פסוק א וַיִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר. חִזְקִיָּה אָמַר עַד שֶׁלֹּא יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשָׁם לֹא נִפְקְדוּ בִּזְכָרִים הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְּנֵי לָבָן לֵאמֹר.
וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה. אֵין כָּבוֹד אֶלָּא כֶּסֶף וְזָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום ב, י) "בֹּזּוּ כֶּסֶף בֹּזּוּ זָהָב וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבוֹד מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה".
פסוק ב-ג וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן. "לֵב אָדָם יְשַׁנֶּה פָּנָיו בֵּין לְטוֹב בֵּין לָרַע" אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב, חָמִיךָ אֵין מַסְבִּיר לְךָ פָּנִים וְאַתְּ יוֹשֵׁב אֶצְלוֹ שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ.
וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ. "זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ה' אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים" וַהֲלֹא אֵין אֶרֶץ הַחַיִּים אֶלָּא צֹר וְחַבְרוֹתֶיהָ תַּמָּן שׂוֹבְעָא תַּמָּן זֹלָא וְאַתְּ אַמְרֵת "בְּאֶרֶץ הַחַיִּים". אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁמֵתֶיהָ חַיִּים תְּחִלָּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא מַיְּתֵי לָהּ מֵהָכָא (ישעיה מב, ה) "נוֹתֵן נְשָׁמָה לָעַם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהוֹלְכִים בָּהּ". אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ "חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים" שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ, אָבִיךָ מְצַפֶּה לְךָ, אִמְּךָ מְצַפָּה לְךָ, אֲנִי בְּעַצְמִי מְצַפֶּה לְךָ, נִכְסֵי חוּצָה לָאָרֶץ אֵינָן בִּכְלַל בְּרָכָה, אֶלָּא מִשֶּׁתָּשׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ אֶהְיֶה עִמָּךְ. הָכָא אַתְּ אַמְרֵת וְאֶהְיֶה עִמָּךְ וּלְהַלָּן אַתְּ אַמְרֵת (שמואל ב ז, ט) "וְאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר (הת)הָלַכְתָּ" אֶלָּא דָּוִד עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מְפַרְנֵס לְכָל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר "בְּכָל אֲשֶׁר (הת)הָלַכְתָּ(י)", יַעֲקֹב עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מְפַרְנֵס אֶת בֵּיתוֹ, הוּא אוֹמֵר לוֹ שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ.
פסוק ד וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַמְלִיאֵל, בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֲנִי אוֹהֵב אֶת בְּנֵי מָדַי, שֶׁאֵין נוֹשְׁכִים וְאוֹכְלִין אֶלָּא חוֹתְכִין וְאוֹכְלִין וְאֵין נוֹשְׁקִים אֶלָּא בַּיַּד, וְאֵין נוֹטְלִים עֵצָה אֶלָּא בַּשָּׂדֶה דְּאִית בֵּיהּ רֶוַח הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ.
פסוק ח אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת לָבָן עִם אֲבוּנָא יַעֲקֹב, וְהָיָה צָר צוּרָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ אִם כֹּה אָמַר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אִם כֹּה יֹאמַר כִּי רָאִיתִי אֶת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עָשָׂה לָךְ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "עוֹשֶׂה לָךְ".
פסוק ט-יב וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב. (יַעֲקֹב) לוֹ וּלְדוֹרוֹת אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּאַבְרָהָם וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּיַעֲקֹב וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּמֹשֶׁה.
שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתּוּדִים הָעוֹלִים. עוֹלִים אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא הָעוֹלִים, מֵאֲלֵיהֶן הָיוּ עוֹלִים.
וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה וְגוֹ'. כָּזֶה שֶׁהוּא מַצִּיל מִן הַנִצוֹלוֹת.
פסוק יד וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ. לָמָּה מֵתָה רָחֵל תְּחִלָּה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֶׁדִּבְּרָה בִּפְנֵי אֲחוֹתָהּ אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, מִיָּמֶיךָ רָאִיתָ אָדָם קוֹרֵא רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן עוֹנֶה אוֹתוֹ, וַהֲלֹא לְרָחֵל קָרָא וְרָחֵל עָנְתָה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נִיחָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא מֵתָה אֶלָּא מִקִּלְלָתוֹ שֶׁל זָקֵן, (להלן פסוק לב) "עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה", וַהֲוָה (ראה קהלת י, ה) "כִּשְׁגָגָה שֶׁיּוֹצְאָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט".
פסוק טו הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ וְגוֹ'. אֶפְשִׁי כֵּן אֶלָּא אִי הֲוָה חָמֵי קְווּקְיָא טָבָא הֲוָה נָסִיב לֵיהּ פַּטִיקְלִין טָב הֲוָה נָסִיב לֵיהּ.
פסוק יז וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים. (קהלת י, ב) "לֵב חָכָם לִימִינוֹ", זֶה יַעֲקֹב "וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ", זֶה עֵשָׂו, "וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו" וְאַחַר כַּךְ "אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו".
פסוק יט וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ. בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר גְּזִיזָה עוֹשֶׂה רֹשֵׁם.
וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים. הִיא לֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לַשָּׁמַיִם, אָמְרָה מָה אֲנָא מֵזַל לִי וְנִשְׁבּוֹק הָדֵין סָבָא בְּקִלְקוּלֵיהּ לְפִיכָךְ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים.
פסוק כב-כג וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, מַה שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ לִשְׁלֹשָׁה יָמִים הָלַךְ לָבָן בְּיוֹם אֶחָד אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא מַה שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשִׁבְעָה יָמִים הָלַךְ לָבָן לְיוֹם אֶחָד מַה נַפְשָׁךְ רוֹצֶה וְלֹא רוֹצֶה, כְּבָר כְּתִיב (לעיל ל, לו) "וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב" וּכְתִיב וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שְׁלִישִׁי לַבְּרִיחָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, יוֹמָא דַהֲווּ קַיְמֵי בֵּיהּ הֱוֵי מַה שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשִׁבְעָה יָמִים, הָלַךְ לָבָן בְּיוֹם אֶחָד.
פסוק כד וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וְגוֹ'. הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע. אָמַר רַב יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, כָּל טוֹבָתָם שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע, בִּשְׁלָמָא רָע לְחַיֵּי אֶלָּא טוֹב אַמַּאי לֹא, אֶלָּא שְׁמַע מִינָּהּ אֲפִילוּ טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל צַדִּיקִים בִּשְׁלָמָא הָכָא דִּלְמָא מִדְכַּר לֵיהּ שְׁמָא דְעֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא הָתָם מַאי רָעָה אִיכָּא, מִשּׁוּם דְּקָא שָׁדִי בָּהּ זֻהֲמָא, דְּאָמַר רַב יוֹחָנָן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא נָחָשׁ עַל חַוָּה הִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָא, יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, אוֹתָם שֶׁלֹּא עָמְדוּ עַל הַר סִינַי לֹא פָּסְקָה זוּהֲמָתָן.
פסוק כז-כט הִשָּׁמֵר לְךָ מִדַבֵּר עִם יַעֲקֹב. אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה אוֹמְרָן לְטוֹבָתוֹ הוּא חוֹשְׁבָן לְרָעָתוֹ.
לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ אָמַר דִלְמָא דְּחָזַר בֵּיהּ וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וּלִבְנוֹתַי, אָמַר עַד כְּדוֹן אִית בֵּיהּ אָמַר יֵשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשֹׂת עִמָּכֶם רָע, אָמַר לֵית הוּא מִנֵּיהּ.
פסוק ל לָמָּה גָּנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הַשְּׁבָטִים כָּךְ אָמְרוּ בֹּשְׁנוּ מִמְּךָ לָבָן אֲבִי אִמֵּנוּ, שֶׁלְּעֵת זִקְנָתְךָ אַתְּ אוֹמֵר לָמָּה גָּנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי.
פסוק לג וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל. דַּהֲוָה מַשְׁמְשָׁנִית.
פסוק לד-לה וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל. בַּעֲבִיטָא דִגְמָלָא וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ, אָמַר רַב יוֹחָנָן, תְּרָפִים לֹא מָצָא, קִיתוֹנִיוֹת מָצָא נַעֲשׂוּ תְּרָפִים קִיתוֹנִיוֹת, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת רָחֵל.
מַה הֵן תְּרָפִים, שׁוֹחֲטִין אָדָם בְּכוֹר וּמוֹלְקִים אֶת רֹאשׁוֹ, וּמוֹלְחִין אוֹתוֹ בְמֶלַח וּבְשָׂמִים, וְכוֹתְבִין עַל צִיץ הַזָּהָב שֵׁם רוּחַ הַטֻּמְאָה וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ בַּקִּיר וּמַדְלִיקִין וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ וְהוּא מְדַבֵּר עִמָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה י, ב) "כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן", לְפִיכָךְ גְּנָבָתַם רָחֵל שֶׁלֹּא יַגִּידוּ לְלָבָן שֶׁבָּרַח יַעֲקֹב, וְלֹא עוֹד אֶלָּא לְהַכְרִית עֲבוֹדָה זָרָה מִבֵּית אָבִיהָ.
אָמַר רַב סַפְרָא כְּמַאן קָרוּ פַּרְסָאֵי לְנִדָּה דִשְׁתָּנָא מֵהָכָא, כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי.
פסוק לו-לז וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן. קַפְדָנוּתָן שֶׁל אָבוֹת וְלֹא עַנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים קַפְדָנוּתָן שֶׁל אָבוֹת מִנַּיִן וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן, מָה אַתְּ סָבוּר שֶׁמָּא מַכּוֹת וּפְצָעִים הָיוּ שָׁם וְלֹא הָיוּ שָׁם אֶלָּא דִּבְרֵי פִּיּוּסִים, יַעֲקֹב מְפַיֵּס אֶת חָמִיו כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי חָתָן שֶׁהוּא דָּר בְּבֵית חָמִיו אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ כְּלִי אֶחָד אוֹ חֵפֶץ אוֹ סַכִּין אֶחָד, בְּרַם הָכָא כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי אֲפִלּוּ מַחַט אֶחָד, אֲפִלּוּ צִנוֹרָא אֶחָד. וְלֹא עַנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים מִדָּוִד, (שמואל א כ, א) "וַיִּבְרַח דָּוִד מִנָיוֹת בָּרָמָה וַיָּבֹא וַיֹּאמֶר לִפְנֵי יְהוֹנָתָן מֶה עָשִׂיתִי (ו)מֶה עֲוֹנִי וּמֶה חַטָּאתִי לִפְנֵי אָבִיךָ כִּי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי", מַזְכִּיר שְׁפִיכוּת דָּמִים בְּפִיוּסוֹ.
פסוק לח-מא טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ. דִקְטִילָא, אָנֹכִי אֲחַטֶּנָה, אֲנִי הָיִיתִי חוֹטֵא עַל הָאֲרִי שֶׁכָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל צֹאנוֹ שֶׁהָיָה הָאֲרִי אוֹכֵל מִמֶּנּוּ בְּכָל יוֹם חֲמִשָּׁה וְאִם תֹּאמַר שֶׁאִם הָיָה רוֹעֶה אַחֵר הָיָה מַצִּילוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי... כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ" וְגוֹ'.
גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה. קַרְיָן לִי גַּנָּבָא דִּימָמָא וְגַנָּבָא דְּלֵילְיָא.
זֶה לִי עֶשְׂרִים שָׁנָה. גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה מִכִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁכָּל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁהָיָה יַעֲקֹב בְּבֵית עֵבֶר לֹא נֶעֱנַשׁ עֲלֵיהֶם.
וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי. אָמַר רָבָא, שׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי שׁוֹר, דִּכְתִיב (ויקרא כב, כז) "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד". אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי אַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי, אֵילִים הוּא דְּלָא אָכַל הָא כְּבָשִׂים אָכַל אֶלָּא שְׁמַע מִינֵּיהּ אַיִל (בֵּין) [בֶּן] יוֹמוֹ קָרוּי אַיִל.
הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חוֹרֶב. הַהוּא רַעְיָא דַּהֲוָה רָעֵי חִיּוּתָא אֲגוּדָא דִנְהַר פַּפָּא שָׁרִיק חֲדָא מִנַּיְהוּ, נַפְלַת לְנַהֲרָא, אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה, פַּטְרֵיהּ, אָמַר מַאי הֲוָה לֵיה לְמֶעְבַּד, הָא נָטַר כִּדְנָטְרֵי אִינְשֵׁי וְכוּ' הָכָא נַמֵּי דְפָטוּר, אָמַר לֵיהּ אֵין. אֵיתֵיבֵיה עַד מָתַי שׁוֹמֵר שָׂכָר חַיָּב לִשְׁמֹר, כְּגוֹן הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חוֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּילָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי, [הָתָם] בְּחַזְּנֵי מָתָא אָטוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ מֵחַזְּנֵי מָתָא הֲוָה, הָכִי קָאָמַר לֵיהּ לְלָבָן, נַטְּרֵי לָךְ נְטִירוּתָא יְתֵירְתָּא כְּחַזְּנֵי מָתָא.
הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חוֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי. מֶה הָיָה אוֹמֵר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבְּסֵפֶר תְּהִלִּים, מַה טַעַם שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכד, א) "לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל" יִשְׂרָאֵל סָבָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים מַה טַעַם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כב, ד) "וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל" יִשְׂרָאֵל סָבָא.
פסוק מב לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "לוּלֵי" בִּזְכוּת אָבוֹת וְהַכְּתִיב "כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ" כָּל עַצְמָן לֹא עָלוּ אֶלָּא בִּזְכוּת אָבוֹת, שֶׁאִלּוּלֵי זְכוּת אָבוֹת לֹא עָלוּ מִשָּׁם לְשָׁלוֹם. אִית דְמַפִּיק לִישְׁנָא אַחֲרִינָא, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "לוּלֵי" בִּזְכוּת אָבוֹת הוּא בָּא חוּץ מִזֶה אָמַר לוֹ, אַף זֶה בִּזְכוּת אָבוֹת בִּזְכוּת קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם בִּזְכוּת תּוֹרָה (תהלים קיט, צב) "לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי". בִּזְכוּת אֲמָנָה שֶׁנֶּאֱמַר "לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה'".
וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים. חֲבִיבָה הִיא מְלָאכָה מִזְּכוּת אָבוֹת, שֶׁזְּכוּת אָבוֹת הִצִּילָה מָמוֹן וּמְלָאכָה הִצִּילָה נְפָשׁוֹת זְכוּת אָבוֹת הִצִּילָה מָמוֹן, לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי וְגוֹ' כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי וּמְלָאכָה הִצִּילָה נְפָשׁוֹת, אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי.
פסוק מג וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הַבָּנוֹת בְּנוֹתַי. אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן, כֻּלְּהוֹן בְּנוֹתָיו הָיוּ הַבָּנוֹת בְּנוֹתַי הֲרֵי שְׁתַּיִם, וְלִבְנוֹתַי הֲרֵי אַרְבַּע.
פסוק מה-מו וַיִּקַּח יַעֲקֹב אֶבֶן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כַּשֵּׁן הַזֶּה שֶׁל טְבֶרְיָא וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב (אל אחיו) [לְאֶחָיו] חַד אָח הָיָה לֵיהּ וּלְוַאי קְבָרֵהּ אֶלָּא אֵלּוּ בָּנָיו, וְהָיָה קוֹרֵא אוֹתָן אֶחָיו, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בּוֹ, גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בּוֹ אָמַר רַבִּי יוֹדָן, לָבַשׁ אָדָם לְבוּשׁוֹ שֶׁל אָבִיו הֲרֵי הוּא כַּיּוֹצֵא בּוֹ.
פסוק מז וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אַל יְהֵא לְשׁוֹן סוּרְסִי קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁבַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד. בַּתּוֹרָה, וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא. בַּנְּבִיאִים (ירמיה י, יא) "כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם אֱלָהַיָּא דִּי שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבָדוּ". בַּכְּתוּבִים (דניאל ב, ד) "וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִּית, מַלְכָּא לְעָלְמִין חֶיִי".
פסוק מט וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ. כִּי יִסָתֵר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּי נִסָּתֵר, עַד כָּאן הָיִינוּ רוֹאִים זֶה אֶת זֶה.
פסוק נ אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנוֹתַי. הֲרֵי שְׁתַּיִם, וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנוֹתַי הֲרֵי שְׁתַּיִם, כֻּלְּהוֹן בְּנוֹתָיו הָיוּ.
תַּשְׁמִּשׁ הַמִּטָּה דְּאִקְרֵי עִנּוּי מִנָּלָן, דִּכְתִיב אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנוֹתַי, מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וְאִם תִּקַּח נָשִׁים וְכוּ', מִצָּרוֹת וְאֵימָא אִידִי וְאִידִי מִצָּרוֹת מִי כְּתִיב אִם תִּקַּח וְאִם תִּקַּח כְּתִיב, וְאֵימָא אִידִי וְאִידִי מִצָּרוֹת, חַד צָרוֹת דִּידֵיהּ וְחַד דְּאַתְיָא מֵעָלְמָא מִי כְּתִיב אִם תִּקַּח וְאִם תְּעַנֶּה אֵימָא תַּשְׁמִישׁ יְתֵרָה, דְתַשְׁמִישׁ גּוּפֵהּ עִנּוּי הוּא, דִּכְתִיב "וַיִּשְׁכַּב אוֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ", הָתָם שֶׁעִנָּה בְּבִיאוֹת אֲחֵרוֹת.
פסוק נא (עֵד) [הִנֵּה] הַגַּל הַזֶּה וְגוֹ' אֲשֶׁר יָרִיתִי. כָּזֶה שֶׁהוּא מוֹרֶה אֶת הַחֲנִית.
פסוק נב עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה. לְרָעָה אֵין אַתָּה עוֹבֵר עָלַי, אֲבָל אַתָּה עוֹבֵר לְפְּרַקְמַטְיָא.
פסוק נג אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵּינֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם. קֹדֶשׁ, וֵאלֹהֵי נָחוֹר, חוֹל, [וֵ]אֱלֹהֵי אֲבִיכֶם, מְשַׁמֵּשׁ קֹדֶשׁ וּמְשַׁמֵּשׁ חוֹל.