בִּדְבַר הַשָּׂגוֹתָיו וְהוֹדָעוֹתָיו בְּרוֹמְמוּת הַצַּדִּיק וְתוֹרָתוֹ, סוֹבֵב כַּוָּנָתוֹ עַל 'יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת' כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וְהָאֲרִיזַ"ל[1], וּבְעִקָּר לֹא יִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ בְּרֻבָּם כְּכֻלָּם, זוּלַת עַל 'מֹשֶׁה מָשִׁיחַ' בְּעַצְמוֹ[2] שֶׁאָנוּ מְחַכִּים אֵלָיו[3]. (הכלל התשיעי מהח"י כללים)
ראה חיי מוהר"ן, רעט; חלוקי הנחל, עמוד הצדיק, טז ↑
"הצדיק היחידי וראש ראשי הדורות שהיו מעולם... עד שלא קם עוד בישראל כמוהו, כי הוא 'משה משיח בעצמו" (ביאור הליקוטים ח"א, כז) ↑
"כי לא גילה אפילו כטיפה מן הים, כי היה סתום ונעלם מאוד בתכלית ההעלם, ועדיין אורו הגדול סתום ונעלם מאוד מן העולם עד שיבוא משיח צדקנו במהרה בימינו" (חיי מוהר"ן, רמג) ↑