פסוק א וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה.
פסוק ב פסוק ד-ו הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְגוֹ' כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲחֻזָּה אִיקְרִי קָהָל, וְלֵוִי שֶׁאֵין לוֹ אֲחֻזָּה לֹא אִיקְרִי קָהָל אִם כֵּן חָסְרוּ לְהוּ שְׁנֵים עָשָׂר אָמַר אַבַּיֵּי, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי אָמַר רָבָא, וְהָכְתִיב עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ וְגוֹ', לְנַחֲלָה הוּקְשׁוּ וְלֹא לְדָבָר אַחֵר וְכוּ', וְהָא חֲלוּקִין בַּנְּשִׂיאִים, הַהוּא לַחֲלֹק כָּבוֹד לַנְּשִׂיאִים דְּתַנְיָא, שְׁלֹמֹה עָשָׂה שִׁבְעָה יָמִים חֲנֻכָּה מָה רָאָה מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת שְׁנֵים עָשָׂר יְמֵי חֲנֻכָּה, לַחֲלֹק כָּבוֹד לַנְּשִׂיאִים.
וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ. אָמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵּי, לְמֵימְרָא דְּנוֹלָדִים דְּעֲתִידֵי דְּמִתְיַלְּדֵי מַשְׁמָע אֶלָּא מֵעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ הָכָא נַמִי הָעֲתִידִים דְּמִתְיַלְּדֵי אֶלָּא מַאי דִּילִדֵי מַשְׁמָע, אֶלָּא מֵעַתָּה (מ"א יג, ב) "הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָהוּ שְׁמוֹ", הָכָא נַמִי דַּהֲוָה, וַעֲדַיִן מְנַשֶּׁה לֹא בָּא אֶלָּא מַשְׁמָע הָכִי וּמַשְׁמָע הָכִי וּבִנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.
פסוק ז וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל. תָּנִי, אֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (רות א, ג) "וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי", אֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעֲלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר מֵתָה עָלַי רָחֵל.
רַבָּנָן אָמְרֵי, כָּל מִי שֶׁשּׁוֹהֶה אֶת נִדְרוֹ, סוֹף שֶׁהוּא קוֹבֵר אֶת אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל וָאֶקְבְּרֶהָ שָׁם.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר (וְאוֹמֵר) (מיכה ה, א) "וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה". שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף בָּנָה תַּלְמוּד לוֹמַר "הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר", בְּמִי שֶׁנִּמְשַׁל בְּחַיְתוֹ יַעַר (להלן מט, כז) "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף".
פסוק יד "וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר (כָּתוּב בְּרֶמֶז ט).
פסוק טו וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֶלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ (כָּתוּב בְּרֶמֶז כ).
הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי (כָּתוּב בְּרֶמֶז לז).
פסוק טז רמז קנז הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הִקִּישׁ גְאֻלָּה לְפַרְנָסָה וּפַרְנָסָה לִגְאֻלָּה, מָה גְּאֻלָּה פְּלָאִים אַף פַּרְנָסָה פְּלָאִים מָה פַּרְנָסָה בְּכָל יוֹם אַף גְּאֻלָּה בְּכָל יוֹם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, גְּדוֹלָה מִן הַגְּאֻלָּה, שֶׁהַגְּאֻלָּה עַל יְדֵי מַלְאָךְ, דִּכְתִיב הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי, וּפַרְנָסָה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, גְּדוֹלָה מִקְּרִיעַת יַם סוּף, דִּכְתִיב (שם קלו, יג) "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים", וְסָמִיךְ לֵיהּ (שם כה) "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר".
וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי (כָּתוּב בְּרֶמֶז קכ).
וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. כְּתִיב "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן", אֲמַר רַב אַבָּהוּ, אַל תִּקְרֵי עֲלֵי עַיִן אֶלָּא עוֹלֵי עַיִן זַרְעָא דְּיוֹסֵף לָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא בִּישָׁא רַב יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אֲמַר, מֵהָכָא וְיִדְגּוּ לָרֹב מָה דָּגִים שֶׁבַּיָּם מַיִם מְכַסִּים בָּהֵן וְאֵין עַיִן הָרַע שׁוֹלֶטֶת בְּהוּ אַף זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֵין עַיִן הָרַע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן.
רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה אָזִיל וְיָתִיב אֲשַׁעֲרֵי טְבִילָה. אָמַר, כִּי סָלְקָן בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִנַּהֲרָא מִסְתַּכְּלָן בִּי, וְלֶהֱוֵי לְהוּ זַרְעָא שַׁפִּירֵי כְּוָתִי אָמְרֵי לֵיהּ רַבָּנַן, וְלָא מִסְתָּפֵי מַר מֵעֵינָא בִּישָׁא אָמַר לְהוּ, מִזַּרְעָא דְּיוֹסֵף קָא אֲתִינָא דְּלָא שָׁלְטָא בְּהוּ עֵינָא בִּישָׁא, דִּכְתִיב (להלן מט, כב) "בֵּן פֹּרָת וְגוֹ' וְאִכָּא דְּאָמְרִי, מֵהָכָא, עַיִן שֶׁלֹּא רָצְתָה לִזּוֹן מִמַּה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלָּהּ לֹא תִּשְׁלֹט בָּהּ עַיִן הָרַע. (כְּדִלְעֵיל).
פסוק יט וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל. (כָּתוּב בְּרֶמֶז יא).
פסוק כא הִנֵּה אָנֹכִי מֵת. רַב נַחְמָן וְרַב יִצְחָק הֲווּ יָתְבֵי בִּסְעוּדָתָא. בָּתַר דְּסָעוּד אָמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב יִצְחָק, לֵימָא לָן מַר מִידִי, אָמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת אָמַר לֵיהּ, וְכִי בִּכְדִי סָפְדוּ סַפְדָּנַיָּא וְחָנְטוּ חָנְטַיָּא אָמַר לוֹ, מִקְרָא אֲנִי דּוֹרֵשׁ, (ירמיה מו, כז) "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְגוֹ' וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם", מַקִּישׁ הוּא לְזַרְעוֹ, מָה זַרְעוֹ בַּחַיִּים אַף הוּא בַּחַיִּים.
פסוק כב וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ וְגוֹ', וְכִי בְּחַרְבּוֹ וּבְקַשְׁתּוֹ לָקַח, וְהָא כְּבָר נֶאֱמַר (תהלים מד, ז) "כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי", אֶלָּא בְּחַרְבִּי זוֹ תְּפִלָּה וּבְקַשְׁתִּי זוֹ בַּקָּשָׁה. (כָּתוּב בְּרֶמֶז רל"ג).
אָמַר יַעֲקֹב, מָה אֲנִי מַנִּיחַ אֶת בָּנַי לִפֹּל בְּיַד אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֲנִי נִלְחָם כְּנֶגְדָּם, הוּא דְאָמַר לוֹ לְיוֹסֵף אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַד הָאֱמֹרִי וְגוֹ', וְהֵיכָן מָצִינוּ שֶׁלָּקַח יַעֲקֹב בְּחַרְבּוֹ וּבְקַשְׁתּוֹ, הֱוֵי אוֹמֵר בִּשְׁכֶם. (הִנֵה אָבִיךָ חֹלֶה).