בספר.

[4] כ"ג טבת תרל"ח.

[5] הכפר ז'ז'ליב נמצא במחוז ויניצה, דרומית מזרחית לעיר ברדיטשוב, אוקראינה.

[6] ז' אייר ה'תרנ"ד (בהיותו בגיל 16).

[7] בקיצור תולדותיו בספרו 'סידור מקור חכמה' כתב: “זכיתי מעט להתקרב 'לאנשי' רביה”ק”

[8] חגי תשרי.

[9] כך בכתב יד. ובתולדותיו בקצרה, בסוף הספר 'ארצנו הקדושה', כתב: "נכנסתי לבית-הספר אחד בברדיטשוב ללמוד על כתוב (כתיבה) עם תלמידים"

[10] ר' שמשון אריה איסרוב. נולד במז'יבוז' בשנת תרכ"ז לאביו ר' יוסף ולאמו מרת באשה (ביילא). צאצא לבעש"ט הק'. במקורו היה מחסידי סקווירא וקרוב משפחה של האדמו"ר ר' דוד טברסקי. נישא לסושע לבית גרינברג, מצאצאי רבי דוד הלוי סגל בעל הט"ז. לימים העתיק מגוריו לברדיטשוב ושם התקרב לחסידות ברסלב. לפרנסתו לימד תורה לנערים.

[11] לימד כתיבה לפרנסתו.

[12] חסידי ברסלב.

[13] "ניישטאטיקן" - של העיר החדשה. כמו ערים רבות באוקראינה, גם בברדיטשוב העיר היתה מחולקת לעיר 'הישנה' והעיר 'החדשה'.

[14] שמש בית הכנסת.

[15] פתח 'חדר' (ת"ת) עצמאי משלו.

[16] אור = שעון (ע"ד אורלוגין), אוראקען = עבודה לפי שעות.

[17] במשך דורות נהוג היה שלכל בעלי מקצוע מסוים יש בית כנסת מיוחד להם.

[18] ר' שמריה (שמעריל) ב"ר אברהם אליהו. מוותיקי חסידי ברסלב בברדיטשוב, התקרב ע"י ר' אברהם ב"ר נחמן חזן. העתיק יחד עם ר' אלטר מטפליק את הספר 'ביאור הליקוטים' (עמוד השער ביאור הליקוטים, ירושלים תרצ"ה). שיחות בכתב ידו מופיעות גם בפנקסי ה'חברת משניות' דחסידי ברסלב, ברדיטשוב שנת עת"ר.

[19] מחסידי ברסלב בברדיטשוב, עבד לפרנסתו כעורך-דין.

[20] סדר 'תיקון חצות'.

[21] עיין ליקוטי מוהר"ן ח"א, י; אבני"ה ברזל, כט

[22] משמים.

[23] ר"ת שמו של רבינו הק' – 'נחמן' והוא ע"פ המובא בתחילת הספר 'ליקוטי מוהר"ן': "ועכשיו יש נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה"

[24] ע"פ ברכות כח ע"ב.

[25] בית הכנסת שנפתח לתפילת שחרית כוותיקין – עם הנץ החמה.

[26] ראה עלים לתרופה, צא להביא ציטוט ???

[27] 'ליקוטי מוהר"ן' ח"ב סי' מח.

[28] 'ליקוטי מוהר"ן' ח"ב סי' כד.

[29] "שמעתי בשמו שאמר: כשמקורבים לצדיק האמת, טועמים טעם גן עדן, כי איתא בזהר הקדוש (ב קסו:) שהצדיק הוא גננא דגינתא" ('שיחות הר"ן' רנב).

[30] שכונת 'משכנות ישראל' בירושלים, נוסדה בי"ד באב תרל"ה, ונקראה על שם הפסוק 'מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל' (במדבר כד, ה).

[31] ר' מרדכי (מאטיל) פאלסקי. מחסידי ברסלב באומן, מבני חבורת רבי שמשון בארסקי. בשנות המהפכה ברח עד קאווקאז ולמרות זאת היה מגיע ממקום רחוק כזה מדי שנה לראש השנה לקיבוץ באומן ('שיח שרפי קודש' ד' קסא), מרוב שמחתו שהייתה לו מאורחים שהיה מכניס לביתו היה נוהג לרקוד עם אורחיו אחר כל מאכל שהוגש לשולחן (שם ה' קכג).

[32] העיר בּוּקי, במחוז צ'רקאס כ-50 ק"מ צפונית לעיר אומן.

[33] יומא לח ע"ב.

[34] "וכשבא לטהר את עצמו ולעשות תשובה (...) זה בחינת 'כתר', כי כתר לשון המתנה, בחינת תשובה, כמו שאמרו חז"ל (יומא לח ע"ב): הבא לטהר מסייעין לו, משל לאחד שבא לקנות אפרסמון - אומרים לו: המתן וכו', וזה בחינת כתר, כמו שכתוב (איוב לו, ב): " כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ" ('ליקוטי מוהר"ן' ח"א ו, ב)

[35] ר' שמשון אריה איסרוב.

[36] ר' נפתלי (ב"ר יצחק דוד) כהן-רוכמאן. אדריכל במקצועו, עסק בעבודתו רק בימות הקיץ וחסך ממון שיספיק לו לימי החורף ויהיה ביכולתו לעבוד את ה' בתורה ותפילה ללא שום דאגת פרנסה (שש"ק ג' קעה), תכנן את בניית תבנית הקלויז המחודש באומן בשנת תרס"ג ואח"כ ברח לא"י מפני שכמרי העיר ביקשוהו שיבנה בנין נאה גם עבורם (שש"ק ד' קנג), היה חותנו בזיווג שני של ר' אברהם ב"ר נחמן חזן. בירושלים היה שמש בבית הכנסת ר' ניסן ב"ק. היתה לו חנות דגים. התפלל כחזן בתפילת שחרית של ר"ה בקיבוץ אנ"ש בירושלים משנות התר"פ ואילך. נלב"ע ג' באייר שנת שב"ת ונטמן בהר הזיתים.

[37] = כוסות רוח.

[38] הערת המחבר: כִּי יָדוּעַ שֶׁהָרוֹפְאִים מְקַלְקְלִים יוֹתֵר מַה (ממה) שֶׁמְּתַקְּנִים.

[39] ר' בן ציון (ב"ר יצחק משה) דובינקי, מחסידי ברסלב בברדיטשוב. עלה לא"י בתחילת שנות התר"ס והיה השמש דבית מדרשנו בעיר העתיקה. התמיד בהבאת שמן זית והדלקת נר התמיד בבית המדרש. שימש כגבאי צדקה. בכל יום ד' היה הולך להר ציון להתפלל בקבר דוד המלך ע"ה.

[40] ר' יעקב צבי (ב"ר אליהו יצחק) פילמר, המכונה ר' יעקב שניידער (החַיָט), מחסידי ברסלב בברדיטשוב. בלילות היה הולך לציון רבי לוי יצחק מברדיטשוב ושם שופך לבו באמירת תיקון-חצות ובהתבודדות. תקופה למד שם יחד עם חברו ר' בנימין פארבער (הצַבָּע), ובעת שחששו שתרדמה תיפול עליהם, תחבו נר דולק בין אצבעותיהם וכך ישבו ולמדו. פעמים רבות היה יוצא לדרך ברגל, לאומן להשתטח על ציון רבינו ('ימי שמואל' פרק קמז, ע"פ כת"י) בשנת תרס"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. באמצע עבודתו בתפירה היה לומד בע"פ ספרי רבינו וספרי קבלה. 'ידיד נאמן ומקורב מאוד לר' אברהם ב"ר נחמן הלוי ז"ל בכל כוחו ומאודו, וכמעט רוב מנוחתו של ר' אברהם ז"ל היה בביתו' ('ימי שמואל' שם). נלב"ע ג' אדר תרצ"ט ונטמן בהר הזיתים.

[41] יתכן ומדובר בר' שלום באטמאן, הנזכר לקמן בפרשת צו תרס"ה.

[42] ר' מנחם נחום (ב"ר יהונתן פאליק) שטראקס, הידוע בכינויו 'ר' נחום שוסטער' – הסנדלר. מוצאו מהעיירה לומאזי שבפולין, התקרב לחסידות ברסלב בברדיטשוב ולימים הבעיר את שלהבת החסידות בפולין. מיוחד בתמימותו ופשיטותו. קרב רבות את גרי הצדק שהתגוררו בכפר הגרים 'אילינקה' שבמחוז וורוניז, נלב"ע ל' בכסלו בשנות התר"צ ונטמן באילינקה.

[43] "כשיש ח"ו דינים על ישראל, על ידי ריקודים והמחאת כף אל כף - נעשה המתקת הדינים" ('ליקוטי מוהר"ן' ח"א סי' י)

[44] עי' שו"ת 'עץ החיים' לרבי שלמה קלוגר, תשובה מו.

[45] = באמצע חודש אלול.

[46] ר' אברהם חזן. נולד בשנת תר"ט לאביו ר' נחמן מטולטשין מגדולי תלמידי מוהרנ"ת. עשרות בשנים התבודד ביערות משבת לשבת ועמל בתורה ובעבודת ה'. גאון עצום בנגלה ובנסתר. קירב רבים לחסידות ברסלב. קיבל מר' אהרן ליפאוויצקר את ה'מגילת סתרים'. בשנת תרנ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים (לפני עלותו נתן גט פיטורין לאשתו, בת ר' נתן טעטעווסקי, שלא רצתה לעלות עמו). דר במשך כעשרים שנה בא"י והיה נוסע בכל שנה לאומן על ראש השנה. בנסיעתו האחרונה בחודש אב דשנת תרע"ד, נשאר באומן עקב מלחמת העולם הראשונה ונסתלק שם בערב ר"ח טבת תרע"ח. נטמן באומן ועל קברו נחקק: "פה נטמן ר' אברהם ב"ר נחמן הלוי חֵזן מארץ ישראל". בזיווג שני היה חתנו של ר' נפתלי הכהן מברדיטשוב. ספריו: 'ביאור הליקוטים', 'חכמה ותבונה', 'כוכבי אור', 'שיחות וסיפורים', 'ימי התלאות', ועוד כתבי יד וחיבורים אשר לא נדפסו ורובם אבדו בעיר העתיקה בירושלים.

[47] ספר 'ביאור הליקוטים' ירושלים תרצ"ה מעבר לדף השער: "לזכרון נצח יזכר נשמת... ונשמת המנוח הרה"ח מוה"ר שמואל העשיל בר' אברהם צבי פרידמאן ז"ל... עבור שייגעו וטרחו לכתוב ולהעתיק הכתבים של בעהמ"ח ז"ל ונדפס ע"י כתבם".

[48] פאלסקי.

[49] כה כתב אברהם בנו של ר' שמשון איסרוב, על נסיעתו בילדותו מברדיטשוב לאומן לר"ה: "החסידים שכרו שני קרונות שלמים ברכבת ונוסעים אחרים לא הורשו להיכנס אליהם. כל הדרך לשם, הם שרו ורקדו וסיפרו סיפורים חסידיים, בעיקר על הרבי והבעל שם טוב".

[50] חגי תשרי.

[51] עבודה לפי שעות, עבד בכתיבה עם ילדים; עיין לעיל הערה ###

[52] "על יד 'בית העלמין הישן' מצא לו משכן בית-כנסת קטן של חסידי ברסלב. מִצעָר (=מועט, יחסית) היה מספרם של חסידי הרבי נחמן מברסלב בברדיטשוב, אך חן מיוחד היה נסוך על פני הקבוצה הקטנה של יראי-שמים אלה, מצניעי לכת עם אלקים ואדם. רובם של חסידי ברסלב היו בעלי-מלאכה. בהתכנסם יחד בשבת בבית-הכנסת, היתה השכינה שרויה בכל פינות הבית של חסידי-ברסלב. זכורים במיוחד שעות הסעודה השלישית בשבת אחרי הצהרים, כשהחסידים הסבו בצוותא על יד שולחנם, למדו פרק מפרקי-אבות, קראו בספר רבם ע"פ חיבורו של תלמידו ר' נתן, שרו ניגון שהשתזרה בו נעימה של שיר אוקראיני, ולבסוף יצאו בריקוד-אחוה, נלהבים, בהתלכדם למעגל אחד. 'עיבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה' — דברי תהלים אלה שימשו אות וסמל לעבודתם ולחייהם" (בנימין ווסט, 'ילקוט והלין' - ברדיטשוב, עמ' 64).

[53] מפאת המרחק בין מקומות מגוריהם בברדיטשוב הגדולה.

[54] ברכות ס ע"ב.

[55] ציונו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שכן בקרבת ה'ברסלבר קלויז' בברדיטשוב.

[56] 'ליקוטי מוהר"ן' סי' י.

[57] רבי לוי יצחק מברדיטשוב; הלך להתפלל שם להינצל מ'עבודת הצבא'.

[58] ר' יעקב פילמר.

[59] "וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר וכו' וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר": לכאורה הוא מיותר? ונראה, דהנה כשהקדוש ברוך הוא שולח על אדם ח"ו דבר לא טוב, אזי לא יעשה שום פעולה גשמיות רק יבטח בה', ובוודאי יהפוך לו לטובה. וזה הוא המידה של נחום איש גם זו שהיה אומר תמיד 'גם זו לטובה'. וזהו הרמז "ויהי שם בבית הסוהר", אף על פי שהיה אפשר לו לעשות איזה פעולה שלא יהיה בבית הסוהר, לא עשה שום פעולה כי בטוח היה בה' שבוודאי יהיה הכל לטובה" (קדושת לוי, פרשת וישב); ועיין עוד בדיבור המתחיל 'או יאמר על הפסוק הנ"ל'.

[60] ר' ישראל (ב"ר יהודה לייב) היילפרין מקארדאן. התקרב לברסלב בשנת תרמ"ט בהיותו עול ימים ועברו עליו רדיפות ומניעות עצומות ממשפחתו ומאנשי עירו טארנופול, נסע לאומן להשתטח על ציון רבינו, משם נסע לר' נחמן הרב דטשעהרין שקירבו מאוד ודיבר עמו בעבודת ה' ימים אחדים ואח"כ שלחו אל ר' משה ברסלבר תלמיד מוהרנ"ת, שהפך מאז לרבו המובהק. יסד יחד עם ר' שמשון בארסקי את ישיבת 'אנשי מעמד' באומן, הדפיס בשנות תרס"א-תרס"ג בלמברג ספרי רבינו ותלמידיו. אח"כ עלה לארץ ישראל והתגורר לסירוגין בירושלים, טבריה, צפת ומירון. גם בא"י המשיך בהדפסת ספרי רבינו. יסד בירושלים בית מדרש ע"ש רבינו הק' ובצפת ומירון ביהמ"ד וחברת 'קימת חצות לילה'. בכל מקום בואו קירב רבים לדעת רבינו וכל שבורי גוף ונפש מצאו אצלו מקלט. מא"י נסע כמה פעמים לאומן לראש השנה ובדרכו ביקר בהרבה מקיבוצי אנ"ש. ילדיו נפטרו בילדותם ולא הניח אחריו בנים או בנות בני קיימא. נטמן בטבריה ועל מצבת ציון קבורתו נחקק: פ"נ ר' ישראל ברסלבר ב"ר יהודה ליב נ' ט' חשון ש' תרע"ט תנצב"ה".

[61] בעלי חשבון נפש, ע"פ הזוהר הק' פרשת קרח דף קע"ח ע"א.

[62] עי' 'בראשית רבה' פרשה צו.

[63] ר' משה ליריסמן, ב"ר חיים ליריסמן הזקן שהיה תלמיד מוהרנ"ת וחתנו של ר' אהרן ליפאוועצקי. נפטר אחר סוכות תרע"ה.

[64] ר' חיים לייב ליריסמן, עובד ה' מופלג, מתלמידי ר' אברהם ב"ר נחמן. לא האריך ימים ונפטר בחיי אביו.

[65] דודו ר' סנדר, כמובא לקמן.

[66] "כאשר פקד עלי רבינו ז"ל שטוב לכתוב לעצמו התפילות, כשזוכין לאיזה תפילה סדורה, כדי שיוכל לאמרה גם בפעם אחר" (מוהרנ"ת זי"ע בהקדמת 'ליקוטי תפילות')

[67] ר' יחיאל (ב"ר צבי פסח) ווייסלייב, חתנו של רבי נחמן מטולטשין. נפטר בשנות תרפ"א-פ"ב.

[68] ר' יעקב פילמר.

[69] בין השנים תר"ג-תרכ"א הדפיס רבי נחמן מטולטשין את סדרת ה'ליקוטי הלכות', אח"כ חלפו חמישים שנה עד שהחלו להדפיסה שוב, וגם אז נמשכה ההדפסה לסירוגין על פני שנים רבות - מהוצאת ברדיטשוב תרע"א ('אורח חיים' ח"א) ועד ירושלים תשי"ח ('חושן משפט' ח"ב), כמעט מאה שנה מהמהדורה הראשונה. בעת כתיבת הדברים (שנת תר"ס) לא היה ניתן לקנות ספרי 'ליקוטי הלכות' וחסידים רבים העתיקום בכתב יד מתוך הספרים.

[70] שהתקרב ע"י המחבר לחסידות ברסלב, כמובא לעיל.

[71] ר' יעקב (ב"ר יוסף) סופר, מחסידי ברסלב באומן. סופר סת"ם מומחה, העניק המלצה לר' שמואל מאיר אנשין למלאכת הסופרות. נסע לארץ ישראל עם ר' ישראל קרדונר לפני שנת תרס"ב, ועם ר' שמשון בארסקי בתרס"ז.

[72] דרכון/פספורט היה אישור מעבר חד פעמי אשר הונפק לכל מסע בנפרד. ניתן היה לרכוש אישור זה למעבר בין מחוזות / יבשתי / בין יבשתי / קבוצתי.

[73] ר' משה (ב"ר לוי) הכהן אקסל. מחסידי ברסלב באומן, עלה לא"י ודר בירושלים, חתום על תקנות ישיבת ברסלב שיסד ר' שמואל הורוויץ. שותפו של ר' שמואל מאיר אנשין במכירת ספרים עתיקים. נלב"ע בכ' שבט תשכ"ב, ונטמן בסמוך לידידו ר' שמואל מאיר, על מצבתו נחקק "ליקוטי מוהר"ן – נר לרגליו".

[74] ר' משה יהושע קליין. התקרב בצפת וקיבל מתלמידי מוהרנ"ת. נסע מא"י לאומן. לימים העתיק מגוריו לחיפה, אנ"ש היו נכנסים אליו בדרכם למירון והיה עוזר להם ביד נדיבה להוצאות הנסיעה. בשנת תרפ"ז ירד מנכסיו ונפל למשכב, ר' שמואל הורוויץ העבירו לירושלים וסעד אותו עד לפטירתו בי"ב ניסן תרפ"ח. נטמן בהר הזיתים.

[75] קרדונר.

[76] לדודו השני שבקייב.

[77] ר' נחמן (ב"ר חיים לייב) ליריסמן, מחסידי ברסלב באומן, היה בעל קשרים עם אישים המקורבים לשלטונות.

[78] יתכן והכוונה לר' מאיר חזן. התייתם בילדותו וגדל בבית רבי נפתלי תלמיד רבינו הק'. גר באומן.

[79] כפי הנראה הוא 'ר' שמחה'לה מאומן'. היה איש שמח מאוד, נהג לרקוד עם כיס הטלית ותפילין. מנהגו היה ללכת לאסוף לחם שמן וביצים ונפט וכדו' מדי יום כדי לחלקם לעניי אנ"ש. כה קשור היה במצוה רבה זו עד שגם בביקורו בארץ ישראל, כשהבחין בסבלן של משפחות עניות, נרתם למענן בפעולות צדקה. בעל תפילה נפלא והתפלל הרבה פעמים תפילת המנחה לפני העמוד, רגיל היה להזכיר לנמצאים בבית הכנסת את מאמר חז"ל "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה". נפטר באומן ביום כפור בעת תפלת הנעילה, שנת תרע"ט-תר"פ.

[80] ר' זאב מאומן, שנודע לימים כ'ר' וועלוול הזקן'.

[81] עי' 'חיי מוהר"ן' קפח.

[82] ע"פ לשון מוהרנ"ת בתפילותיו לזכות לבוא לא"י, 'ליקוטי תפילות' ח"א - ז, כ, מו, נה, פד. ובח"ב – כט, לט.

[83] ר' חיים לייב, בנו של ר' משה.

[84] "כבר הבטיח רבינו ז"ל בחייו וייחד שני עדים כשרים על זה שכשיסתלק כשיבואו על קברו ויתנו פרוטה לצדקה ויאמרו אלו העשרה קפיטל (מזמורי) תהלים הנרשמים אצלנו בשביל 'תיקון למקרה לילה' ר"ל (ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ), אז יניח רבינו עצמו לאורך ולרוחב, ובוודאי יושיע לזה האדם, ואמר שבהפיאות יוציא אותו מהגהינם אפילו אם יהיה אותו האדם איך שיהיה, אפילו אם עבר מה שעבר, רק מעתה יקבל על עצמו שלא ישוב לאיוולתו ח"ו" ('חיי מוהר"ן' רכה)

"ואמר שגם כי ימלאו ימיו, אזי אחר הסתלקותו מי שיבוא על קברו ויאמר שם אלו העשרה קפיטל (מזמורי) תהלים הנ"ל ויתן פרוטה לצדקה, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד ח"ו, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו וכו', (...) ואמר שהוא 'תיקון הכללי', כי כל עבירה יש לה תיקון מיוחד אבל תיקון הנ"ל להיות על קברו הוא תיקון הכללי" ('שיחות הר"ן' קמא)

[85] קרדונר.

[86] ע"פ לשון מוהרנ"ת ב'ליקוטי תפילות' ח"א – מז, פד.

[87] כך הוא בכת"י.

[88] ר' אברהם אבא לישצ'ינסקי. יליד אומן, נכד ר' נחמן מטולטשין, מגבאי הקלויז באומן. מחבורת אנ"ש שנאסרו ע"י הקומוניסטים והוצאו להורג בב' אייר תרח"צ, הי"ד ('שלהבת בכפור' עמ' 551).

[89] ר' יצחק (אייזיקל) אייזינשטיין מאומן. התקרב בשנת תרי"א ע"י ר' לייב מקונסטנטין, התברך בעשירות ובשנת תרס"ג מימן את בניית הקלויז באומן מחדש, בעל צדקה מופלג, נלב"ע י"ח טבת תרפ"ד.

[90] קופּייקה = יחידת מטבע, שערכה מאית רובל.

[91] בנו של ר' משה.

[92] ר' פנחס פלדמן ב"ר אשר מבאפאליע תלמיד מוהרנ"ת. חתן ר' אייזיק הנ"ל.

[93] בת ר' אהרן ליפאוויצקר, שקיבל מרבי נפתלי תלמיד רבינו הק' את ה'מגילת סתרים'.

[94] קרדונר.

[95] סופר.

[96] לישצ'ינסקי.

[97] מעיל פרווה.

[98] כובע פרווה.

[99] החיגר. (כעין זה ראה 'סיפורי מעשיות' מעשה יג, על הבעטליר בעל הצוואר העקום "וואס ער האט גיהאט א קרומין האלז").

[100] אמנים = רעמעסלו, ברוסית.

[101] מחסידי ברסלב באודסה. היה לעזר רב לאנשי שלומנו בקבלת משלוחי ספרי רבינו שנשלחו באניות מארץ ישראל על ידי ר' ישראל קרדונר. מוזכר בעניין זה גם במכתבי ר' דוד צבי דאשיווסקע מאומן, משנת תרס"ח. כמו כן סייע ליהודים שחפצו לעלות לא"י להשיג את המסמכים הדרושים לכך.

[102] ארץ ישראל היתה אז חלק מהאימפריה העות'מאנית-טורקית.

[103] בית הכנסת-אורחים של יהודי יוצא וורשה.

[104] איסטנבול העיר הגדולה בטורקיה, עד שנת תרפ"ג נקראה העיר בשם 'קונסטנטינופול' ובפי היהודים 'קושטאנטינא' או בקיצור 'קושטא'.

[105] פרשת שקלים.

[106] = ונפרדנו לשלום.

[107] בית הכנסת של יוצאי קהילת קרץ' (העיר הגדולה שבחצי האי קרים) באיסטנבול.

[108] קוזגנשוק - האזור היהודי בחלקו המזרחי (אסיה) של מצר הבוספורוס החוצה את איסטנבול.

[109] ראה 'ימי מוהרנ"ת' ח"ב, צא: "והתחלנו לשאול היכן הבית הכנסת או הבית המדרש, ואין אדם מבין מה שאנו אומרים, כי בית הכנסת הם קורין 'קהל קדוש'".

[110] היידאר-פאשה - שכונה בחלק האסייתי של איסטנבול, בה גרו יהודים, קרויה על שם אחד הוואזירים העות'מאניים.

[111] בעל מחבר ספר 'סמיכת חכמים', עיין שבחי הר"ן 'סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל' יב.

[112] ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם (שו"ע או"ח רכד, ח)

[113] צ"ל 'פקודי', בכתב יד המחבר הוסיף את המילה 'ויקרא' מעל הכתב וניכר שהוסיפה לאחר זמן וכנראה טעה בחשבון בשבוע.

[114] שכונה באיסטנבול בה גרו יהודים.

[115] ח'אסקוי - שכונה באיסטנבול בה גרו יהודים.

[116] פירי-פאשה - שכונה באיסטנבול בה גרו יהודים.

[117] בית הכנסת של יוצאי קהילת קרץ'.

[118] מג'ידה – מטבע עות'מאנית שערכה 1/5 לירה טורקית.

[119] כנ"ל, ט"ס וצ"ל 'ויקרא', פרשת זכור

[120] עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי.

[121] מצאנו בכת"י ר' שמואל הורוויץ: הר' משה (קליין) נסע לאומן על ראש השנה, וכשנסע בחזרה על הספינה היה בפורים על הספינה, והיה לו מגילה וקראו את המגילה. ועבר אצלם גוי יווני ורקק על המגילה, והרים הר' משה ידו ונתן לו איזהו מכות לחי כדבעי. והלך היווני וקבל לפני הקפיטאן עליו ובא הקפיטאן עם מאטראסין ותפסו אותו בתפיסה ורצו לענישו. ושאלו אותו: האמת שהכית את היווני הזה? והשיב: הן! ושאלו אותו: מדוע הכית אותו? ענה ואמר: מפני שביזה ורקק על 'העשרת הדיברות' ('ער האט גישפאט פון דא צען גיבאט' (הוא לעג מעשרת הדברות) שהעשרת הדיברות חשוב אצל כל האומות). השיבו לו: אתה יכול להוכיח את זה בבירור? הלך ופתח את המגילה במקום 'עשרת בני המן' והראה להם שיש עשרה שורות ואותיות גדולים שבשאר דפין אין כזה, ואמר להם שזהו 'העשרת הדיברות'. וספרו השורות ואמרו: כן כן אמת דיברת שזה הוא עשרת הדברות, ונתנו לו תודה על ההכאה וגם הם הכו את היווני.

[122] נאפוליון אחד שווה 20 פרנק צרפתי.

[123] נקראה בעבר "אומתאללה" בפי הדרוזים. אדמות מטולה נרכשו על ידי הברון רוטשילד ויושבו בשנת תרנ"ו, ארבע שנים לפני שביקר המחבר במקום.

[124] מג'ידה.

[125] מנהיג חמורים. (בזמנם עיקר התחבורה בא"י התנהלה ברכיבה על חמורים).

[126] רבה הראשון של מטולה, הרב אורי פלשין מחברון.

[127] בשנת תרל"ה רכשו אלעזר רוקח מצפת וחבריו מחצית מאדמות הכפר הערבי ג'עוני למרגלות צפת. בתרל"ח התיישבה במקום קבוצה של 17 משפחות יהודיות מצפת. המושבה, שנקראה בתחילה 'גיא אוני', היתה הראשונה מהמושבות שקמו באותן שנים. בשל קשיים שונים נטשו התושבים ושבו לצפת. בתרמ"ב התיישבו במקום 30 משפחות חסידיות שעלו מרומניה, הם הסבו את שם המקום ל'ראש פינה' על שם הפסוק מתהילים קיח, כב: "אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פינה". בהמשך לקח הברון רוטשילד את המושבה תחת חסותו ופיתח אותה.

[128] מג'ידה.

[129] מהערים העתיקות בארץ הקודש, נזכרת בספר יהושע בנחלת שבט מנשה (יז, יא).

[130] בעמק בית-שאן שכנו שבטי בדואים.

[131] פרשת מצורע, שבת קודם פסח הנקרא 'שבת הגדול'.

[132] כפר ערבי בשומרון הממוקם כ-8 ק"מ מדרום לשכם.

[133] החמר לא נתן לו את חפציו עד שלא שילם לו את מלוא סכום הנסיעה.

[134] מחסידי ברסלב שעלו לארץ ישראל וגרו בירושלים (בנו ר' נחמן נתן התגורר אף הוא בירושלים).

[135] יחידת משקל עות'מאנית, בין 2.5 ל-3 ק"ג (תלוי באיזור).

[136] מנהג אמירת ענייני קרבן פסח, מלוקטים מהתנ"ך. בסידור רבי יעקב עמדין נוסף גם סדר הקרבתו ע"פ מסכת פסחים.

[137] ר' שלמה ב"ר פנחס משה אלחנן ווקסלר רבה של הוכברג שבגרמניה. ר' שלמה מצא בימי נעוריו בגרמניה מולדתו ספר 'ליקוטי עצות' ובהשפעת המובא שם על מעלת ארץ ישראל עלה ארצה בשנת תרמ"ח. בירושלים התאכסן בבית בעל ה'לב העברי' שהכיר לו את חסידי ברסלב, ר' שלמה התחבר אליהם והפך לחסיד ברסלב נלהב. נודע כת"ח ומקובל. קנאי בהשקפתו ומקורב למהרי"ל דיסקין ('בצילו של הרבי' עמ' 87).

[138] ראה בספר 'צמח דוד' להרה"ק רבי דוד שפירא מדינוב, פ' ואתחנן: "קבלה בידינו, שכשבא צדיק הגדול מחו"ל לא"י אזי מוכרח ליפול ממדריגתו הראשונה, אעפ"י שמסתמא הירידה היא לצורך עליה אבל צריך לעבוד מחדש", ובספר 'ייטב לב' להרה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט, פ' שלח: "הכלל המקובל בידינו מאת באי הארץ, כי בראשית בואם האדם נופל ויורד ממדריגתו, וברבות הימים ישוב למקומו ויעלה למעלה ביתר שאת. ויש על זה ב' טעמים... ובעיניך תראה העתק מכתב מאיש צדיק תמים מא"י אשר היה בדורות הקודמים (הרה"ק מקאליסק ז"ל, נדפס בסוף ספר 'פרי הארץ' מכתב לו) וז"ל: 'מודעה רבא לאורייתא להודיע את הארץ מה הוא, הנה כמה הפוכים וגלגולים ומאורעות עדן ועדנין יחלופו על כל אחד ואחד מבאי הארץ עד כי מתדר ליה בה ולא לקלים המרוץ כי אם ברבות השנים עד יעברו ימי קליטה כמ"ש (תהלים פז) איש ואיש יולד בה, כל הבא אל ארץ הקדושה צריך מחדש עיבור ויניקה וקטנות וכו' הנה כי כן מאן דאתי מתחילה ממש דעתו מטורפת עליו ואומר הי תורה והי מצוה מה דהוי לא הוי, עד אשר הארץ מראה לו פנים אז ישקוט וינוח לו עכ"ד. והוא בדוק ומנוסה".

[139] שחל בשבת קודש.

[140] שביעי של פסח חל אז ביום שישי

[141] עיין תקנות והנהגות (אנ"ש דפולין) ערך 'מקווה' אות ו; סדר היום ערך 'מקווה', ועוד

[142] המחבר עסק הרבה בכתיבת והעתקת כתבי תלמידי רבינו הק', כמו כן כתב בעצמו תפילות כמובא לעיל, וקיים את דברי מוהרנ"ת "כי הכתב והמכתב הוא יסוד גדול לתורה ועבודה ודרך ארץ, ובפרט אתם וכל אנ"ש צריכים להשתמש הרבה בכתיבה לזכות את הרבים" ('עלים לתרופה', כ"ו ניסן תקפ"ב).

[143] ר' יצחק וינוגרד ממייסדי וראשי ישיבת 'תורת חיים' בעיר העתיקה.

[144] אברך מהישיבה, כמובא להלן.

[145] עלה ארצה מרוז'אן שבפולין, נלב"ע יד כסלו תרע"ד.

[146] של אמו.

[147] היא הישיבה הנ"ל שבה החל ללמוד.

[148] הנקרא בימינו 'אירוסין'.

[149] לי"פ: לירה פרנצויז (נפוליאון זהב).

[150] פסח שני.

[151] ר' שמריה (שמעריל) מברדיטשוב הנזכר לעיל.

[152] שחל ביום ראשון.

[153] ר' אריה לייב (ב"ר יוסף) פורת מקובנה. היה נשוי לאחות זוגתו של המחבר.

[154] בהר ציון, שם קבורים מלכי בית דוד. עי' בבא קמא טז ע"ב.

[155] כלשון הזמר לסעודת מלוה-מלכה 'איש חסיד היה'.

[156] בית הכנסת 'החורבה' במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.

[157] כך הוא בכת"י. המחבר מציין כאן שחסר מעט מתוכן הפנקסים שמהם הוא ההעתיק לספר הנוכחי. עיין בהערה הראשונה בשער הספר

[158] ביהכנ"ס בשכונת 'בתי מחסה' שנבנתה ע"י כולל הולנד-דייטשלאנד (גרמניה).

[159] בימים ההם נהגו לערוך חופות בערב שבת.

[160] קעסט = החזקה כלכלית של החתן והכלה בתקופה שמיד לאחר החתונה

[161] צום י"ז בתמוז שנדחה ליום ראשון.

[162] כנהוג שבימי צום לומדים בכוללים רק חצי יום.

[163] עיין לעיל בשנת תרנ"ט חודש ניסן בתחילתו.

[164] 'ועד משמרת הקודש' נוסד באותה תקופה ע"י הגר"ש סלנט, המהרי"ל דיסקין והרב מלובלין, ופעולתו העיקרית היתה המלחמה במיסיון ובחינוך שלא ע"פ תורתנו הק'.

[165] מקום לינה לגלמודים וחסרי בית. ראה את הנהגת הרב מטשעהרין המובאת בספר 'יקרא דחיי': "והיה חבר בכל חברות הצדקה והחסד שהיו בעירו, בחברת ש"ס וחברת משניות ו'לינת הצדק' ושאר החברות הקדושות, ובכולם היה משלם דמי חבר". (כן נמצא פנקס ה'חברת משניות' דחסידי ברסלב בברדיטשוב).

[166] לר' יעקב רובינשטיין שיקבלו שם.

[167] הבעלים של 'דפוס צוקרמן' בירושלים.

[168] עיר נמל בצפון מצרים סמוך לתעלת סואץ.

[169] שכונה ירושלמית שנבנתה בשנת תרמ"ב בסיוע 'קרן משה מונטיפיורי'.

[170] פרשת בראשית.

[171] בישליק = מטבע עות'מני ששוויו 5 קורוש.

[172] עי' 'חיי מוהר"ן' שלט.

[173] שהיו בעלי יכולת, כדי שינדבו מעות להדפסת ספרי רבינו.

[174] ראש חודש כסליו.

[175] עי' 'ליקוטי מוהר"ן' ח"א סימן ס; ח"ב סימן ד.

[176] סוג מטבע

[177] = התחסנתי נגד אבעבועות. עי' 'אבניה ברזל' שיחות וסיפורים מרביז"ל ל"ד: "רבינו זצוק"ל אמר שצריכין לכל ילד להעמיד פאקין (חיסון לאבעבועות) קודם רבע שנה, ווארום אויב ניט (כי אם לאו) הוא כמו שופך דמים, אפילו אם דרים הרחק מן העיר וליסע אפילו בזמן שהקור גדול להעמיד פאקין קודם רבע שנה"; ועי' בשיש"ק ח"ג שלב ובהערה שם.

[178] טארנופול שבגליציה, עיר הולדתו של ר' ישראל.

[179] "ועל כן כל מי שרוצה לקרב את עצמו לה' יתברך, להמשיך על עצמו תוספת קדושה - צריך להניח תפילין דרבינו תם, כמו שהזהיר רבינו ז"ל את אנשיו" ('ליקוטי הלכות' תפילין ה, כח); וראה בספרו של המחבר 'אמונת חכמים' בפרק 'לקוטים מה שמצאתי מכתב יד אצל אנ"ש, מה ששמעו מהרב הגאון החסיד המפורסם מורנו ורבינו מו"ה ר' נתן זצוק"ל", אות ה' (הובא גם ב'כוכבי אור' – דיבורים ממוהרנ"ת, אות ל"ו): "אנשים של אדמו"ר ז"ל חיברו יחד שני הזהרותיו של אדמו"ר ז"ל, אשר הזהיר שלא ילך יום אחד בלי לימוד 'שולחן ערוך' וגם הזהיר מאוד להניח 'תפילין דרבינו תם', ואמר, שלדעתו תיכף כשמתחילים להניח תפילין יתחילו להניח שני הזוגות. וזה ידוע שמצווה ללמוד בתפילין דרבינו תם, על כן נהגו האנשים ללמוד בשולחן ערוך בתפילין דרבינו תם".

[180] תפילות המיוסדות על חלק מדרושי 'ליקוטי הלכות' מר' אפרים ב"ר נפתלי ז"ל, הספר נדפס בעילום שם מחברו בשנת תרמ"א בירושלים.

[181] פרשת תצווה (שבת זכור).

[182] = לפני ביירות, בדרך לארץ ישראל.

[183] מאותו היום קוצרו שעות העבודה ופסקו מלעבוד מבעוד יום.

[184] עי' 'ליקוטי מוהר"ן' סי' רפד: "ראוי לו לחטוף איזה זמן לעסוק בתורה בכל יום. ואמר, שזהו מה שאמרו רבותינו ז"ל (שבת לא) ששואלין את האדם: קבעת עתים לתורה? 'קבע' הוא לשון 'גזלה', כמו שכתוב (משלי כב) 'וקבע את קובעיהם נפש'; היינו ששואלין את האדם, אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו, אם גזלת מהן עתים לתורה".

[185] לבוא לעזרת נכד רבינו בצדקה.

[186] הרב אליהו דוד רבינוביץ'-תאומים. עלה לירושלים בתרס"א לכהן בה כרב לצד הרב שמואל סלנט שנחלשה ראייתו באותה עת בשל זקנותו, הרב סלנט רצה שישמש כעוזרו וכממלא מקומו, אולם הרב האדר"ת נפטר עוד בחיי הרב סלנט, בשנת תרס"ה.

[187] כמובא לעיל "יום א' פרשת 'אחרי' (ט' ניסן תר"ס) בצהרים באנו ברוך ה' לשלום לעיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן".

[188] שכונת 'משכנות ישראל'.

[189] ולא משכורת שבועית.

[190] לעתים, כשבן הכולל נצרך למעות, היה כותב למלווה שטר 'שעבוד' על כסף החלוקה שיגיע לו אחרי תשלום שטרותיו, ובתמורה התחייב לא לדרוש מממוני הכולל כסף עד אחרי שישולם השעבוד הזה. המחבר השתייך ל'כולל ווהלין', בהיותו יליד אוקראינה.

[191] ר' אליעזר דוד (ב"ר פלטיאל) ביאליסטוצקי מטשעהרין. היה חזן בתפילת שחרית בקיבוץ באומן. עלה ארצה בשנת תרמ"ד. "מעונו היה במושב זקנים בעיר העתיקה" (כרוז לר' יצחק מאיר קורמן, ר"ה תשכה, אות ב) כספי הצדקה שנאספו באומן בכל ערב ר"ה ע"י ר' זלמן ליוברסקי נכד רבינו, נשלחו אליו לא"י "ונתחלק על ידו לאנ"ש כאן" (שם אות ג). נלב"ע ט"ו ניסן תרע"ו ונטמן בהר הזיתים.

[192] עי' 'חיי מוהר"ן' שלט.

[193] עי' 'ליקוטי מוהר"ן' סי' קנה.

[194] אצל ידידו ר' אליעזר ביאליסטוצקי מטשעהרין.

[195] מערת שמעון הצדיק משיירי כנסת הגדולה; הרבה מאנשי ירושלים נהגו להתפלל בקברו בל"ג בעומר.

[196] חנוכת הבנין החדש של 'בית מושב זקנים וזקנות בירושלים ת"ו' התקיימה בל"ג בעומר תרס"א בהשתתפות גדולי ישראל מירושלים ומחוצה לה.

[197] עיין לעייל שהיתה אז שנת בצורת.

[198] איכה ג, כב.

[199] חדר חדש המיוחד לעבודה עבורו.

[200] כפי שכותב המחבר בשער הספר: "מה שנתתי אל לבי מכמה שנים, לרשום בכל עת בלי נדר בתכלית הקיצור מה שנעשה עמי, ואולי אזכה להבין את הרמזים (על ידי מה שעובר עלי במחשבה דיבור ומעשה) מה שמרמזים לי לשוב אליו יתברך"; ועי' 'ליקוטי מוהר"ן' ח"א נד.

[201] ר' שמשון איסרוב, שעל ידו התקרב המחבר לחסידות ברסלב.

[202] עי' 'חיי מוהר"ן' שלט.

[203] כי עד עכשיו אכל סעודות שבת אצל חמיו וזוגתו הדליקה נרות שם.

[204] ספר על פרשיות השבוע ביידיש, נכתב ע"י הדרשן ר' יעקב בן יצחק אשכנזי והיה נפוץ מאוד בקרב נשות ישראל הכשרות.

[205] מחמת חולשתה, כמבואר לקמן.

[206] לקברי הצדיקים אשר שם.

[207] "שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה שכך כתוב (תהילים מה, יד) "כל כבודה בת מלך פנימה" (רמב"ם הל' אישות פי"ג, יא).

[208] תהילים קיט, קלז.

[209] ברכות ה ע"ב.

[210] ירמיה ח, כ.

[211] ישעיה ל, יז.

[212] פסחים קיח ע"ב.

[213] עי' 'ליקוטי מוהר"ן' סי' קפח.

[214] אחי אשתו

[215] = להניק.

[216] בלילה שלפני ברית המילה נוהגים להתאסף בבית היולדת, לעסוק בתורה ולהתפלל תפילות מיוחדות כדי לשמור על הרך הנולד מפני מזיקים. והרבה נוהגים שאבי הבן נשאר ער כל הלילה.

[217] כנהוג שכשהאבלים קמים מה'שבעה' עולים אל הקבר.

[218] בתי מחסה נקראה גם 'דייטשין פלאץ' היות ונבנתה ע"י 'כולל הו"ד' (הולנד ודייטשלנד – גרמניה).

[219] השרשרת (תכשיט) של זוגתו המנוחה.

[220] הוקם בשנת תרכ"ו, במטרה לדאוג לרווחת כלל הקהילות והתושבים בירושלים.

[221] ר' דוד צבי ב"ר שכנא, בנו בכורו של מוהרנ"ת. נטמן לצד זקנו הגדול מוהרנ"ת.

[222] ע"פ ישעיה נז, טז.

[223] לא ברור האם הכוונה ל'העגונה' שהיה שייך לכולל וורשה או לביהמ"ד חסידים ב'בתי וורשה'.

[224] בעל הדפוס.

[225] תהילים קיט, קלז.

[226] ע"פ תענית כז ע"ב.

[227] ד"ר משה ב"ר חיים יעקב קרישבסקי.

[228] שלושה מטבעות של רבע ח”כ

[229] ר' מנדל יפה, עלה ממינסק לירושלים, תלמיד חכם מופלג, לימד נערים בת"ת של יוצאי הונגריה ומסר שיעור קבוע בביהכנ"ס בשכונת 'משכנות ישראל', התפרנס מייצור יין. בנו ר' ישראל יפה היה לבסוף חותנו של המחבר בזיווג שני.

[230] ר' ישראל בנימין למפרט–לביא, ממגידי ירושלים, בעל ה'אור מתוק' ועוד ספרים, מתלמידי מהרי"ל דיסקין. חמיו של ר' ישראל יפה הנ"ל.

[231] כנהוג בעת שגומרים את התקשרות השידוכין.

[232] בין צד החתן וצד הכלה.

[233] ר' חיים ישראל הכהן היילפרין ב"ר יוסף מינסקער. אביו ר' יוסף היה מייסד מפעל מצות המכונה 'כהן הלפרין'.

[234] מנהיגה ורבה של עדת האשכנזים בירושלים כ-44 שנים. ישב על כס הרבנות בין השנים תרכ"ו-תרס"ט והתפרסם בצדקותו ובפקחותו המופלגת.

[235] עד שלא עברו שלושים יום שלמים מעת לידת התינוק, הוא בחזקת 'נפל', עי' שו"ע סי' שעח סעיף ו.

[236] סבה מצד אביה של חיה פרידא ארוסתו.

[237] אחר, בכדי ששארית חפציו לא ילקחו גם

[238] סבה מצד אמה של חיה פרידה ארוסתו.

[239] שו"ע אבן העזר צ, א.

[240] מזיווג ראשון

[241] למשפחת יפה.

[242] ר' אריה לייב (ב"ר אלימלך) הרשלר, המכונה ר' לייב מלך'ס, ממקימי שכונת 'בית ישראל'.

[243] שכונת 'כנסת ישראל' (שכללה את השכונות כנסת הישנה, בינונית, וחדשה) נבנתה למגורי עניי ירושלים מחוץ לחומות, ע"י ה'ועד הכללי' שהוקם במטרה לאחד את כל ה'כוללים' בירושלים.

[244] "הנושא בתולה צריך לשמוח עמה שבעה ימים, שלא יעשה מלאכה, ולא ישא ויתן בשוק, אלא אוכל ושותה ושמח עימה, בין אם הוא בחור בין אם הוא אלמון" (שו"ע אבן העזר סד, א).

[245] 'מדרש רבה' שופטים סימן ט.

[246] ירמיה יז, ז.

[247] דוד הכלה.

[248] שבטורקיה.

[249] ר' אברהם יצחק יפה (יופין). נולד בשנת תרמ"ז. היגר עם הוריו מירושלים לפתח-תקוה. נישא לרבקה בת ר' מאיר המבורגר. ילדיהם: מינה, משה, אחיה, מאיר-ישראל. נלב"ע כ"ו בכסלו תש"ח.

[250] 'שערי פינה' (או 'שער הפינה') נבנתה בתרמ"ג ע"י בוני שכונת 'בית ישראל'.

[251] ע"פ יבמות סג ע"א.

[252] הנדיב ר' יואל ברנד ממונקאטש נדב את בנין בית הכנסת עבור תושבי שכונת 'בית ישראל', וכתב בצוואתו שהחזנים יתפללו בו רק בנוסח ספרד.

[253] איסרוב.

[254] כמובא לעיל שסייע לו בטורקיה כשהיה בדרכו לארץ ישראל.

[255] וזה שאנו רואין שבימי תשובה, דהיינו באלול ועשרת ימי תשובה, כל ישראל עוסקין אז באמירת תהלים, כי אמירת תהלים מסוגל לתשובה (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, עג).

[256] לפי שעון ארץ ישראל (לפי זמננו: 02:40). בא"י נהגו לכוון את השעון ל: 12:00 בשקיעה.

[257] ר' אריה לייב הרשלר ממקימי שכונת 'בית ישראל', ממנו שכר המחבר את דירתו.

[258] ביאליסטוצקי מטשעהרין.

[259] זמלינסקי.

[260] ווקסלר.

[261] איסרו חג

[262] ווקסלר.

[263] חזרו לעבוד גם בלילה, עיין לעיל י"ט אדר תרס"א.

[264] העיירה 'מכנובקה' שבמחוז ויניצה שבאוקראינה, על גדות נהר גנילופיאט, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

[265] בעלי הדפוס.

[266] מינה רבקה.

[267] ר' נפתלי כהן (רוכמאן).

[268] לאה, דבורה, פיגא.

[269] ר' אברהם חזן, בן ר' נחמן מטולטשין.

[270] בשנת תרנ"ד, קודם שעלה ר' אברהם לא"י, נתן גט פיטורין לאשתו (בת ר' נתן טיטעווסקי) היות ולא רצתה לעלות עמו כמובא בשו"ע (אבה"ז עה, ד), ולאחר מכן נשא בזיוו"ש את מרת לאה בת ר' נפתלי כהן.

[271] ספר 'תורת אהל משה' להמהרי"ל דיסקין, נדפס בשנת תרס"ב בדפוס צוקרמן, בו עבד המחבר.

[272] לסדר אותיות הדפוס על פי כתב יד ספרדי הנקרא 'כתב חצי קולמוס'.

[273] שו"ת על ארבעה טורים, ב' חלקים, לר' חיים רחמים יוסף פ'ראנקו ז"ל המכונה החרי"ף. עלה בתרכ"ח מרודוס לא"י, שימש כחבר בבית דינו של הרב יעקב שאול אלישר. החל משנת תרל"ח כיהן כרבה הספרדי של קהילת חברון, בתרנ"ג הקים את בית החולים 'חסד אברהם' (בית הדסה) שהעניק את שירותיו לתושבי העיר יהודים וערבים ללא תשלום. נפטר בכ"ח חשוון תרס"ב – ביום שבו החל המחבר, ר' שמואל העשיל, לסדר את ספרו לדפוס (!).

[274] ר' אברהם ב"ר נחמן חזן.

[275] אנ"ש דטשעהרין נהגו לתמוך ביושבי א"י (ראה 'מכתבי ר' נתן ב"ר יהודה' י"ג ניסן תרמ"ג, טבריה).

[276] גמר הדפסת ה'ליקוטי תפילות' היה ע"י ר' ישראל קרדונר בשנת תרס"ה, ובשער נכתב: "ליקוטי תפלות - הוצאנו אותם לאור עוד הפעם פעה"ק ירושלם תובב"א לפרט כי מציון תצא' תו'רה' ו'ד'ב'ר ה' מ'י'ר'ו'ש'ל'י'ם' ע"י הר"ר ישראל ב"ר יהודא הלוי ז"ל היילפערן - בדפוס הרי"ד פרומקין הי"ו"

[277] בית דפוס שהקים ר' ישראל דוב פרומקין בחצר 'החבצלת' (נקרא כך ע"ש עיתון החבצלת שפעל שם) - חצר מגורים יהודית בלב הרובע המוסלמי, בבעלות ר' ישראל ב"ק, חמיו של ר' ישראל דוב.

[278] עבור שכר שבועי כמבואר לקמן.

[279] זמלינסקי, לעת עתה עד שיגיע הכסף מטשעהרין.

[280] ר' ישראל דוב פרומקין.

[281] רבי אברהם ב"ר נחמן מטולטשין.

[282] ירמיה ח, כ.

[283] מאנ"ש דטשעהרין.

[284] ביאליסטוצקי מטשעהרין.

[285] וואהלין.

[286] רוטל = כ 2.5 ק"ג.

[287] בית כנסת בשכונת 'בית ישראל'.

[288] ר' אברהם ב"ר נחמן.

[289] עד אז נדפסו התפילות בכתב רש"י ללא ניקוד.

[290] תיקון ליל שבועות.

[291] לפי שעון ארץ ישראל (לפי זמננו: 02:50).

[292] עי' שער הכוונות, שבועות דרוש א; ועיין בליקוטי מוהר"ן ח"א סי' נו ובליקוטי תפילות שם

[293] שו"ע או"ח תצ"ד, ג.

[294] ר' אברהם ב"ר נחמן.

[295] ר' משה היילפרין, אחיו של ר' חיים ישראל, דוד רעייתו של המחבר ר' שמואל העשיל.

[296] סַדָרֵי אותיות.

[297] במטרה להטיב את תנאי עסקתם ולהעלות את שכרם.

[298] מלשה"כ ביחזקאל ז, יא.

[299] = לבדי.

[300] = השיב להם כגמולם.

[301] ביטוי מליצי ע"פ סנהדרין פט ע"ב.

[302] תהלים קיח, ו.

[303] ללוות אותו לדפוס בכדי שלא ירעו לו בדרך

[304] ללא שמירה.

[305] עיין רמב"ם שבועות ו, ח; שו"ע סי' רכח, סעיף כא, בעניין נדר ושבועה על דעת רבים.

[306] 'ליקוטי מוהר"ן' ח"א סי' ל.

[307] בקדחת, כמובא להלן.

[308] בית כנסת בשכונת 'בית ישראל'.

[309] 'שיחות הר"ן' שא.

[310] ר' נפתלי כהן. (עי' לעיל, יום ד' י"ז חשון תרס"ב, שאז באו אשתו ובנותיו ארצה יחד עם חתנו ר' אברהם ב"ר נחמן).

[311] באותו זמן עדיין לא היה לחסידי ברסלב בירושלים בית מדרש משלהם. בעקבות בואו של ר' נפתלי, שהיה אדריכל במקצועו, ועלה לא"י לאחר שסיים את בניית הקלויז באומן, מביע המחבר תקווה שיזכו גם בא"י לבית מדרש ע"ש הצדיק.

[312] = מראיית העולם הזה; ע"פ 'ליקוטי מוהר"ן' סי' סה

[313] 'ליקוטי מוהר"ן' ח"ב סי' קיא.

[314] עי' 'ליקוטי מוהר"ן' ח"א סי' ס; ובח"ב סי' ד.

[315] מצאנו בכת"י ר' שמואל הורוויץ: "סיפר לי (ר' משה קליין) ששמע מר' נחמן הנ"ל (ר' נחמן ערוואצסקער) שרבינו ז"ל אמר 'איך וויל בלייבין צווישין אייך' (אני רוצה להישאר ביניכם) המובא ב'חיי מוהר"ן' סימן קצז, יש רמז מזה שיקראו בשם רבינו ז"ל, שכל אחד יהיה לו 'נחמן' בביתו 'יעדיר זאל האבין א'נחמלי' (כלומר: שלכל אחד יהיה נחמן'לה קטן בבית)".

[316] 'ליקוטי מוהר"ן' ח"א סי' קצה.

[317] מתוך תפילת 'נשמת כל חי'.

[318] מלשה"כ בבראשית כד, כז.

[319] הנקרא 'פורים המשולש', עיין שו"ע סי' תרפח סעיף ו

[320] מלשה"כ בשמואל א' ג, יא.

[321] ע"פ תפילת 'נשמת כל חי'.

[322] ר' יצחק אייזיק (ב"ר משה) כהן מברסלב.

[323] יתכן והכוונה לר' בנימין פרבר. בברדיטשוב היה צבע בגדים ובעת שהיה מכניס את הבגד ליורה הרותחת, היה מוציא מחיקו דפי ספרים ולומד בהם או מפרש שיחתו לפני ה' בבכי ובדמעות שליש, היה חברו של ר' יעקב פילמר, עמו עשה יחד שנים רבות בעריכת 'חצות', תפילה ולימוד על ציון הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב ('ימי שמואל' פרק קמז, ע"פ כת"י).

[324] ר' גד (גד'ל) ב"ר נחמן מריוואצק. אביו היה מתלמידי מוהרנ"ת (נזכר לעיל בהערה בעניין שיחת רבינו 'אני רוצה להישאר ביניכם') ומראשוני אנ"ש שהתיישבו בצפת, עוד בשנת תרכ"ז. ר' גד נלב"ע בכ"ח אב תרס"ה ונטמן בהר הזיתים.

[325] ר' נחמן ב"ר ברוך אפרים בעל 'באבי הנחל'. חיבר 'תוספות ומילואים' שנדפסו ב'קיצור ליקוטי מוהר"ן' השלם מהדורת תרע"ג. נלב"ע בר"ח שבט תרע"ו ונטמן בהר הזיתים.

[326] ראה ב'הברסלבים הראשונים בירושלים' (נרשם ע"י ש.ז. שזר מפי ר' מאיר אנשין): "עוד היה איתנו זקן אחד, רבי אהרן, מזקני חסידי ברסלב".

[327] ר' אליעזר ביאליסטוצקי.

[328] מטשעהרין.

[329] באותה שנה חל שביעי של פסח בשבת; מנהג חסידים לישב בסעודה בחבורה לפני השקיעה בשביעי של פסח ונקראת 'סעודת הבעל שם טוב'.

[330] חיבור ובו יסודות קבלת האר"י הק', נכתב ע"י תלמידו ר' חיים ויטאל.

[331] הפוגרום פרץ בט' בניסן באותה שנה, תרס"ג, בעקבות מותו של נער נוצרי ועלילת דם שקרית לפיה כביכול היהודים הרגוהו כדי להשתמש בדמו לאפיית מצות. האוכלוסייה הנוצרית המקומית בקישינוב יצאה מהכנסייה ביום ראשון של הפסחא בקריאות 'מוות ליהודים', הפורעים הפיצו כרוזים בהם נכתב כי הצאר ניקולאי-השני התיר לפגוע ביהודים לכבוד חג הפסחא. הרציחות נמשכו יומיים ט-יא ניסן תרס"ג. 49 יהודים נרצחו, מאות נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים.

[332] ב"ר נחמן חזן.

[333] הוצאת למברג תרס"ב, הובא לדפוס ע"י ר' ישראל קרדונר. במהדורה זו נדפסו לראשונה ביאוריו של ר' אברהם ב"ר נחמן על 'סיפורי מעשיות', תחת הפתיחה "נמצא באמתחת של אחד מאנ"ש".

[334] שמט.

[335] עי' 'חיי מוהר"ן' תי.

[336] ר' יצחק וינוגרד, מייסד ישיבת 'תורת חיים' ברובע המוסלמי בירושלים.

[337] בית כנסת בשכונת 'בית ישראל'.

[338] חמיו ר' ישראל יפה נסע לעבוד ביקב בפתח תקווה בחודש סיון העבר (תרס"ג).

[339] ביקב.

[340] גיסו.

[341] ברכות כח ע"ב.

[342] תהלים טז, ו.

[343] כך הוא בכת"י, לכאורה צ"ל "כי מרחמם ינהגם", תורה שרבינו אמר בחנוכה האחרון לחיו (תק"ע).

[344] שו"ע סי' תרעב סעיף ס.

[345] שו"ע יו"ד רמט, א.

[346] וינוגרד.

[347] כנהוג אז, שהיו לוקחים אנשים למניין ביארצייט בבית העלמין ומשלמים להם.

[348] עיין 'שיחות הר"ן' רפט

[349] ב"ר נחמן חזן, הכתבים הללו נכללו לימים בספר 'ביאור הליקוטים' שהדפיס ר' שמואל הורוויץ בשנת תרצ"ה, כמצוין מעבר לשער: "לזכרון נצח יזכר נשמת ... ונשמת המנוח הרה"ח מוה"ר שמואל העשיל בר' אברהם צבי פרידמאן ז"ל ... עבור שיגעו וטרחו לכתוב ולהעתיק הכתבים של בעהמ"ח ז"ל ונדפס ע"י כתבם".

[350] 'שיחות הר"ן'.

[351] = לבדי.

[352] כדי לא לישן יחידי בבית, ע"פ הגמ' בשבת קנא ע"ב.

[353] שו"ע או"ח תל"ו, א.

[354] חמש, לפי השעון הערבי הנהוג בארץ ישראל באותה התקופה (לפי זמננו - 11:00).

[355] = מבנה, ה'חאן' משמש אכסניה לשירות נוסעים.

[356] לפי זמננו - 9:30.

[357] עשר, (לפי זמננו - 16:30).

[358] ספר מוסר על דרך הקבלה, חובר ע"י ר' אליהו די וידאש, מתלמידי הרמ"ק, נדפס לראשונה בונציה שנת של"ט. רבינו הק' העיד על עצמו שלמד אותו "פעמים אין מספר" (שבחי הר"ן, ז)

[359] ב"ר נחמן חזן.

[360] באותה שנה חל שבועות בערב שבת קודש.

[361] עי' שער הכוונות, שבועות דרוש א; ועיין בליקוטי מוהר"ן ח"א סי' נו ובליקוטי תפילות שם

[362] ר' ישראל קרדונר ביקר מספר פעמים בא"י בשנות התר"ן-תר"ס. בין השנים תרס"א-תרס"ד עסק בהדפסת ספרי רבינו בלמברג, ובקיץ תרס"ד עלה לא"י כדי להתיישב בה בקביעות.

[363] נוסדה בשנת תרמ"ה ע"י ר' שאול חיים הלוי הורוויץ מדוברובנה, אחריו כיהן ר' זרח ברוורמן, שהיה שותף בייסודה. במקום התקיים גם ת"ת לילדים. שמה המקורי היה 'הישיבה הגדולה והתלמוד תורה ובית תבשיל מאה שערים פרי עץ חיים'.

[364] עד לאותו זמן היו חסידי ברסלב מתפללים בבתי הכנסת הכלליים בירושלים ובעיקר בביהכנ"ס הגדול 'תפארת ישראל' שנוסד ע"י ר' ניסן ב"ק. מקובל כי ר' אבא'לה מטשעהרין מתלמידי מוהרנ"ת שהגיע עם הרב ר' נחמן מטשעהרין לבקר בירושלים בשנת תרכ"ח, קנה אצל ר' ניסן עבור אנ"ש מספר מקומות משמאל לארון הקודש. ר' ישראל קרדונר מזכיר את ייסוד בית המדרש הראשון של אנ"ש בירושלים במבוא לספר 'השתפכות הנפש' שהדפיס סמוך לאותו זמן (דפו"ר ירושלים תרס"ה): "וכעת עזרני ה' יתברך שזכיתי לקבוע דירתי בפֹה עיר הקודש תובב"א ולייסד גם כן בית המדרש הנקרא על שמו הקדוש להתפלל וללמוד...". וראה גם ב'הברסלבים הראשונים בירושלים' (נרשם ע"י ש.ז. שזר מפי ר' מאיר אנשין): "בירושלים מצאתי בבואי מניין של חסידי ברסלב, שמייסדו היה ר' ישראל הלפרין המכונה קארדונר".

[365] ר' נחמן (ב"ר חיים לייב) ליריסמן, מחסידי ברסלב באומן.

[366] מרת תמר בת ר' חיים לייב ליריסמאן מאומן, נפטרה בט' שבט תרפ"ט ונטמנה בהר הזיתים.

[367] איסרוב, מברדיטשוב.

[368] עי' 'ליקוטי הלכות' תפילין ה, כג.

[369] כנהוג להתפלל בערב ר"ה על קברי צדיקים, שו"ע או"ח סימן תקפא, ד.

[370] ר' יעקב פילמר.

[371] לאחר שנסע לאומן לר"ה כמובא לעיל.

[372] נוסח השער: "ספר 'השתפכות הנפש' – מלוקט ומיוסד על הדרך הקדוש הישן, שכל אדם בכל מה שעובר עליו וכל מה שחסר לו, הן בצרכיו הגשמיים והן בעבודת ה', על כולם ישפוך לבו ונפשו כמים נוכח פני ה' ברחמים ותחנונים, כמבואר בהקדמה ובפתיחת הספר מתנ"ך וגמרא ומדרשים וזוהר הקדוש ובפנים הספר מספרי 'ליקוטי מוהר"ן' ומספרי 'ליקוטי הלכות' מתלמידו הקדוש זצ"ל, שחידשו הדרך הישן הזה. כי נתן מהודו עליו להכניס דעתו הקדושה בכל הנופלים והיורדים, שיחזקו עצמם בתפילה ותחנונים תמיד, כמבואר בליקוטי תנינא סימן ז' מעניין התלמיד שהוא בחינת יהושע – ראשי תיבות י'קומון ה'קיצו ו'רננו ש'וכני עפר, עיין שם מה שמבואר בענין הרב והתלמיד שהם בחינת משה ויהושע (=כאן רומז לשם המחבר והמלקט, ר' משה יהושע בזשיליאנסקי המכונה ר' אלטר מטפליק). הובא לבית הדפוס ע"י הר"ר ישראל ב"ר יהודא הלוי לעילוי נשמת ר' יצחק אייזיק ב"ר אשר זעליג ז"ל מעה"ק צפת ת"ו - נדפס פעה"ק ירושלם תובב"א שנת ש'פ'כ'ו' ל'פ'נ'יו' ל'ב'בכ'ם' (=תרס"ה) אלהים מחסה לנו סלה, בדפוס של הר"ר שמואל הלוי צוקערמאן הי"ו".

[373] ספרו של הרב מטשעהרין, בו מבאר את פנימיות דברי השולחן ערוך והפוסקים על פי המאמר הראשון ב'ליקוטי מוהר"ן'. כתב היד של החיבור נעתק ע"י ר' אלטר מטפליק בשנת תרס"ב, ולאחר שביקש ממנו ר' ישראל קרדונר שישלחו אליו לארץ הקודש כדי שיעלהו על מכבש הדפוס, ניאות ר' אלטר ושלחו אליו לירושלים, והוא החל בהדפסתו. ההדפסה נפסקה באמצעה ובינתיים עבר ר' ישראל לדור בצפת, ובהמשך הגיעה לידי גמר בסיועו של ר' שמואל מאיר אנשין בשנת תרס"ט, כמובא להלן.

[374] גם בהדפסת ספר זה עסק ר' ישראל קרדונר, ונתעכבה הדפסתו, כנזכר במכתבו מיום ד' ויחי תרס"ז: "אלו הספרים שכבר התחלתי להדפיס ולא גמרתי אותם, ה"ה הספר 'נחת השלחן', ו'ספר המידות'...", כפי הנראה לא נשלמה הדפסתו כיוון שבשנת עת"ר הדפיסו אנ"ש דלובלין את 'ספר המידות' בפאר והדר עם מראי מקומות מרבי צדוק הכהן. ראה במכתב ר' ישראל מכ"ד סיון תר"ע מירון: "קיבלתי מכתב מר' אלטער הנ"ל שנדפס אצלכם ה'ספר המידות' מחדש, בכן אנא תיכף לשלוח לי מהם על כל פנים שניים, להחיות את נפשי".

[375] כפי שאפשר לראות חסרים חודשים אדר-א ואדר-ב. עיין הערה #

[376] חמיו של המחבר, ר' ישראל יפה, עסק כמו אביו בעשיית יין. הוא עבד ביקב בפתח-תקוה. כאן מזכיר המחבר את מכירת היין לקראת חג הפסח.

[377] כנהוג אצל החסידים להתאסף אז ולערוך 'סעודת בעש"ט'.

[378] בכת”י המילה חתוכה

[379] איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה, וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן (מג"א, או"ח תצד, ב); ראה גם 'אבני"ה ברזל', שו"ס מרביז"ל מט; שיש"ק ח"ג, תצח

[380] עי' שער הכוונות, שבועות דרוש א; ועיין בליקוטי מוהר"ן ח"א סי' נו ובליקוטי תפילות שם

[381] נאפוליון אחד שווה 20 פרנק צרפתי.

[382] מונה בשנת תר"ס מטעם הרב שמואל סלנט לנאמן על קבלת התרומות המגיעות על שמו מיהודי הגולה באמצעות הסוכנות הרוסית (שהיתה אז ביפו) לטובת מוסדות התורה וחסד בירושלים. שימש גם כיועצו של הרב סלנט בעניינים ציבוריים.

[383] שמש בית הכנסת ב'בית ישראל'.

[384] יהודה בן יעקב אבינו נולד בט"ו לחודש השלישי ומת בן קי"ט שנה (מדרש תדשא, פרק ח).

[385] בית 'הסראייה' הוא שמו של בית הממשל העות'מאני שנבנה בערים מרכזיות בארץ ישראל.

[386] ר' ישראל קרדונר עלה לא"י בשנת תרס"ד בגפו, כי זוגתו מאנה לעלות עמו. באותה עת הציע לו ר' אברהם ב"ר נחמן חזן לשידוך את שרה גיטל, בת שכנו ר' אליהו בוקסנבוים שעלה עם משפחתו מבריסק. אך הנערה לא חפצה לשמוע משום שהיתה בת שלש עשרה בלבד. ככלות עשר שנים מנישואי ר' ישראל משלא זכה לילדים נסע בחזרה לחו"ל לתת לזוגתו גט. כשחזר מחו"ל, היתה גיטל כבת חמש עשרה והסכימה להינשא לו, לאחר ששמעה מפי השכן הגדול ר' אברהם חזן, דברים בשבחו.

[387] ראה כרוז לר' יצחק מאיר קורמן, ר"ה תשי"ז, א: "המתקיים זה קרוב לששים שנה בעה"ק ירושלים, מקודם בעיר העתיקה לפנים מהחומה - בישיבת 'אהל משה', ב'שערי שמים', ב'עץ חיים', ב'חיי עולם' - והשנה בעזהי"ת בבניין החדש הנקרא ג"כ על שם רבינו הק' ז"ל זי"ע".

[388] פילמר.

[389] ר' צבי (הרשל) סטלמך, מחסידי ברסלב בברדיטשוב. עלה לירושלים והתגורר בשכונת 'מקור חיים'. ר' שמואל הורוויץ מזכירו בספרו: "והלכתי מחוץ לעיר, עד שבאתי אחרי הדואר לחנות של ר' צבי סטלמך מאנ"ש, ומצאתיו כי עוסק בתהלים ותפילות אצל מלאכתו, כמנהגו תמיד" ('ימי שמואל' פרק קב, ע"פ כת"י), "ואני לוויתי את ה'ליקוטי תפילות' שלי לר' צבי סטלמך ז"ל, ובזמן הזה שהתפללתי מנחה ואמרתי כל הנ"ל היה הוא אומר התפילות של פסח, ואחר כך קיבלתי ממנו הליקוטי תפילות, וממש היו רטובים מדמעות שבכה בעת אמירתם, כי הוא היה בעל בכי גדול, וסיפרו לי כי בזמן הקודם היה אומר ליקוטי תפילות אצל הכותל המערבי והיה בוכה כל כך, עד שהיה תחת רגליו כמו אגם מים והמנעלים היו מכוסים במים מדמעות שלו... וכן סיפרו לי כי הוא היה מנהגו ליקח איתו שק לחם, והיה נכנס במערת קבר שמעון הצדיק זיע"א, ויושב ועוסק בעבודת ה' ממוצאי שבת ועד ליל שבת קודש מבלי דבר עם שום איש" (שם פרק קנט).

[390] יתכן והכוונה לר' צבי ב"ר פסח ווייסלאב מטולטשין, או לר' צבי קאנוזשנע מברדיטשוב, הנזכר במכתב מי' סיון תרפ"ט ירושלים, לאנ"ש בלובלין, בענין יסוד מושבה בא"י.

[391] כשבעה שבועות

[392] מתמיד, וינוגרד.

[393] ע"פ דברי חז"ל "משנכנס אדר מרבין בשמחה", תענית כט ע"א.

[394] אגודה לאיסוף צדקה עבור לומדי ישיבת 'תורת חיים', ע"ש סמיכות הכתוב בברכת 'שים שלום' – 'תורת חיים' ו'אהבת חסד'.

[395] ראשי תיבות: "שיחיה לאורך ימים טובים אמן".

[396] ביטוי שגור בספרי קדמונים, מופיע לראשונה אצל רבינו ניסים גאון (חיבור יפה מהישועה, ירושלים תשי"ד, עמ' מז).

[397] עיין ברכות דף ט ע"ב.

[398] כך בכת"י

[399] ר' משה אקסל.

[400] כמובא בתחילת הספר

[401] זוגתו של ר' שמשון איסרוב, מרת סושע, וילדיהם: אברהם בן השש-עשרה, יהודה בן השש, שמחה בן הארבע ועזרא בן השנה, והבת ביילע.

[402] נטע העתיק מגוריו במשך הזמן לפולין, ובשואה נספה בגטו וורשה, הי"ד.

[403] ה'הכנסת אורחים' הוקם עוד בראשית היווסדה של 'מאה שערים' במטרה לסייע ביד אורחים מחוץ לעיר ועולים מחו"ל, כמבואר ב'פנקס תקנות מא"ש' ירושלים תרמ"ט, תקנה יב: "ארבעה בתים בנויים מצד דרומית מערבית לביהכ"נ למצות הכנסת אורחים ולא ישונה עד עולם... ולאורחים עניים יותן גם ארוחה על ימים אחדים כפי הזמן המבואר בצוואה שנדפס להלן... הזמן הניתן להאורחים לנוח בהבתים האלה עד חודש ימים".

[404] 'ליקוטי מוהר"ן' ח"ב סי' א.

[405] חותנו של המחבר, ר' ישראל יפה, שהתגורר בפתח-תקוה, עסק בייצור יין.

[406] ראה משנה ברורה רלט, ט. ועוד.

[407] ב"ר נחמן חזן.

[408] עי' 'ליקוטי מוהר"ן' ח"א סי' י, ועוד.

[409] כמקודם, אָמַר תּוֹרָה וְסִפּוּרִים מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.

[410] הבחור אברהם ב"ר שמשון איסרוב.

[411] לפי שעון ארץ ישראל (לפי זמננו: 02:30).

[412] לפי שעון ארץ ישראל (לפי זמננו - 01:20).

[413] ר' בן ציון דובינקי, מחסידי ברסלב בברדיטשוב שעלו ארצה.

[414] חותנו של ר' שמשון בארסקי. דר בוויניצה. איש יודע נגן ומתבודד גדול. בבואו לאומן היה שוהה הרבה בקלויז ובני הנעורים היו באים אליו לדבר ולזמר עמו, כי היה איש נעים ונחמד מאוד (שש"ק ד, קכא). נפטר בשנות התר"צ (שם קצח).

[415] קבר שמעון הצדיק משיירי כנסת הגדולה. כנהוג להתפלל בערב ר"ה על קברי צדיקים, שו"ע או"ח סימן תקפא, ד.

[416] פילמר.

[417] מסלבודקה, שלמד בחברותא בישיבה עם המחבר והתקרב על ידו לאורו של רבינו כמובא לעיל.

[418] סטלמך.

[419] בן ר' שמשון איסרוב.

[420] הקפות שניות, כמנהג האר"י ז"ל ('שער הכוונות', דרושי חג הסוכות).

[421] טלגרמה = הודעה כתובה העוברת דרך קווי טלגרף שנמתחו בין בתי הדואר בערים הגדולות.

[422] אולי מדובר בבנו של ר' מנדל שניידר מאודסה, כמובא להלן ב' חשון תרס"ח.

[423] כיוון שמקום מושבו של ר' שמשון איסרוב היה בשכונת התימנים, וראה את החכמים התימנים איך הם יושבים בבית הכנסת שלהם מהבוקר השכם עד לשעות המאוחרות של הלילה ועוסקים בתורה, מצאו חן בעיניו מאוד עד שהמליץ בפני בניו לשאת אישה מבנות יוצאי תימן, ונתקיים הדבר בכמה מנכדיו (מפי צאצאיו).

[424] בי"ד פרושים ובי"ד חסידים.

[425] עגלה מקורה.

[426] לפי שעון ארץ ישראל (לפי זמננו: 21:20).

[427] לפי זמננו: 04:50.

[428] לפי זמננו: 15:00.

[429] נוסדה בשנת תרמ"ב.

[430] "המבנים הציוריים על מרתפיהם האפלוליים מספרים את סיפורו המופלא של היקב. הברון רוטשילד החל בהקמתו בשנת תרמ"ח, היה זה מפעל התעשייה הגדול והמשוכלל ביותר בארץ ישראל ואחד מן הגדולים בעולם. סביבו הוקמו בתי מלאכה שונים: מסגרייה, חבתנייה, בית חרושת לקרח, מתקן זיקוק לאלכוהול וטחנת קמח. היקב עיבד את ענבי ראשון-לציון ומושבות יהודה והיווה את התשלובת התעשייתית הראשונה בארץ ישראל. הנהלת היקב עברה מן הברון רוטשילד לידי יק"א בשנת תרס"א, ובשנת תרס"ו – לידי אגודת הכורמים המשותפת ליקבי ראשון-לציון וזיכרון-יעקב" ('ראשון לציון', דוד יודילוביץ, יודה לב איש); "הסיור במרתפים ובבתי-חרושת לחביות הצריך מספר שעות. לפי התרשמותנו רק מעט ממרתפי היין באירופה, לרבות אלה בצרפת, יכלו להתחרות במרתפי ראשון" (מקס בודנהיימר).

[431] נוסדה בשנת תר"ן, ונקראה על שם הפסוק בבראשית כו, כב "ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו".

[432] המושבה 'נס ציונה' נוסדה בשנת תרמ"ג ונקראה על שם הפסוק בירמיה ד, ו "שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו".

[433] כפר 'ואדי חנין'. חלק מקרקעותיו נרכשו ע"י מייסדי המושבה נס ציונה הסמוכה. לימים סופח שטח הכפר והפך לחלק מהעיר נס ציונה.

[434] לשון 'גר', נודד.

[435] קאפטַאן – מלבוש ארוך בטורקית (לימים כונה בפי החסידים קאפטְן). ז'ובע – מלבוש עליון. אנשי הישוב הישן אימצו לבוש זה, בעיקר בשבתות וחגים.

[436] שנפטר בסמוך.

[437] קרדונר.

[438] ר' שמעון צבי הורוויץ-לידר, ממקובלי ירושלים וממייסדי ישיבת 'שער השמים'.

[439] בתי ניסן ב"ק היו ארבע שכונות יהודיות ששכנו סמוך לשער שכם בירושלים אשר נקנו בהשתדלותו של ר' ניסן ב"ק.

[440] ר' שמשון (ב"ר ישראל מנדל) בארסקי. מצאצאי רבינו הק'. נולד בשנת תרל"ג בטשהערין. תלמיד רבי משה ברסלבר. עבר לאומן ושם יסד יחד עם ר' ישראל קרדונר את ישיבת 'אנשי מעמד' בקלויז שנבנה באותה עת מחדש. "קבע עצמו 32 שנה לתורה ועבודה בבית מדרשו של רבינו ז"ל באומן מל"ג בעומר תרס"ג ועד הסתלקותו" - דברי בנו ר' נתן, בסוף הספר 'ליקוטי עצות עברי טייטש' שחיבר אביו. נלב"ע א' סיון תרצ"ה ונטמן באומן.

[441] ר' יעקב (ב"ר יוסף) סופר, מחסידי ברסלב באומן. נסע לארץ ישראל עם ר' ישראל קרדונר לפני שנת תרס"ב, ועם ר' שמשון בארסקי בתרס"ז.

[442] כעין הספר שהדפיס ר' ישראל קרדונר בשנת תרס"ד (חלק ראשון, דפוס גולדבערג) - שיחות מלוקטות מהספרים 'שבחי הר"ן' 'שיחות הר"ן' 'חיי מוהר"ן' ו'ימי מוהרנ"ת', בתרגום ליידיש מדוברת.

[443] קבר דוד המלך בהר ציון, שם קבורים שאר מלכי בית דוד.

[444] ראש הישיבה.

[445] איסרוב.

[446] כמנהג רבינו לטבול תיכף אחר חצות היום, ראה 'ימי מוהרנ"ת' ח"א, ט; 'חיי מוהר"ן' קפד. והנהגה זו כנראה כבר נהג בה מילדותו, ראה 'חיי מוהר"ן' רלא.

[447] יפה.

[448] ערב ראש חודש מוקדם, כשראש חודש חל בשבת או ביום א', מקדימים את אמירת תחינות ערב ראש חודש ליום ה'.

[449] עיר הנמל המרכזית בלבנון.

[450] עיר נמל בצפון לבנון.

[451] איסרוב.

[452] העיר רודוס, בירת האי היווני רודוס.

[453] העיר חיוס (או כיוס), בירת האי היווני חיוס.

[454] עיר הנמל בחלקה האסייתי של טורקיה.

[455] מצר ים בצפון-מערב טורקיה המחבר את הים האגאי עם ים מרמרה. הדרדנלים מפרידים בין אירופה לבין אסיה.

[456] איסטנבול.

[457] ר' חיים מקיבליטש, ממקורביו של ר' פנחס מקיבליטש וחברו של ר' אהרן מקיבליטש. עני ואביון מרוד ועם זאת עובד ה' נלהב ולמדן גדול. נפטר בהיותו מעל לגיל ששים, בשנת תרפ"ב לערך.

[458] הרב יוסף (ב"ר מיכל צבי) היילפרין אב"ד אודסה.

[459] רבי מיכל שטרנהארץ, ב"ר יצחק מטולטשין בן מוהרנ"ת. נולד בשנת תקצ"ט או ת"ר ועוד זכה להכיר בילדותו את סבו מוהרנ"ת. היה חתנו של ר' שמשון תלמיד מוהרנ"ת. כשאביו עלה בשנת תרכ"ח לא"י מסר לידיו ולידי אחיו ר' דוד צבי את הנהלת בית הדואר בטולטשין. מגדולי אנ"ש. דבוק בה' כחד מן קמאי. בקי בש"ס בבלי וירושלמי ובעל מנגן נפלא. אחרי היותו בן שבעים שנה ביקר בא"י וחזר אח"כ לאומן – טולטשין. נפטר בשנת תרע"ז.

[460] ראה בשיחות בכת"י ר' שמואל הורוויץ: "הר' מיכלי היה חידוש נפלא בעניין קיום מצוות הכנסת אורחים ובפרט בעניין הצעת המיטה לאורח, וכן היו נוהגין כל נכדי מוהרנ"ת ז"ל מפני שמוהרנ"ת ז"ל ראה בספר הנשרף גדולת מצוות הכנסת אורחים ובפרט בעניין הצעת המיטה ושמכל פסיעה ופסיעה שהולך ומציע המיטה לאורח נברא מלאך מכל פסיעה, והיה מנהגם שהציעו לאורח המיטה היותר טוב מהצעת המיטה בשבילו בעצמו, והיה מבחין ההצעה שהיה מניח את עצמו על המיטה לראות אם טוב בשבילו בעצמו, אז היה נותן לאורח את המיטה הזאת".

[461] עיין בנספח 'ראשי פרקים משיחתו של ר' מיכל' שמצאנו מכת"י המחבר.

[462] ר' נח שטרנהארץ, ב"ר אהרן, ב"ר מיכל הנ"ל. התגורר בברסלב. כרבים מנכדי מוהרנ"ת, היה מכניס אורחים מופלג.

[463] ראה 'טובות זיכרונות' סעיף ח': "הכלל, דיבוריו עשו רושם כזה עד שבאיזה שבועות תיקנו בית רבינו ז"ל עד שהיו יכולין להתפלל שם אנ"ש, וזה היה נקרא 'ברסליבער ביהמ"ד', ומוהרנ"ת ז"ל היה לו לנחת גדול זה בעצמו שהיו להם לאנ"ש מקום מובדל, ובפרט שיהיה נקרא ע"ש רבינו, כי כך היה נקרא 'דעם רעבינס ביהמ"ד' (=בית המדרש של הרבי) אפילו בימי ילדותי, ומוהרנ''ת ז"ל חידש על זה הלכה בהלכות ביהכנ"ס".

[464] הרב ר' אהרן אב"ד ברסלב, מגדולי תלמידי רבינו. נולד בשנת תקל"ה לאביו הר"ר משה אב"ד קארסין. על פי פקודת רבינו נתמנה לרב ואב"ד בברסלב כשנכנס רבינו לדור שם בסוף שנת תקס"ב. רבינו הפליג מאוד בשבחו ואמר שצריך להודות גם לסוסים שהביאו אותו לברסלב ושיש לו בירור המדמה בפסיקת שאלות. ר' אהרן היה אחד משני העדים שייחד רבינו לענין אמירת עשרת מזמורי התהילים על ציונו. רבינו הודיע לו ברמז שיסתלק בחודש אב וכן הוה שנפטר בר"ח אב תר"ה ונטמן בברסלב.

[465] נולד בשנת תקנ"ט, זכה בנעוריו לקבל פני רבינו. בשנת תקע"ה נשא לאשה את בתו של ר' חיים שרה'ס תלמיד רבינו. בשנת תר"ה, אחרי פטירת אביו, נתמנה על מקומו כרבה של ברסלב. נפטר בי"א אדר תרכ"ח ונטמן בברסלב.

[466] רבי חיים ב"ר צבי אריה, נכדו של ר' אהרן הרב דברסלב ואחיו של ר' נחמן הרב דטשעהרין. אביו שלחו בנעוריו אל מוהרנ"ת לקבל ממנו דבר ה'. אחר פטירת אביו בשנת תרכ"ח, מילא את מקומו כרב העיר ברסלב.

[467] עיר במחוז ויניצה, אוקראינה.

[468] ר' נתן שטרנהארץ. נולד בברסלב בשנת תרמ"א לאביו הרב ר' אברהם שטרנהארץ כוכב-לב. נשא את בתו של ר' מרדכי שוחט מברסלב. דר בברסלב ותקופה מסוימת בהייסין. זכה עוד להכיר כמה מתלמידי מוהרנ"ת, ובהם זקנו הרב מטשעהרין. עלה לא"י ישראל בשנת תשט"ז. נלב"ע ג' תשרי תשל"ג.

[469] מברדיטשוב.

[470] נהגו אנ"ש לבלי לעלות לציון רבינו ללא טבילת מקווה. ראה ימי שמואל ח"ב, רז; שיש"ק (ישן) ח"ג, תקג, תקמג

[471] בארסקי.

[472] ר' שמחה'לה מאומן. ראה לעיל הערה # (78)

[473] עיין לעיל, ראש השנה תר"ס, שם מובא שאנ"ש דברדיטשוב היו באים עם קרון מיוחד; בהקדמת הספר 'אמונת חכמים' כתב המחבר שאת הפרק 'שיחות מכת"י מהרב מטשערין' העתיק סמוך לימי ראש השנה דשנת תרס"ח כשהיה באומן.

[474] ר' יצחק אייזיק מברדיטשוב. נכד רבינו הק' מצד אביו ואמו גם יחד (אביו ר' שמחה ברוך היה בנה של מרת שרה בת רבינו, ואמו מרת רבקה מרים היתה בתה של מרת אדל בת רבינו). רואה חשבון לפרנסתו. יודע נגן בכינור. היה ברשותו כינור שהיה שייך לבעש"ט הק'. נהג לשמח בהתאספויות אנ"ש. נפטר בשנות התר"פ.

[475] ר' מנדל (ב"ר אברהם אליהו), אחיו של ר' שמריה מברדיטשוב. הכין לדפוס ליקוט של תורות מ'ליקוטי מוהר"ן' עם התפילות שעליהן מ'ליקוטי תפילות', כמו כן היה ממעתיקי הספר 'כוכבי אור' מכת"י רבי אברהם חזן. בצעירותו העתיק מגוריו לטשרנוביץ כדי להינצל מגיוס לצבא, ומשם היה בא לאומן לר"ה.

[476] בטשרנוביץ.

[477] רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א.

[478] נפטרה בז' אייר תרנ"ד, כמובא בתחילת הספר.

[479] מברדיטשוב.

[480] פיוט לפורים, מאת ר' יוסף שלום גלייגו מסלוניקי.

[481] סלובידקה, עיר במחוז אודסה (בה קיים עד היום צומת רכבות).

[482] העיירה נובוסליצה, בתקופה ההיא ישבה על משולש הגבולות בין האימפריה הרוסית, האוסטרו-הונגרית, וממלכת רומניה. (כיום במערב אוקראינה במחוז צ'רנוביץ).

[483] גרייצער = פרוטות.

[484] כלשון הזמר לסעודת מלוה-מלכה 'איש חסיד היה'.

[485] "השקו הצאן ולכו רעו - זה בחינת 'אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים' עיין בפירוש רש"י שם. היינו שכל זמן שאין יודעין האמת הברור למי להתקרב, צריכין לעת עתה להתקרב לאלו המנהיגים, כי ברובם יש טוב הרבה, וגם בהתורה שלהם יש טוב הרבה, רק שיש בהם אחיזת המדמה. על כן כל זמן שאין יודעין מהצדיק האמת ששבר המדמה לגמרי, צריכין להתקרב להם, בבחינת 'אם לא תדעי וכו' צאי לך וכו' ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים'. וזהו 'השקו הצאן ולכו רעו', היינו שאמר להם: הגאולה אי אפשר לקרב על ידי תורה כזאת אך אף על פי כן 'השקו הצאן ולכו רעו', מאחר שאין יודעין עדיין מנקודת האמת וכנ"ל" ('ליקוטי הלכות' הל' מתנה ד אות יג).

[486] שם אותיות יב-יג.

[487] כך הוא בכת"י; עיין 'חיי מוהר"ן' שיב.

[488] צ'רנוביץ-צֶ'רְנִיבְצִי, עיר מחוז בצפון בוקובינה (שסופחה לגליציה). בתקופה האמורה היתה תחת שלטון אוסטריה, כיום חלק מאוקראינה.

[489] אחיו של ר' שמעריל מברדיטשוב.

[490] רבי שלום יוסף (י"ג בטבת תרל"ט-י"ח בשבט תרפ"ג) אדמו"ר מסדיגורה בצ'רנוביץ, בנו של ר' ישראל פרידמן מסדיגורה בעל 'אור ישראל'.

[491] קראן = כתר, מטבע שהיה בשימוש באימפריה האוסטרית ('עסטרייך').

[492] סִירֶט, בוקובינה (כיום צפון רומניה), בין סוצ'אבה וצ'רנוביץ.

[493] טריאסטה, עיר נמל בצפון-מזרח איטליה.

[494] הרב (ד"ר) שמואל פרייפלד.

[495] מטבע זהב שערכו 15 קופיקות.

[496] מיכאילני, עיר סמוכה לסירט.

[497] איצקאני, פרבר של סוצ'אבה, על גבול בוקובינה-רומניה.

[498] תענית על חלום שאינו טוב, כדי לבטל את הגזרה שהחלום עלול לבשר עליה. לדעת הרמב"ם התענית היא כדי לכפר על העוונות שבעטיין נגזרה הגזרה, רמב"ם תעניות פ"א, הלכה יב.

[499] סוצ'אבה, בפי יהודי האזור: שאָץ (שוֹץ), העיר הינה בירת מחוז סוצ'אבה שבדרום בוקובינה (צפון רומניה).

[500] רבי משה ב"ר ברוך הגר, האדמו"ר הראשון בשושלת שאץ-ויז'ניץ.

[501] אלטא יענטא פעסל, אשת ר' יצחק שפירא שו"ב בשאץ (ב"ר יעקב יוסף שפירא מגזע קאריץ).

[502] לפי כמה כתבי יוחסין (וכן מסתבר מבחינת סדר השנים), יחוסה של אלטע הנ"ל הוא כך: אלטע די שוחט'קע, בת רבי אברהם אהרן שעכטר שו"ב בטשורטקוב, בן רבי גבריאל יוסף שעכטר, בן רבי ישראל 'דער טויטער' (ר' ישראל 'מת'), אחיו של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב.

[503] מטבע של האימפריה האוסטרית.

[504] מבוקובינה שבגליציה האוסטרית, לצד הרומני.

[505] בורדוז'ן, מחוז סוצ'אבה, חבל בוקובינה בצד הרומני.

[506] מטבע רומני שערכו מאית הלאו.

[507] פשקאן, מחוז יאסי. צפון רומניה. בעיר צומת חשוב של מסילות ברזל.

[508] סוכה נג ע"א. ועיין שיחות מר' מיכל נכד מוהרנ"ת בסוף הספר שיחה ה'.

[509] עיר במחוז ניאמץ, חבל מולדובה, צפון מערב רומניה.

[510] בקאו, חבל מולדובה, רומניה.

[511] פוקשאני, חבל מולדובה, רומניה.

[512] מוינשט, מחוז בקאו, חבל מולדובה, רומניה.

[513] הרב ד"ר יעקב נאכט, הוסמך לרבנות בבית מדרשו של הרב עזריאל הילדסהיימר, כיהן כרבן של הקהילות: פוקשאני, בראהילה, רדאוץ.

[514] עיר הנמל קונסטנצה, על חוף הים השחור, רומניה.

[515] הרב יעקב היבשר, יליד יאסי, רב בברלין, מחבר הספר 'בית יעקב' על הש"ס.

[516] יליד בקאו שברומניה, ממייסדי ראש-פינה, שד"ר למען קופות רמב"ן מטעם האדמו"ר מבוהוש רבי ישראל פרידמן.

[517] גטקס, לבנים.

[518] ברכת החודש.

[519] פטיפון = מכשיר להשמעת תקליטים, פותח בשנת תרמ"ז.

[520] איסרוב.

[521] = לקהילה.

[522] חכם באשי = רב ראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית.

[523] הערת המחבר: כָּל זֹאת כָּתַבְתִּי עַל הַסְּפִינָה. #

[524] לוודא שאינו נושא מחלות.

[525] שו"ע או"ח סי' רמח, ג.

[526] עיר נמל במצרים, לחוף הים התיכון.

[527] ביהכנ"ס 'תפארת ישראל'.

[528] שכונת 'שערי פינה' (או 'שער הפינה') נבנתה בתרמ"ג ע"י בוני שכונת 'בית ישראל'.

[529] יתכן והכוונה לר' בנימין פרבר.

[530] ר' שמעון צבי הורוויץ-לידר, ממקובלי ירושלים וממייסדי ישיבת 'שער השמים'. עיין לעיל, תמוז תרס"ז, שם כותב שהלך ללמוד אצלו קבלה.

[531] = קבלה (ח'כמה נ'סתרת).

[532] ר' מנחם מענכין היילפרין, מגדולי מקובלי ירושלים, התפרסם ע"י הספר 'עץ חיים' שהדפיס עם הגהותיו, ועד היום 'צורת הדף' היא ע"פ דפוס זה.

[533] בשנת תרנ"א, עם הפירושים: 'נהר שלום', 'השמש', 'יפה שעה', 'חסדי אבות', ו'תיקוני מהר"ם מטארק'.

[534] = אוסף עבור ההדפסה 'דמי קדימה'.

[535] ע"פ החוק העות'מאני שהיה נהוג אז בא"י, פקעו חוזי השכירות בכל שנה ושנה בראשון למוחארם - תחילת השנה בלוח המוסלמי, וכשלא השתוו הצדדים היו הדיירים עוברים דירה, לכך קראו 'משך דירות'.

[536] שכונה שהוקמה בשנת תרכ"ט מחוץ לחומות העיר העתיקה.

[537] הרב גבריאל ברטנווסקי - הרב דרודקי.

[538] "סֵפֶר 'אֱמוּנַת חֲכָמִים'. אֲשֶׁר אָסַפְתִּי. מַאֲמָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים. לִקּוּטִים יְקָרִים וְנֶחְמָדִים. מִפָּז וּמִפְּנִינִים יְקָרִים. מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים הֵמָּה מְתוּקִים. מִתּוֹךְ סִפְרֵי אַדְמוֹ"ר זְצוּקַ"ל לִקַּטְתִּים. אֶת גֹּדֶל מַעֲלַת הַמִּתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. וְעַל יְדֵי זֶה לֹא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְיָכֹל לִזְכּוֹת עַל יְדֵיהֶם לְכָל טוּב לְנֶצַח נְצָחִים: שְׁמוּאֵל הֶעשִׁיל פְרִידְמַאן. שְׁנַת טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ (מִשְׁלֵי לא) לפ"ק. ב מְנַחֵם אָב תרע – פֹּה עִיר הַקֹּדֶשׁ יָפוֹ תובב"א" – לשון המחבר בשער הספר, נדפס ע"פ כת"י בשנת תשע"א ע"י מכון 'אמונת חכמים' צפת תובב"א.

[539] 'חיי מוהר"ן' שמו, ועי' שיש"ק, ח"ג תתקמז הערה ד.

[540] באותן שנים אסרו המוסלמים ליהודים להיכנס למערת המכפלה, והותר להם רק לעמוד מבחוץ עד המדרגה השביעית.

[541] ב"ר נחמן חזן.

[542] רבי יחיאל מנדל (ב"ר ישעיה שלום) ממדוודיבקה, נכד רבי יודל מדאשיב תלמיד רבינו הק'. מתלמידי מוהרנ"ת. עלה לא"י וגר בצפת. חיבר 'שיר ידידות' - בשבח רבינו ותלמידו מוהרנ"ת, אשר נדפס ע"י ר' ישראל קרדונר בשנת תרס"ז. כמו כן חיבר 'ספר המפתחות' - מפתח מפורט על ההלכות שבספר 'ליקוטי הלכות' לציין על איזה מאמר מדברי רבינו מיוסדים הם, אם מהספר 'ליקוטי מוהר"ן' או מ'סיפורי מעשיות', 'ספר המידות' או 'שיחות הר"ן', ובזה השלים ר' יחיאל מנדל את 'המפתחות' שערך מורנו רבי נתן. גם בהוצאת ספר זה התעסק ר' ישראל קרדונר, עד שהביאו לדפוס בירושלים בשנת תרע"א. וכפי הנראה מדברי המחבר העתיק את 'ספר המפתחות' לשם הבאתו לדפוס.

[543] ע"פ העיתונות הוציאו צו גיוס לצבא לכל מי שבין הגלאים 21-26, זאת ללא התחשבות בעבודה בשבתות וחגים, וכן ללא מענה לכשרות ופרנסת משפחותיהם.

[544]. = דלקת קרום המוח.

[545] הרב אברהם יצחק (ב"ר שלמה זלמן) הכהן קוק. נולד בט"ז באלול תרכ"ה בגריבה שבמחוז דווינסק, הוסמך להוראה על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין בעל 'ערוך השולחן'. נישא לבתו של הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים 'האדר"ת', רבה של פוניבז' באותה עת, ובהמשך רבה של ירושלים. לאחר שהתאלמן נישא לבתו של הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים, אחיו התאום של האדר"ת, שגדלה בבית האדר"ת לאחר פטירת אביה. בשנת תרמ"ח התמנה לרבה של העיירה זיימל שבליטא, שם למד קבלה אצל הרב שלמה אלישיב בעל ה'לשם'. בהמשך שימש ברבנות בויסק. לבקשת תושבי יפו שיכהן כרב בעירם, עלה לא"י בשנת תרס"ד וכיהן ברבנות יפו, שם יסד בשנת תרס"ט ישיבה בה למדו כעשרים תלמידים מירושלים ומיפו. בשנת תרע"ד יצא יחד עם הרב יוסף חיים זוננפלד בראש משלחת רבנים ל'מסע המושבות' הראשון, שנמשך כחודש. במסע זה, ובאלו שאחריו, עמל הרב קוק כדי לחזק את הקשר בין החלוצים לתורה ומצוות. בשנת תרע"ט התמנה לרבה של ירושלים לאחר שמשרת הרבנות בעיר נותרה מיותמת מאז הסתלקות הרב שמואל סלנט. נלב"ע ביום ג' באלול תרצ"ה, ונטמן בהר הזיתים.

[546] שמות יד, י.

[547] אמר רבי יהושע בן לוי למה הדבר דומה למלך שהיה בא בדרך והיתה בת מלכים צועקת לו "בבקשה ממך הצילני מיד הלסטים", שמע המלך והצילה. לאחר ימים בקש לישא אותה לאשה, היה מתאווה שתדבר עמו ולא הייתה רוצה, מה עשה המלך גרה בה הליסטים כדי שתצעק וישמע המלך, כיון שבאו עליה הליסטים התחילה צועקת למלך, אמר לה המלך: "לכך הייתי מתאווה לשמע קולך". כך ישראל כשהיו במצרים והיו משועבדים בהם התחילו צועקים ותולין עיניהם להקדוש ברוך הוא, שנאמר (שמות ב, כג): "ויהי בימים הרבים ההם וגו' ויזעקו", מיד (שם שם, כה): "וירא אלהים את בני ישראל", התחיל הקדוש ברוך הוא מוציאן משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, והיה הקדוש ברוך הוא מבקש לשמוע את קולם פעם אחרת ולא היו רוצין, מה עשה, גירה לפרעה לרדוף אחריהם, שנאמר: "ופרעה הקריב, מיד ויצעקו בני ישראל אל ה'", באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא: "לכך הייתי מבקש - לשמע קולכם", שנאמר (שיר השירים ב, יד): "יונתי בחגוי הסלע", 'השמיעני קול' אינו אומר, אלא (שם): "השמיעני את קולך" אותו הקול שכבר שמעתי במצרים, לכך כתיב: "השמיעני את קולך", כיון שהתפללו אמר הקדוש ברוך הוא למשה "מה אתה עומד ומתפלל, כבר קדמה תפלתן של בני לתפלתך", שנאמר: "מה תצעק אלי".

[548] הערת המחבר: יוֹם א' פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר תרע”ג – לַ”ג בָּעֹמֶר, פֹּה עִיר הַקֹּדֶשׁ יָפוֹ. אֲנִי מַעְתִּיק עַתָּה הַכְּתָבִים מִשְׁנַת תר”ע. #

[549] כרטיסי הגורל נדפסו בדפוס 'איתין', בו עבד ר' שמואל העשיל. וראה 'אגרות הראי"ה' חלק א' איגרת רעב, להרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג: "ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ב' אד"ר תרעי"ן... לשם התחלת הבסיס החומרי, הוחלט אצלנו לייסד גורל, שנקווה שיאושר במשך הזמן הקרוב גם כן בדרך רשמי, מטעם הרשות (=השלטון העות'מאני), לשם הישיבה".

[550] ברכות כח ע"ב.

[551] ע"פ משלי כו, כה.

[552] אהרן איתין עלה לא"י בשנת תרס"ו לאחר שמכר את בית הדפוס שלו בבריאנסק, ביפו קנה בית דפוס שהיה סגור בהוראת השלטונות העות'מאנים, שיפצו, שיכללו והרחיבו והביאו למצב פעיל, והעסיק בו פועלים מקרב יפו והסביבה.

[553] בבא מציעא עה ע"ב.

[554] ראש ישיבת 'תורת החיים' שאצלו למד בירושלים.

[555] ר' שמואל מאיר (ב"ר אפרים זלמן) אנשין. יליד זינקוב. התקרב לחסידות ברסלב בעקבות ביקור בברדיטשוב בשנת תרס"ג. בתרס"ד עלה לא"י והתיישב בירושלים. ר' אברהם ב"ר נחמן חזן הרבה להתאכסן בביתו. העתיק מכתבי ר' אברהם וכן מפיו, שיחות וסיפורים שנכללו אחר כך בספרים 'כוכבי אור' 'אבניה ברזל' 'ימי התלאות'. נלב"ע כ"ב סיון תשכ"א.

[556] ספרו של הרב מטשעהרין, בו מבאר את פנימיות דברי השולחן ערוך והפוסקים על פי המאמר הראשון ב'ליקוטי מוהר"ן'. כמובא לעיל הדפסתו החלה בחודש שבט תרס"ה בדפוס בירושלים, ונפסקה, לאחר מכן נשלמה בסיוע ר' שמואל מאיר אנשין. וראה במכתב ר' ישראל קרדונר מצפת, יום ד' באב תרס"ט, לאנ"ש בלובלין: "והנני להודיעכם שהספר היקר 'נחת השולחן' מהרב מטשערין כבר נגמר הדפסתו בעיה"ק ירושלם תו"ב ותכתבו לידידינו ר' אלטער ברזוליאנסקי מטעפליק כי הספרים יגיעו לידו - וממנו תקחו אותו" ('אמונת אומן', מכתב לא).

[557] בישליק = מטבע עות'מאני שערכו 5 קורוש (גרוש).

[558] אנשין.

[559] מחסידי חב"ד, חתנו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל 'לב העברי'.

[560] שישלח לו את חפציו מביתו שבירושלים כמובא לקמן.

[561] 'ליקוטי מוהר"ן' ח"ב סי' סב.

[562] בראשית מג, יד.

[563] מראשי חסידי חב"ד ביפו.

[564] ב"ר נחמן חזן.

[565] ר' יעקב.

[566] בין השכונות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות יפו העתיקה.

[567] הוקמה בשנת תרמ"ה, על אדמות שנרכשו ליד הכפר הערבי קטרה.

[568] הערת המחבר: אֲבָל מַה אֶעֱשֶׂה, אֲנִי צָרִיךְ לְצַפּוֹת לִישׁוּעַת ה', כִּי עַל זֶה אֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל; וַעֲדַיִן לֹא נוֹשַׁעְתִּי, כִּי מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִנְסֹעַ לְחוּץ לָאָרֶץ לֹא דָּבָר קַל הוּא. #

[569] עיין בנספחים מכתב לר' מאיר אנשין מתקופה זו #

[570] בית הכנסת 'שערי תורה' בשכונת 'נווה שלום' ביפו. כחלק מהפעילות הענפה של בית הכנסת פעל בו: "בית לימוד לחברה 'שונה הלכות' של הפועלים והאומנים הקובעים עיתים לתורה" (חבצלת כ"ו חשון תרס"ד, קול קורא)

[571] אנשין.

[572] במכתב תשובה לשאלת ר' שמואל מאיר אנשין על תנאי העבודה בדפוס ביפו, מ'יום ב' פ' מקץ תרע"א' (כ"ה כסליו) כותב לו ר' שמואל העשיל: "החיים הגשמי כמובן פה יותר בנקל מבירושלים, וגם אם תלמדו המלאכה ידעתי שתקבלו בזמן קצר על צד היותר טוב", כן מספר לו כי "כאן עובדים כמו באירופה, ובירושלים זה קצת 'בטלניש' (=פחות מקצועי). לפני יו"ט נכנס אחד ללמוד את המלאכה, ועכשיו הוא כבר נוטל כמה שבועות 25 פרנק לחודש... ואצלי תוכל להסתדר בכל הדברים, אוכל שתייה וכביסה כמו שכתבת לי. ועצה ברורה אני לא יכול לתת לך, כמו שאתה מבין לבד, וה' יתברך יוליכנו בדרך הטוב והישר כרצונו יתברך וכרצון הצדיקים האמתיים, שנזכה לכל התיקונים ונינצל מכל הקלקולים" (בתרגום מיידיש, המכתב המלא ב'נספחים' בסוף הספר). #

[573] ר' אברהם יצחק הכהן קוק, רבה של יפו. וראה עדותו של הרב משה צבי נריה ('מועדי הראי"ה' עמ' 237): "חסידי ברסלב, שגם במשך כל השנה מצאו בבית הרב יחס חם, היו בהאי יומא (=פורים) רישי חדוותא. ר' מאיר אנשין ז"ל יחד עם חבריו היו רוקדים על השולחן, ולקול השירה והצהלה משכו רבים והגיעו לבית הרב. בין ניגון לניגון ובין ריקוד לריקוד, דרש הרב בפני הבאים מעניינו של יום, וכל פעם הפסיק ושתה 'לחיים'...".

[574] גיסו.

[575] ב"ר נחמן מטולטשין.

[576] מעשה יא.

[577] "אמר ר' יצחק ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם, אלו הן: צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה" (ר"ה טז ע"ב).

[578] ע"פ איכה ג, טו.

[579] 'ליקוטי מוהר"ן' ח"א סי' רטו.

[580] אנשין.

[581] ר' שמואל מאיר אנשין, שהיה אלמן בן 39, נשא את פרומא בתו הבכורה של ר' יעקב פילמר, שהיתה בת 18 בלבד. השדכן היה ר' ישראל קרדונר שבפקחותו הביא את השידוך לידי גמר. בתחילה הצטערה פרומא שעליה להינשא לאדם כה מבוגר ממנה, אך אביה ר' יעקב אמר לה כי לא תשיג בעל טוב ממנו, ואמנם כשנישאו ראתה את מידותיו הנאצלות וטוב לבו ושרתה ביניהם אהבה ואחוה והם הקימו דורות ישרים מבורכים.

[582] ב"ר נחמן.

[583] במכתבו של ר' מאיר אנשין מאותה תקופה למר איתין, במטרה לקבל קידום בעבודה בדפוס, הוא מצטט את מכתבו להוריו שבחו"ל: "הנה עזרה לי מִצָר, מקיים אני 'אהב את המלאכה' ובפה יפו מצאתי לי בעזהש"י איש נלהב, יורד לעומק עניני, ובבית דפוסו נותן לי מקום שבקרב הימים, בדרך זה נהנה וזה נהנה...".

[584] ר' יעקב פילמר וזוגתו דאבע, שהעתיקו מגוריהם מכבר מיפו לירושלים.

[585] כדי לנסוע לראש השנה לאומן, כדרכו מדי שנה. אולם אחר כך לא חש בטוב ושב ירושלימה, ובה' אלול חזר ונסע שוב ליפו, והפליג לאומן.

[586] בדפוס בו עבד הובאו להדפסה גם ספרים המכילים דברי כפירה, כנראה ממכתבו של ר' אברהם ב"ר נחמן אל ר' מאיר אנשין, עיין בנספחים #

[587] ווקסלר.

[588] ערב ראש חודש אלול, בו נוהגים ללכת לקברי צדיקים.

[589] כפי שסיפרה זוגתו של ר' מאיר אנשין, בעלה שאל מספר פעמים את ר' אברהם ב"ר נחמן אודות הבעייה בעבודתו בדפוס, ולא השיב לו דבר, עד שאחרי פניות חוזרות ונשנות שלח לו את המכתב דלעיל. כשקיבל ר' שמואל מאיר את המכתב מר' אברהם, הלך לביתו ומבלי אומר ודברים החל לארוז חפצים. לתמיהת זוגתו, מה זאת? סיפר לה על המכתב שקיבל מר' אברהם והמשיך לארוז.

[590] ב"ר נחמן.

[591] במכתבו של ר' משה שמואל לוין מאומן, מהתאריך י"ב אלול תרע"ב, מציין את הסיבה לכך שרבי אברהם חזר בו מהנסיעה: "ומר' אברהם נ"י בא מכתב זה ארבעה שבועות, דהיינו שרצה לנסוע לחוץ לארץ, ובבואו ליפו לנסוע על הספינה נחלש מאוד וירא מאוד ליסע, וכתב לאנ"ש (שבחו"ל) שיתנו לו (=שישלחו לו תמיכה כספית) מה שרגילים ליתנם לו (=בכל שנה). אך הש"י יעזור שיתרפא רפואת הנפש ורפואת הגוף ויבוא על ראש השנה לאומן, כי עוד יש פנאי בכל השבוע זו. כי בוודאי אנו צריכים אנשים לקיבוץ הקדוש שלנו בראש השנה גם מארץ ישראל, ובפרט ר' אברהם ני"ו...".

[592] עי' 'כוכבי אור' אנשי מוהר"ן, שיחות ממוהרנ"ת, א; 'ביאור הליקוטים' ח"א קנה.

[593] גם אמר רבינו ז"ל: שאי אפשר להתפלל כל התפילה בכוונה כראוי, רק כל אחד ואחד אינו מתפלל כי אם קצת מהתפילה בכוונה. כנראה בחוש, שאחד אומר "קטורת" בכוונה ואחד אומר "פסוקי דזמרה" בכוונה וכו', וכיוצא בזה (שיחות הר"ן, עה).

[594] חום מלווה בצמרמורת.

[595] כתובות קי ע"ב.

[596] ווקסלר.

[597] כנראה שכנו ר' אברהם, עיין כ"ו תשרי תרע"א.

[598] יליד וולקוביסק שברוסיה הלבנה (כיום בלארוס), בעל אמצעים ומכניס אורחים.

[599] ע' 'חיי מוהר"ן' שלט.

[600] לימודו היה ע"פ פרשיות השבוע וכעת הגיע פרשת ויקרא.

[601] ר' אברהם יצחק הכהן קוק.

[602] שו"ע או"ח סימן תרפח, ד.

[603] זוהר כי תשא דף קצ ע"ב.

[604] זוהר נשא (אדרא רבא) דף קמד ע"ב.

[605] דיינו.

[606] 'ליקוטי מוהר"ן' ח"א סי' כב.

[607] 'ליקוטי מוהר"ן' ח"א סי' נו.

[608] 'ליקוטי מוהר"ן' ח"א סי' יז; 'ליקוטי הלכות' הל' כתובת קעקע הלכה ג אותיות א-ב.

[609] אות ו.

[610] זוהר חדש פרשת יתרו מאמר 'למה נזכר נ' פעמים יציאת מצרים'.

[611] 'ליקוטי תורה' פרשת ואתחנן.

[612] שמות לב, ז.

[613] איכה ב, יג.

[614] גימטריא נ'.

[615] איכה ב, יג.

[616] ישעיה נח, ח.

[617] משלי ד, יח.

[618] יואל ג, א.

[619] מנחות קי ע"א

[620] כי הוא הרב והתלמיד שהביטו והסתכלו עליהם מיום בריאת העולם עד הנה, ועל ידם יהיה נפעל ונגמר התיקון של כל העולמות בתכלית תכלית השלימות - שגם אם לא היה אוכל האדם את עץ הדעת לא היה תיקון עולמות כזה. ועל כן יתהפך על ידי זה חטאו לזכות, ויקוים: "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד" (כוכבי אור, חכמה ובינה, מא)

[621] טלגרמה = הודעה כתובה העוברת באמצעות קווי טלגרף שנמתחו בין בתי הדואר בערים הגדולות.

[622] של שבת, היות וזוגתו לא היתה בבית, עיין שו"ע סי' רסג, סעיף י.

[623] כפי שנוהגים לומר ב'שבת הגדול'.

[624] בכדי לסיים עד סוף השנה, ועיין 'שיחות הר"ן', עו

[625] תפילת העשיה ו, ט.

[626] ע"פ מכות י ע"א.

[627] עיין 'עץ חיים' היכל א' שער ה'; 'שער ההקדמות' פרק 'ערכי הכינויין'.

[628] איסרוב.

[629] 'ליקוטי תפילות' ח"א תפילה קא.

[630] שם תפילה קמט.

[631] שם ח"ב תפילה יא; עיין לעיל ט"ז שבט תר"ע: "יוֹם א' פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר תרע”ג – לַ”ג בָּעֹמֶר, פֹּה עִיר הַקֹּדֶשׁ יָפוֹ. אֲנִי מַעְתִּיק עַתָּה הַכְּתָבִים מִשְׁנַת תר"ע (=של ספרו 'תולדות שמואל')".

[632] ולא כסדר החדש ש'אבן העזר' לאחר 'יורה דעה'.

[633] 'ליקוטי מוהר"ן' חלק שני סי' ה; 'שיחות הר"ן' לב, ועוד.

[634] ב"ר נחמן חזן.

[635] 'שיחות הר"ן', פה.

[636] 'ליקוטי מוהר"ן' ח"ב סי' ס"ב.

[637] ר' אלטר ויינברג, חתנו של ר' שמשון איסרוב.

[638] מחסידי ברסלב באומן. חותנו של רבי אברהם ב"ר נחמן בזיווג ראשון. בשנת תרע"א הדפיס בברדיטשוב יחד עם ר' יודל דאשווסקי את החלק הראשון מספר 'ליקוטי הלכות' אורח חיים. מוזכר במכתב רבי ישראל קרדונר בשנת תרע"ד בקשר לעסקי ההדפסה (אור ליום ה' בשלח תרע''ד, לובלין. 'אמונת אומן' מכתב לו).

[639] בית הכנסת 'בית יעקב', נבנה בשנת תרנ"ח.

[640] אנשין.

[641] בנו בכורו ר' ישראל נחמן.

[642] רבני ירושלים יצאו בחרם כנגד הבתי ספר החדשים שנוסדו בתקופה ההיא מפני השינויים שעשו בהם. ידוע שר' שלמה ווקסלר היה שלוחו של המהרי"ל דיסקין במאבק זה.

[643] ממחלת השחפת. וראה לעיל: "פרשת וירא. בא ידידנו ר' שמשון נ"י מברדיטשוב ליפו עם בנו שמחה נ"י – להחליף האויר, כי הוא חולה מזמן רב".

[644] ביום זה הגיע אליו הידיעה על פטירת ידיד נפשו. אך הפטירה היתה בכ"ב שבט, כנרשם על המצבה וכפי שכותב ר' שמואל העשיל בהקדמת תולדותיו בקצרה, בסוף הספר 'ארצנו הקדושה': "לזכר עולם הני תרי גברי רברבי שעל ידם זכיתי להתקרב לאנשי הנ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה... הלא הם: הרבני המופלג וכו' כבוד שם תפארתו, מו"ר שמערל ב"ר אברהם אליהו ז"ל, נפטר בשנת תרע"ז בעיר הקודש אומן. והרבני המפלג וכו׳ כבוד שם תפארתו מו"ה ר' שמשון אריה ב"ר יוסף ז"ל, נפטר בשנת תרע"ד כ"ב שבט בעיר הקודש ירושלים תובב"א, תנצב"ה". ר' שמשון נטמן בהר הזיתים ועל קברו נכתב 'איש ברסלב'.

[645] המדפיס ר' לייבל רוזנפלד-פרומופלר, ועוד מחסידי ברסלב בפולין.

[646] פילמר.

[647] יתכן ומדובר בר' דוד פינגר הנזכר לעיל, או שמא בר' דוד שטראקס.

[648] בין השנים תרס"ד-תרע"ד, התרחשה 'העליה השניה' - גל הגירת יהודים לארץ ישראל בשלהי שלטון האימפריה העות'מאנית. גל העליה נקטע על ידי מלחמת העולם הראשונה שפרצה בקיץ תרע"ד.

[649] ספר 'ארצנו הקדושה' הנספח לסידור 'מקור חכמה'.

[650] בד' בתמוז תרע"ד זעקו כותרות כתבי העת על התנקשות ביורש העצר האוסטרי על ידי לאומנים סרבים. הרצח ההוא היה הגפרור שהצית את חבית אבק השריפה. חלק ממעצמות אירופה כמו רק המתינו לעילה לצאת למלחמה כדי לספח לעצמן שטחים שעליהם טענו לבעלות, מדינות אחרות נסחפו בעל כורחן לזירת הקרב עקב בריתות משותפות. היתה זו המלחמה הגדולה מכל קודמותיה בתבל. בשעתו כונתה 'המלחמה הגדולה' היות ונטלו בה חלק רוב מדינות העולם, וכיום ידועה היא בשם 'מלחמת העולם הראשונה'. במוצאי תשעה באב ניתן האות. הממלכה האוסטרו-הונגרית פתחה במלחמה על סרביה ופלשה אליה. רוסיה, בעלת בריתה של סרביה, הכריזה מלחמה על אוסטריה. וכך פרצה מלחמה עולמית, כשמהצד האחד 'מעצמות המרכז': אוסטריה, גרמניה ובולגריה, ומהעבר השני 'מדינות ההסכמה': רוסיה, אנגליה, צרפת, אמריקה, איטליה, ומדינות נוספות.

[651] ארץ ישראל היתה באותם ימים תחת שלטון עות'מאני-טורקי. לטורקים היתה ברית עם הגרמנים, אלו דחקו בסולטן להצטרף לחזית, אולם בחודשים הראשונים הוא ניסה לעמוד מן הצד ולא להשתתף במלחמה. אך בד בבד ארגן את צבאו לקראת אפשרות של הצטרפות לצד מעצמות המרכז.

[652] בשל המלחמה פסק כמעט לגמרי חיבור ארץ ישראל עם חו"ל. כל האניות היו נחוצות לצדדים הלוחמים, כמו גם התוצרות השונות שהיו מובאות מחו"ל. לפתע פתאום נקרעה ארץ ישראל מהעולם הגדול. רוב הבנקים נסגרו, וגם האמידים הפכו לעניים לפי שעה.

[653] נאפוליון אחד שווה 20 פרנק צרפתי. השלטונות עמדו על כך שתשלום הפדיון יהיה דווקא במטבעות זהב ולא בשטרות.

[654] בגלל המלחמה, עיין ט"ז אלול תרע"ד .

[655] נזכר בתחילת הספר, באייר תרנ"ט.

[656] לרבי אהרן היימן, ג' חלקים, נדפסו בלונדון בשנים תר"ע-ע"א.

[657] מוצרי מזון, ושאר מצרכי יסוד שבמחסנים.

[658] 'מדינות ההסכמה' שלחמו בגרמניה ובת בריתה טורקיה.

[659] בעל הדפוס, א. איתין, היה נתין רוסי. בהמשך הוא גורש למצרים.

[660] אניות בריטיות פשטו על אניות 'מעצמות המרכז' בנתיבי הים.

[661] בתחילה שפר חלקם של נתיני החוץ, אלו שברשותם היו תעודת אזרחות של ארץ מוצאם וחובת הגיוס לא חלה עליהם. אולם עד מהרה מצא המושל הצבאי ג'אמל פאשא את ה'פיתרון' המתאים; הוא הוציא צו גירוש לכל נתיני החוץ המתגוררים בארץ, הם הצטוו לעלות על ספינות שהוכנו עבורם ולשוב לארץ מולדתם, אלא אם כן ברצונם 'להתעתמן' - לוותר על אזרחותם ולהמירה באזרחות עות'מאנית. תחילה גורשו נתיני רוסיה, אחריהם הנתינים האנגלים, ולבסוף גם נתיני אמריקה. הספינות התמלאו בגולים שהוסעו למצרים. אלו שלא הספיקו לתפוס את מקומם בספינות אלו, גורשו מהארץ לחאלב שבסוריה השכנה. במיוחד סבלו באותה תקופה יהודי יפו שהיו ברובם נתינים רוסים. בחנוכה תרע"ה נחטפו מאות מהם ברחוב והועלו בכוח לאוניה שעגנה בנמל ומשם הפליגה למצרים. מי שעמד מאחורי גירושם, היה הצורר בהאא א-דין מושל יפו.

[662] עבור החיילים בחזיתות.

[663] נושאת המטוסים הראשונה בעולם – 'ארק רויאל' של צבא בריטניה, זו הייתה הפעולה הצבאית הראשונה שלה.

[664] תהליך ה'התעתמנות' כלל פניה לסראייה – משרדי השלטון העות'מאני המקומי, חתימה על טופס בקשה ופנקס שובר, מסירת התעודות האישיות, תשלום מס. המתעתמנים חויבו לחבוש תרבוש לראשם (יהודים חבשו תרבוש שחור לשם זיהויים כיהודים).

[665] לשון מורנו רבי נתן, 'ימי מוהרנ"ת' ח"ב, א.

[666] ע"פ איכה ד, א.

[667] דברים יא, כא.

[668] ברכות ח ע"א.

[669] זכריה ח, ז-ח.

[670] ירמיה לב, טו.

[671] שם, מד.

[672] יחזקאל לו, ח-יב.

[673] שם, כט.

[674] שם, לד-לה.

[675] קב ע"ב.

[676] כתובות קיא ע"א.

[677] פרק פה.

[678] בראשית לג, יט.

[679] ע"א.

[680] קי ע"ב.

[681] עיין מכילתא, פרשת יתרו.

[682] פסוק ט.

[683] ע"פ מכות כג ע"ב.

[684] משלי יז, א.

[685] מדרש משלי יז, א.

[686] "והרב הדרשן המגיד (=מדובנא) בעל 'קול יעקב' בספרו 'קול בוכים' תירץ לזה וזה לשונו: דע כי ארצנו הקדושה לא היתה אצלנו כשאר ארצות אצל האומות שאינם כי אם מקום לשבתם בלבד ואין מסגולת ארצותם לגוייהם אלו יותר מאלו, אבל א"י היו בה סגולות מיוחדות לישראל דייקא ולא לזולתם והיא היתה ממש כמו הבגד העשוי לאדם מיוחד עפ"י מדתו ולא יוכשר לאחר, אם לא כשיקלקלנו וישנהו למדתו לארכו ולרחבו, כן היתה א"י מיוחדת לישראל... כי בה היו כל המקומות הנצרכות לתקון נפשינו ושלימותינו, כמו הר הבית וכל אשר בו והייתה מוכשרת לנבואה וחכמה ורוח טהרה וקדושה הנאותים לישראל לא לזולתם" ('שער החצר' לר' דוד בן שמעון ה'צוף דב"ש', ירושלים תרכ"ב, פרק נג).

[687] לנדוד, 'מלמד שלא ירד יעקב אבינו להשתקע במצרים, אלא לגור שם' ('הגדה של פסח').

[688] פסוקים ה-ו.

[689] ע"ב.

[690] יונה א, ג.

[691] ע"ב.

[692] עובדיה א, יז.

[693] ירמיה מב, י.

[694] ירמיה מב, יג-טו.

[695] המשרד הארצישראלי, הוקם ביפו בשנת תרס"ח ושכן ברחוב רזיאל 17.

[696] ר' אריה לייב (ב"ר יוסף) פורת מקובנה. היה נשוי לבתו של ר' צבי הכהן שרשבסקי, חמיו הראשון של ר' שמואל העשיל.

[697] אוניית המלחמה האמריקאית 'טנסי' נשלחה כחלק מהסיוע של הממשל האמריקאי לתושבי ארץ ישראל, החל מחודש טבת תרע"ה הובילה האונייה את המגורשים שסרבו להתעתמן, לאלכסנדריה שבמצרים.

[698] הנה מה שסיפר עקיבא ליברכט מפתח תקוה, לגבי הענין המוזכר כאן:

"בתקופה ההיא של מלחמת העולם הראשונה, באחד הלילות בא ר' שמואל העשיל אליו (אל ליברכט) ברגל מיפו לפ"ת, נכנס עמו לחדר מיוחד, הוציא מכיסו דפי הגהה בערבית והקריאם לפניו. זאת היתה חוברת שנועדה להשלח להפצה בקהל הערבי בארץ ולהקריאה בפני ההמונים באספות ובמסגדים, בה נדרשים הערבים בשם הדת והלאום, לקום ביום אחד ולהשמיד את כל היהודים בארץ, מפני שהם כופרים ובוגדים וחובה לחסלם. החוברת נמסרה לסידור ולהדפסה בדפוס אהרון איתין ביפו, שפועליו היהודים ידעו לסדר אותיות ערביות לפי כתב יד, והיו מוחזקים כאינם יודעים לקרוא את הכתוב. אך ר' שמואל העשיל ידע לקרוא ערבית, אלא שהסתיר את ידיעתו זו, וכעת בהוודע לו סוד המזימה של שונאי ישראל, בא אל ליברכט, בידעו שהוא עסקן צבורי ומקורב לקונסול הגרמני, למען יפעל לקידום פני הרעה; אבל למען השם אל יגלה את המקור שממנו קיבל את הידיעה על המזימה. ואכן ממחרת נועד ליברכט עם ר"ש רוקח והד"ר א. רופין, ויחד נסעו לירושלים אל הקונסולים של גרמניה ואוסטריה, ובהשתדלותם נדונה החוברת לגניזה לפני הפצתה" (מתוך האצינקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו מאת דוד תדהר).

[699] היות וקיימו קשרים הדוקים עם בריטניה, אויבתם של העות'מאנים.

[700] ג'אמל פאשה.

[701] היה זה בעקבות כך ששלושים עסקני-ציבור מיפו ומירושלים חתמו על עצומה שנשלחה ל'שער העליון' באיסטנבול, ובה דרישה לעצור מיד את הגירוש ואף לפטר את מושל יפו.

[702] בספר 'ימי שמואל' לר' שמואל הורוויץ תיאר את מכת הארבה: "ומלבד כל אלה הצרות, היה לנו צרת הארבה, שפתאום הרוח נשא את הארבה, ובכל ארץ ישראל היה מלא הארבה, וכיסה את עין השמש ממש, היה תחת כל השמיים כמו מלבוש וכיסוי עב, ממש כחול הים אשר לא יספר מרוב, ואכל את כל עשב השדה וגם עץ השדה שבר עם מגירה (=מסור) שלו, ויש אילנות שעד היום לא מוציאים פירות מפני חורבן הארבה, (ומפני זה התגבר הרעב יותר ויותר בלי שיעור, ממש נפוחי כפן), והארבה עשה כל מיני צרות, ובמקומות אחרים ניקרו עיני ילדים רחמנא לצלן. וגם צרה אחרת צמחה מזה, כי הממשלה הכריזה לילך ללחום עם הארבה, אין נקי מזה מטף ועד זקן, וגם תפסו כל מי שמצאו, ולקחו אותו לעבודת הארבה, והיה עומד בשמש ושרב וברעב ובצמא, ועובד עבודת פרך הלזו, והרבה חלו ומתו מזה. ובפרט הביצים שהטילו הארבה על ההרים ובמדבריות מילי מיליאנים, היו מוכרחין כל אחד ואחד לילך ולקבצם ולהשמידם בסיד. ואחר כך נעשה הנחה בזה, שעל כל אחד היה החיוב להביא מספר כזה וכזה שקים עם ביצי ארבה, ושכרנו גויים ושילמנו להם שיקבצו ויביאו לנו, וכל אחד היה מוכרח להיות לו תעודה כי הביא כל כך שקים עם ביצי ארבה. ואעפ"כ לא הועיל כלל מלחמת הארבה, ונולדו קטנים בלי שיעור וערך ולא יכלו לעוף, והיו מלאים כל החצרות והבתים והרחובות, וכל הקירות היו מצופים מהם, עד שלא ראו רק מראה ירוק (כי היו ירוקים (=צהוב של ימינו)), וממש קצנו בחיינו מהם, כי היו מלאים אפילו בסירים ובצלחות ובמיטות, ולא היו יכולים לנקותם בשום אופן" (פרק ו, ע"פ כת"י)

[703] מתוך סליחות בה"ב.

[704] עי' שער הכוונות, שבועות דרוש א; ועיין בליקוטי מוהר"ן ח"א סי' נו ובליקוטי תפילות שם

[705] ראש ועד פתח תקווה.

[706] א, פסוקים ד-יב.

[707] ב, יט.

[708] ד, י.

[709] בית החרושת של האחים וגנר, ששימש כמסגרייה ונפחייה, הופצץ ע"י משחתת צרפתית, בחשד שהוא משמש לייצור נשק.

[710] בטיוטות הוסיף: "אני עובד בהדפוס".

[711] בטיוטות: "אלפים אנשים..."

[712] עיין 'ימי מוהרנ"ת' א, ע.

[713] ראה 'חיי מוהר"ן' תיא: "והתלוצץ מאוד מטעמי המצוות שבספר מורה נבוכים, ואמר: איך יעלה על הדעת לומר טעמי הבל כאלו על קרבנות וקטורת... ואיך יבוא אחד לומר שטות כזה על טעם הקטורת"; טראה גם ב'רבינו בחיי' שמות ל א: "מעתה ראוי לכל משכיל להרחיק דעת הרמב"ם שכתב בזה בטעמי המצות... אבל ח"ו שנתלה העיקר הגדול שבסוד הקטורת שחייבה עליו התורה כרת לעושה כמוהו כמתכונתו, בטעם החלוש הזה"; וראה 'ספר החינוך' מצוה קג; 'אברבנאל' ר"פ תרומה; 'מצודת דוד' להרדב"ז, טעמי מצוות, מצוה שי. ועוד.

[714] 'חיי מוהר"ן' תקלח; 'שיחות הר"ן' נא.

[715] בסוף אחד מן הטיוטות כתב המחבר: 'ראיתי חכמים בעיניהם שבודים מליבם זמן לנתינת הטעמים והנקודות. אבל דבריהם המה מהבל יחד ואסור לחזור אותם. כי מי שיש לו איזה ידיעה כל שהוא בכתבי האריז"ל ריבוי הדרושים שיש על טעמים עליונים ואמצעים ותחתונים ונקודות ותגין ואותיות. שטעמים גבוהים מהכל ונאצלו עוד קודם הארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה ואחר כך נאצלו הנקודות וכו' והתגין ואחר כך האותיות (מדריגה אחרונה מט'עמים, נ'קודות, ת'גין, א'ותיות) שמהם נתהוו כל העולמות וכל אשר בהם, עיין שם ותראה נפלאות - אזי ממילא נופל כל יסודם של החכמים הנ"ל הבנוי על קורי עכביש'. ועיין בנספחים #

[716] היה לומד עימו בישיבת 'תורת חיים' בירושלים בשנים תרס"ד-תרס"ז.

[717] יליד ירושלים, בנו של ר' יעקב סופר כותב הגיטין בבית דינו של רבי שמואל סלנט. פעיל בהתנדבות ב'חברה קדישא'. עבר ליפו, שם שימש כמלמד בת"ת 'שערי תורה'. בעת גירוש יהודי יפו ותל-אביב במלחמת העולם הראשונה גלה לדמשק, שם נפטרה אשתו. למעלה מעשרים שנה שימש כמשגיח ראשי על הכשרות בבית-המטבחים של תל-אביב. כמו כן שימש יו"ר חברת 'ביקור חולים' ו'לינת הצדק'. פעל יחד עם עסקנים אחרים למען יסוד המרחץ והמקווה של הקהילה ברחוב פינס. שקד על לימוד תורת הנגלה והנסתר יומם ולילה והרביץ תורה ברבים בחברת 'שוני הלכות'. בעל קורא למופת. איש חסד אהוב על אנשי עירו. יסד את מניין ותיקין בביהמ"ד של ת"ת 'שערי תורה' והתמיד להתפלל בו עד ימיו האחרונים, נשאר לגור בשכונת 'נווה שלום' היפואית כדי שלא להיפרד ממניין זה.

[718] יחידת משקל שהייתה נהוגה בארץ.

[719] שמחה ח"ב, א.

[720] אות יד

[721] בטיוטות: "סופר".

[722]. בסוף אחד מן הטיוטות מצאנו: 'בעץ חיים שער המלכים פרק א', בהגהות ובאורים אות ג', שרוצה לתקן על מה שכתוב שם בסוף העמוד כי בג' ראשונות אין בהם רק בחינת ע"י לבד וכו' וכו' - ורוצה לתקן דנעשה מהם רדל"א קאמר ולא הם עצמם, עיין שם. והעירני ידידי ר' יוסף סופר כי אפשר מאד ללמוד כמו שכתוב בפנים, בלתי תירוצו של השמן ששון וכו', וצריכין לעיין בזה היטב'. ועיין בנספחים #

[723] בטיוטות: "אומרים שבא ידיעה שהסכימה כולם לשביתת הנשק על חודש ימים, ואולי ישתוו לעשות שלום".

[724] בישליק = מטבע עות'מאני שערכו 5 קורוש (גרוש).

[725] להקביל פני השכינה ברגל.

[726] בטיוטות: "הייתי בפתח תקווה אצל חותני".

[727] בשנת תרנ"ג עבר מירושלים ליפו.

[728] בטיוטות: "אשר לא נשמע".

[729] בטיוטות: "למשל, שבשוק נתנו בעד שטר שבעה ועשרים בשליק הוא הביא להם יותר משלושים".

[730] בטיוטות: "וכל זה עבר בשתיקה".

[731] בטיוטות: "ה' יתברך ירחם על עמו ישראל".

[732] בטיוטות: "התיקון הכללי נגמר בשלמות, יהי רצון שאזכה במהרה להדפיסו".

[733] בטיוטות: "וחברי".

[734] עיין לעיל (ו' סיון תרע"ג) שליקט בקונטרס מיוחד מספרי רבנו ומוהרנ"ת מגדולת ה'אמונה'

[735] בטיוטות: "וויינבערג".

[736] בטיוטות: "והקארנטין ישאר עוד על כמה ימים"

[737] פסוקים: ז, ט.

[738] מצאנו מכתב יד המחבר בספרו 'סידור מקור חכמה' ערך 'הלכות נדה': א"ה, בראותי הפרצה הגדולה שנעשה עתה בעולם ר"ל מעתה, ורבים מאחינו בני ישראל נכשלים בעוון החמור מאוד שהוא איסור נדה, והרבה מהם אומרים שדי להם מה שנשותיהם רוחצות באמבטיות (כאשר שמעתי מפיהם) רחמנא לצלן רחמנא לשיזבן, אשר אסור לחזור דבריהם אפילו בדרך שחוק. שבוטים כמדקרות חרב, לא תהא כזאת בישראל עוד לעולם, ובניהם המה בני הנדות (ואסור להתחתן עמהם), ואין כאן מקום להאריך בדבר שמפורסם לכל, מה שנעשה עתה בעולם.

[739] סימן רא, א.

[740] בעקבות המחסור הקשה שגרם לאנשים לאכול גם דברים שלא נועדו למאכל אדם, החלה בקיץ של שנת תרע"ו להתפשט בארץ מגפת טיפוס הבהרות.

[741] בטיוטות: "שכחתי 'לרשום לזכרון'"

[742] אבות ג, ה.

[743] "יש תפילות שאינם נתקבלים למעלה אלא עד שנותנים כל כך מעות לצדקה כפי מספר האותיות של התפילה השייך לזה הדבר. למשל, כשמתפלל אלו התיבות: 'תן לי בנים', צריך ליתן צדקה כמספר אותיות 'תן לי בנים'".

[744] מג'ידה – מטבע עות'מנית שערכו 1/5 לירה טורקית.

[745] יליד טבריה, בירושלים התגורר בשכונת בית ישראל, היה פעיל בעזרה לפליטי הפרעות בקישינב בשנת תרס"ג, ולהגנת יהודי חברון בתרע"א, מפטרוני בית היתומים דיסקין ופעל לשחרורם של תלמידי ישיבות שגויסו על ידי העות'מאנים בכפייה. בשנת תרע"ד היה שותף לניסוח אמנה משותפת בוועד 'להתקרבות הלבבות בין מושלימים ויהודים'.

[746] בטיוטות: "וכולם מדברים שחפצים להוריד חיילים הנה".

[747] הוספה מהטיוטות.

[748] נוסח 'נשמת כל חי'.

[749] עיין 'חיי מוהר"ן' תעה.

[750] שכונה בפאתיה המערביים של ירושלים, כ-4 קילומטרים ממנה, בסמוך לנחל שורק, נוסדה בשנת תרנ"ה.

[751] במערב ירושלים, הוקמה בשנת תרס"ט.

[752] כמובא בשו"ע או"ח סי' תקפא, ד.

[753] לפי שעון ארץ ישראל (לפי זמננו: 21:20).

[754] בטיוטות: "רגלי".

[755] בטיוטות: "ומצאתי את בני ביתי בחיים ושלום".

[756] בטיוטות: "יום ג' חיי שרה (י"ח חשון) לוויתי א' לירה מהאדון בצלאל לפין עד י"ז טבת".

[757] = נפטרו.

[758] דניאל יב, י.

[759] בטיוטות: "ללמוד שבוע העבר מר"ח כסליו את הליקוטי מוהר"ן וליקוטי הלכות וליקוטי תפילות מתחילתם, ויהי רצון שאזכה לגומרם במהירות האפשרי ולהתחילם מחדש".

[760] בטיוטות: "ד' דפין בכל יום"

[761] עבודה זרה יט ע"א.

[762] שיחה עו.

[763] יוזמה זו לא צלחה, כפי שיספר להלן.

[764] מבוני שכונת 'מאה שערים' בירושלים. בשנת תרל"ח הצטרף אל יואל משה סלומון והתיישב בפתח תקווה, תרם לבניית בית המרחץ במושבה, והכניס ספר תורה לבית הכנסת. בשנת תר"ן רכש אדמות סמוך ליפו, שעליהן הוקמה לימים שכונת 'נווה שלום', בהמשך תרם את הקרקע לבניית ת"ת 'שערי תורה', כן הקים בשכונה את ישיבת 'אור זורח'.

[765] הערת המחבר: בָּא כָעֵת עַל דַּעְתִּי, שֶׁעַל יְדֵי לִמּוּד סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּל כִּתְבֵי הָאֲרִיזַ”ל. כִּי אִיתָא בַּכְּתָבִים, שֶׁהָאֲרִיזַ"ל הִתְחִיל לִלְמֹד עִם ר' חַיִּים וִיטָאל זַ”ל סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהָבִין, רַק פַּעַם אַחַת הָלַךְ אִתּוֹ לִטְבֶרְיָה וְנָתַן לוֹ לִטְעֹם מִ'בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם', וּמֵאָז הִתְחִיל לְהָבִין סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה. עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן כ' ח”א, הַמַּתְחִיל 'תִּשְׁעָה תִּקּוּנִים' וְכוּ' – מֵעִנְיָן בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם וְכוּ', בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁסּוֹבֶלֶת מְרִירוּת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם וְתָבִין וְתִרְאֶה נִפְלָאוֹת (כִּי הַלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן הוּא בְּחִינַת בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם) #

[766] כפי הנראה הכוונה ל'שיר ידידות' לר' יחיאל מנדל ממדוודיבקה.

[767] הערת המחבר: אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת זֶה אֲוִירוֹן בְּעַצְמוֹ עָף עוֹד הַפַּעַם לְרַמְלֶה, וְנָפַל הַמְּעוֹפֵף (הטייס) עִם אֲוִירוֹנוֹ וְלָקְחוּ אוֹתוֹ בַּשְּׁבִי, וְהוּא גַּם כֵּן יְהוּדִי בְּנוֹ שֶׁל בָּרוֹן אֶחָד, וּמְסַפְּרִים שֶׁהוּא נִמְצָא בִּירוּשָׁלַיִם וְאוֹמֵר שֶׁמִּצְטַעֵר מְאֹד שֶׁהָרַג יְהוּדִים. #

[768] בית החרושת של האחים וגנר, ששימש כמסגרייה ונפחייה.

[769] מגילה ז ע"ב.

[770] סוֹרְגוּם, עשב גבוה שזרעיו משמשים למאכל בהמה, וזנים מסוימים שלו ראויים למאכל אדם.

[771] = חדרים.

[772] = מסעדה.

[773] כדין אבל על אביו, עיין שו"ע יו"ד סי' שעו סעי' ג.

[774] "ויש בני אדם שיוצאין מהקדושה, וזה שסיפר התנא שהדר וחזר לעיין באלו שהם 'בתר תריסר ירחי שתא' שהם אחורי שנים עשר שבטים דקדושה, שיוצאין מכלל ישראל על ידי מעשיהם הרעים, 'וחזינן דהוו מנסרי מגרמיהו' היינו שעל ידי מעשיהם הרעים החקוקים על עצמותם והחקיקה עובר מעבר לעבר כנסירה ממש, אבל על ידי שאיש הישראלי הנ"ל נתעורר בתשובה... על ידי תשובתו גורם שגם אלו הרשעים נעשו כסא לקדושה 'ויהבי לבנינא הנך מחוזא' שעוזרים גם הם לעובדי השם" ('ליקוטי מוהר"ן', שם).

[775] עיין 'ליקוטי הלכות', פקדון ג, כא. ועוד

[776] 'עלים לתרופה', ב' ויחי תקצ"ו, ועוד.

[777] בכ"א אדר תרע"ז, בעוד המלחמה משתוללת והצבא הרוסי ניגף בחזיתות, הוכרח הצאר (קיסר רוסיה) ניקולאי השני לפנות את כסאו, בכך בא הקץ לתקופת שלטון הצארים מבית רומנוב, בן 300 השנים. חוסר שביעות הרצון מדרך ניהול המדינה בידי הצאר, ובעיקר מהשתתפותה של רוסיה במלחמה, היה הגורם העיקרי להדחתו, מה שהוביל בסופו של דבר למהפכה הקומוניסטית ברוסיה.

[778] שרים ובכירים בממשלת הצאר.

[779] 'שלטון העם'.

[780] המושל הצבאי הטורקי ג'מאל פאשה.

[781] 'גירוש יפו ותל אביב' בא לאחר שבר"ח אדר תרע"ז הפגיזו אוניות מלחמה של 'מדינות ההסכמה' מספר יעדים ביפו. לפני חג הפסח הוציא ג'מאל פאשה צו פינוי של תושבי תל אביב-יפו. הסיבה הרשמית לפינויים היתה מפני שאזור חוף הים הוא שטח קרב וכדי להגן עליהם מפני פגיעת האויב דרך הים, אולם היו שטענו כי הפינוי בא מחשש שהתושבים היהודים יסייעו לחדירת האויב (חשש שהיה מבוסס), והראיה שהממשל העות'מאני מעלים עין מבריחת תושבים ערבים לפרדסים שבקרבת יפו, בעוד שה'דאגה' לאוכלוסייה היהודית כה גדולה עד שהממשל מבקש להרחיקם צפונה. כך שאין זה 'פינוי' אלא 'גירוש'.

[782] ג'מאל פאשה מינה ועד שיפקח על גולי יפו וידאג לשכנם בבתי דיור זמניים. הם הופנו לצפון הארץ ושוכנו בטבריה וביישובי הגליל התחתון.

[783] ע"פ משלי כא, א.

[784] 'שבחי הר"ן' נסיעתו לא"י, סי' כא.

[785] בכ"ה שבט תרע"ז הוטבעה ספינה צרפתית על ידי צוללת גרמנית, על סיפונה היו 900 עובדים סינים, מתוכם 543 נהרגו. בעקבות כך ניתקה סין את קשריה הדיפלומטיים עם גרמניה כעבור כחודש, ובהמשך הכריזו הסינים מלחמה רשמית על מעצמות המרכז.

[786] ישעי' יא, ד.

[787] מיכה ד, ג.

[788] כפר-סבא נוסדה כ'מושבת בת' של המושבה פתח-תקווה. בשנת תרע"ג הוכרה כמושבה עצמאית.

[789] הבאר נחפרה בשנת תרס"ו בעומק של 18 מטרים.

[790] ע"פ דניאל ט, כד.

[791] עי' שער הכוונות, שבועות דרוש א; ועיין בליקוטי מוהר"ן ח"א סי' נו ובליקוטי תפילות שם

[792] רבה של פ"ת הרב ישראל אבא ציטרון-קיטרוני, יליד דוינסק, חתנו של רבי יוסף רוזין 'הרוגוטשובר'.

[793] הרב ד"ר משה אוירבך, ניהל רשת תלמודי תורה 'נצח ישראל' בפתח תקוה ומושבות נוספות.

[794] כפר ערבי שהיה באזור 'ראש העין' דהיום.

[795] כפר ערבי שנעזב בשנת תש"ח, אז הוקם על מקומו ישוב יהודי ע"י עולים מצפון אפריקה ותימן.

[796] ר' יוסף שאול אלישר. איש ציבור ואיש עסקים ירושלמי, נשיא וועד העדה הספרדית בירושלים, ממייסדי שכונת 'זיכרון משה', עסק גם בגאולת קרקעות בארץ ישראל.

[797] מנויים לקבלת עדכונים על מצב המלחמה.

[798] הכפר הערבי 'איבן אברק'. מאוחר יותר כשבשנת תרפ"ד הוקם על אדמותיו היישוב היהודי 'בני ברק' שינה הכפר את שמו ל'חירייה', כדי להבדילו מהיישוב היהודי.

[799] התורמוס צמח בר ארץ ישראלי, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בעקבות המחסור הקשה, שימש למאכל.

[800] 'מדינות ההסכמה': רוסיה, אנגליה, צרפת, אמריקה, איטליה, ובנות בריתן.

[801] 'מעצמות המרכז': אוסטריה, גרמניה, טורקיה ובולגריה ובנות בריתן.

[802] ישעיה ב, ד.

[803] של ה'תיקון הכללי'.

[804] שו"ע יו"ד רסה, יב

[805] לה, י.

[806] שלט.

[807] שנימול בחג הסוכות.

[808] ישראל אברהם בן שמואל העשיל (עם הכולל) = 1634, תקום סוכת דוד הנופלת (עם 17 האותיות) = 1634

[809] ראה בגוף הספר: פ' כי תצא שנת תרס”ז (עמוד קכג).

[810] 'ליקוטי מוהר"ן' ח"א סי' יח, ובסי' סו, סעיף ב.

[811] זה לשונו: ונראה שנתכוון הכתוב לשבח איש האלהים מה גדלו מעשיו, הנה בפרשה הקודמת לזה סמוך למאמר 'וזאת הברכה' מלפניה אמר הכתוב החלט הגזירה על משה למות, באומרו 'עלה אל הר העברים וגו' ומות וגו' על אשר וגו'', ואם כן יאמר האומר כי זה משה האיש טינא היה בלבו על מיתתו אשר היה לה סיבה עם בני ישראל, אחר שרָץ אחריהם כסוס (מדרש תנחומא) גרמו לו מיתה בחוץ לארץ ומנעוהו מעבור לארץ אשר נכספה וגם כלתה נפשו לה, וטבע אנוש ירחיק הסובב רע, והגם שידוע הוא הצדיק לסבלן אחר היכולת, זה יועיל שלא לשנוא אותם, אבל קורבת הלב היא נמנעת על כל פנים, לזה בא דבר ה' בתורתו והעיד על הצדיק, ואמר, כי מלבד שלא שנא אותם ולא הרחיקם מלבו, עוד לו 'זאת הברכה וגו''.

[812] 'ליקוטי מוהר"ן' שם, סעיף ו.

[813] שם, סי' סו, סעיף ג.

[814] עי' שם, סי' מח.

[815] כך בכתב היד. וראה 'שיח שרפי קודש' ח”ב סעיף תקכח.

[816] = מטבח.

[817] סעיף ה.

[818] תהילים קז, טז.

[819] סוכה נג ע”א. המשך העניין לא מופיע בכתב היד.

[820] = להשליך קולות. ראה סיפורי מעשיות, מעשה יג, יום ד'.

[821] = רק אין מי שיתכופף (להרים אותה).

[822] המשך הסיפור לא מופיע בכתב היד.

[823] משלי ח, לה.

[824] מדרש הנעלם, פרשת וירא, דף קיא ע”א.

[825] זה לשונו: אמר ר' יצחק משל למה הדבר דומה, לכת לסטים שהיו אורבים בדרכים לגזול ולהרוג לבני אדם, ומפרישים מהם אחד שיודע להסיח לבני אדם ולשונו רך, מה עביד, מקדים והולך לָקֳבְלָם ונעשה כעבד לפניהם, עד שמאמינים הטפשים בו ובוטחים באהבתו ובשיחתו ושמחים עמו, ומוליכם בַּחֲלַק דבריו באותו הדרך שהלסטים שם, כיון שמגיע עמהם לשם הוא הראשון שהורג בם - לאחר שנותנם ביד הלסטים להרגם ולקחת ממונם, ואינון צווחין ואמרין: ווי דאציתנא לדין ולרכיכא דלישניה; לאחר שֶׁהָרְגוּ אלה עולה משם ויוצא לפתות לבני אדם כמתחילה, הפקחים מה הם עושים כשרואים לזה יוצא לקראתם ומפתה להם, מכירין בו שהוא צודה את נפשם, והורגים אותו, והולכים בדרך אחרת. כך הוא יצר הרע, יוצא מכת הלסטים, עולה מגיהנם לָקֳבְלָא דבני נשא ולפתות להם בַּחֲלַק מֶתֶק דבריו, הדא הוא דכתיב (בראשית יט, ל) 'ויעל לוט מצוער וישב בהר וגו'' כמו לסטים - לארוב לבני אדם, מה עושה, עובר לפניהם, והטפשים מאמינים בו ובאהבתו שהוא הולך לפתותם ועובד להם כעבד: שנותן להם נשים יפות אסורות, נותן להם בני אדם להרע, מְפָרֵק מהם עול תורה ועול מלכות שמים, הטפשים רואים כך - בוטחים באהבתו, עד שהולך עמהם ומוליכם באותו הדרך שהלסטים שם - בדרך גיהנם אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל, כיון שמגיע עמהם לשם הוא הראשון שהורג להם, ונעשה להם מלאך המות ומכניסן לגיהנם, ומורידין להון מלאכי חבלה, ואינון צווחין ואמרין: ווי דאציתנא לדין, ולא מהניא לון; לאחר כן עולה משם ויוצא לפתות לבני אדם, הפקחין כשרואין אותו מכירים אותו ומתגברים עליו, עד ששולטין עליו וְסָאטִין מזה הדרך ולוקחין דרך אחרת להנצל ממנו.

[826] ' ליקוטי מוהר”ן' ח"א סי' ל, סעיף ח.

[827] ראה 'ליקוטי תפילות' ח"א, סימנים: יז, לז.