פסוק א רמז קכז וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְּיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ. כְּתִיב "אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים כִּי אִם בְּיִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם", וְאַתְּ אָמַרֵת וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ, אֶלָּא קִנְאָה בְּמַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים, אָמְרָה, אִלּוּלֵי שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת [לֹא] הָיְתָה יוֹלְדָה.
וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אַרְבָּעָה חֲשׁוּבִין כְּמֵת, סוּמָא, וּמְצֹרָע, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, וּמִי שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו. סוּמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג, ו) "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם". מְצֹרָע, (במדבר יב, יב) "אַל נָא תְהִי כַּמֵּת". וּמִי שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו, (שמות ד, יט) "כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ", וְכִי מֵתִים הָיוּ וַהֲלֹא דָּתָן וַאֲבִירָם הָיוּ, אֶלָּא שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶן וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי.
פסוק ב-ג וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל. כְּתִיב "הֶחָכָם יַעֲנֶה דַּעַת רוּחַ", זֶה אַבְרָהָם (לעיל טז, ב) "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי". "וִימַלֵּא קָדִים בִּטְנוֹ" זֶה יַעֲקֹב, וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ עוֹנִין אֶת הַמְעִיקוֹת חַיֶּיךָ שֶׁבָּנֶיךָ עֲתִידִין לַעֲמֹד לִפְנֵי בְּנָהּ.
אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן. מִמֵּךְ מָנַע מִמֶּנִּי לֹא מָנַע. אָמְרָה לוֹ, כָּךְ עָשָׂה אָבִיךָ לְאִמֶּךָ לֹא חָגַר מָתְנָיו כְּנֶגְדָּהּ אָמַר לָהּ, אוֹתוֹ לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים, אֲבָל אֲנִי יֵשׁ לִי בָּנִים אָמְרָה לוֹ, וּזְקֶנְךָ לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים וְחָגַר מָתְנָיו כְּנֶגֶד שָׂרָה אָמַר לָהּ, יְכוֹלָה אַתְּ לַעֲשוֹת מַה שֶּׁעָשְׂתָה זְקֵנָתִי, אָמְרָה לוֹ וּמֶה עָשְׂתָה, אָמַר לָהּ הִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ, אָמְרָה לוֹ אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מְעַכֵּב הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ.
פסוק ו וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים. דָּנַנִּי וְחִיְּבַנִי דָּנַנִּי וְזִכָּנִי. דָּנַנִּי וְחִיְּבַנִי (לעיל כט, לב) "וְרָחֵל עֲקָרָה", דָּנַנִּי וְזִכָּנִי, וַיִּתֶּן לִי בֵּן.
עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן. מְרֻבֶּה בְּאוֹכְלוּסִין.
פסוק ח וַתֹּאמֶר רָחֵל וְגוֹ' נִפְתַּלְתִּי. נִסִּיתִי פִּתִּיתִי תָּלִיתִי אֲחוֹתִי עָלַי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אֲנִי נִינְפָה הָיָה לִי לַעֲשׂוֹת לִפְנֵי אֲחוֹתִי אִלּוּ שָׁלַחְתִּי וְאָמַרְתִּי לוֹ תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁהֵן מְרַמִּין בָּךְ לֹא הָיָה פּוֹרֵשׁ אֶלָּא אָמַרְתִּי [אִם] אֵינִי כְּדַאי שֶׁיִּבָּנֶה הָעוֹלָם מִמֶּנִּי יִבָּנֶה מֵאֲחוֹתִי. דָּבָר אַחֵר, נַפְתּוּלֵי פִּתּוּלֶיהָ לָא דִּידִי הָיָה, כְּלוּם הָלַךְ יַעֲקֹב אֵצֶל לָבָן אֶלָּא בִּשְׁבִילִי. דָּבָר אַחֵר, נֹפֶת, לֹא שֶׁלִּי הָיְתָה דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (תהלים יט, יא) "נֹפֶת צוּפִים" הָיוּ נֶאֱמָרִין בְּחֶלְקוֹ שֶׁל נַפְתָּלִי".
פסוק י וַתֵּלֶד זִלְפָּה. בְּכֻלָּן כְּתִיב וַתַּהַר וְכָאן וַתֵּלֶד אֶלָּא בַּחוּרָה הָיְתָה וְלֹא הָיְתָה נִכֶּרֶת בְּעִבּוּרָהּ.
פסוק יא רמז קכח וַתֹּאמֶר לֵאָה בָּא גָּד. אָתָא גַּדָּא דְּבֵיתָא אָתָא גַדָּא דְּעָלְמָא בָּא מִי שֶׁעָתִיד לְגַדֵּד מַשְׁתִיתָן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, מָנוּ אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ מִשֶּׁל מִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִשֶּׁל בִּנְיָמִין הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָּה [וְזִכְרִי] בְּנֵי יְרֹחָם... כָּל אֵלֶּה [מִ]בְּנֵי בִנְיָמִין". רַב נְהוֹרָאי אוֹמֵר, מִגָּד הָיָה, דִּכְתִיב (מ"א יז, א) "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִּלְעָד". מַה מְקַיֵּם רַבִּי נְהוֹרָאִי קַרְיֵהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָה, מִדְרָשׁוֹת הֵן, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַרְעִישׁ אֶת עוֹלָמוֹ אֵלִיָּהוּ מַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְמַלֵּא רַחֲמִים. וּמַה מְקַיֵּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר קַרְיֵהּ דְּרַבִּי נְהוֹרָאי "מִתֹּשָׁבֵי גִּלְעָד", מִיּוֹשְׁבֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית הָיָה פַּעַם אַחַת נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ עָלָיו, אֵלּוּ אָמְרוּ מִשֶּׁל בִּנְיָמִין, וְאֵלּוּ אָמְרוּ מִשֶּׁל גָּד בָּא וְעָמַד לִפְנֵיהֶם, אָמַר לָהֶם, רַבּוֹתַי לָמָּה אַתֶּם נֶחְלָקִים עָלַי, אֲנִי מִבְּנֵי בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל.
פסוק יג וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת. אָמַר רַבִּי לֵוִי, לֹא לָן אָשֵׁר בְּאַכְסַנְיָא מִיָּמָיו יָרַשׁ אָשֵׁר פַּלְטִיאוֹת מַה שֶׁלֹּא יָרַשׁ יְהוּדָה אֲרָצוֹת הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברי הימים א' ז, ל לא) ("וּ)בְּנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחוֹתָם... הוּא אֲבִי בִרְזָיִת" רַבִּי לֵוִי אָמַר, שֶׁהָיוּ בְּנוֹתֵיהֶם נָאוֹת וְהָיוּ נִשָּׂאוֹת לְכֹהֲנִים שֶׁנִמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן זַיִת רַבִּי סִימָן אָמַר, שֶׁהָיוּ נִשָּׂאוֹת לִמְלָכִים שֶׁנִמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן זַיִת.
פסוק יד רמז קכט וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים. (משלי כב, ו) "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" "יֻתַּן הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ".
(שמואל א ב, ה ז) "שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ" לֵאָה שֶׁהָיְתָה שְׂבֵעָה בְּבָנִים נִשְׂתַּכְּרָה "וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ", רָחֵל שֶׁהָיְתָה רְעֵבָה לְבָנִים חָדְלָה "עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה", לֵאָה שֶׁהָיְתָה עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה. "וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה", רָחֵל שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנָּהּ רֻבָּן שֶׁל בָּנִים, אֻמְלָלָה. וּמִי עָשָׂה כֵּן, "ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה" וְגוֹ'.
וַיִּמְצָא דוּדָאִים. רַבִּי חִיָּא בּ"ר אָמַר, יַבְרוּחִין רַבִּי יִצְחָק אָמַר, שְׂעוֹרִין. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימָן אָמַר, מַיְשִׁין בֵּין לְדִבְרֵי אֵלּוּ בֵּין לְדִבְרֵי אֵלּוּ, הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹּא הֵבִיא אֶלָּא מִן הַמֻּפְקָר תֵּדַע לְךָ שֶׁהָלַךְ בִּשְׁעַת הַקָּצִיר, בִּשְׁעַת בִּכּוּר כָּל מִינֵי אִיפּוּרְיָא וְלֹא הֵבִיא אֶלָּא מִן הַמֻּפְקָר. לְהוֹדִיעֲךָ עַד הֵיכָן הָיוּ שְׁמוּרִים מִן הַגֶּזֶל.
וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ. לְהוֹדִיעֲךָ עַד הֵיכָן הָיָה כְּבוֹדָהּ שֶׁל אִמּוֹ עָלָיו, שֶׁלֹּא טְעָמָם עַד שֶׁהֵבִיא לְאִמּוֹ.
תָּנוּ רַבָּנָן, "אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף", זֶה מְנַשֶּׁה בֶּן חִזְקִיָּהוּ, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ דְּרָשׁוֹת שֶׁל דֹּפִי. אָמַר, וְכִי לֹא הָיָה לְמשֶׁה לִכְתֹּב אֶלָּא (להלן לו, כב) "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (שם יב) "וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפָז בֶּן עֵשָׂו", וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ "תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ", וְעָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה (ישעיה ה, יח) הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה", מַאי "כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה" אָמַר רַבִּי אַסֵּי, בִּתְחִלָּה דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל בּוּכְיָא לַסּוֹף דּוֹמֶה לָעֲבוֹת עֲגָלָה דְּאֲתָאן עֲלָה מִיהַת מַאי "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע", בַּת חֲשׁוּבִים הֲוַת, דִּכְתִיב (להלן לו, מ) "אַלּוּף תִּמְנָע", וְכָל אַלּוּף מַלְכוּתָא בְּלָא תַּגָּא הוּא וְתִמְנַע אִתְּתָא חֲשׁוּבָה הִיא וַהֲוַת בָּעָא לִדְבוּקֵי בְּזַרְעָא דְּאַבְרָהָם, אָתְיָא לְגַבֵּיה דְּיַעֲקֹב, אָמְרָה לוֹ גַּיְּרֵנִי וְאֶהֱוֵי לָךְ פִּילֶגֶשׁ, וְלֹא קִבְּלָהּ, הָלְכָה וְהָיְתָה פִּילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפָז בֶּן עֵשָׂו, אָמְרָה אֶהְיֶה שִׁפְחָה לִפְסוּלָה שֶׁל אֻמָּה זוֹ וְאַל אֶהְיֶה גְּבִירָה בְּאֻמָּה אַחֶרֶת. אָתְיָא לְגַבֵּי אֱלִיפַז וְאָמְרָה לוֹ הֲכִי אָמַר לָהּ הֵן, נָפַק מִנַּהּ עֲמָלֵק דְּאָתָא לְצַעֲרִינְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, דְּלָא הֲוָה מִבָּעְיָא לְהוּ לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לְרָחֲקָה וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים, מִכַּאן לַצַּדִּיקִים שֶׁאֵין פּוֹשְׁטִין יְדֵיהֶן בְּגֶזֶל.
פסוק טו וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי. הֵבֵאת לְפָנַי מִן דַאקְנִי תָּנִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, לְפִי שֶׁזִלְזְלָה בַּצַּדִּיק, אֵינָהּ נִכְנֶסֶת עִמּוֹ לִקְבוּרָה. הוּא דְּהִיא אָמְרָה לָהּ לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה, עִמָּךְ הוּא דָּמִיךְ, עִמִּי לֵית הוּא דָּמִיךְ רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר, זוֹ הִפְסִידָה וְזוֹ הִפְסִידָה, זוֹ נִשְׂתַּכְּרָה וְזוֹ נִשְׂתַּכְּרָה, לֵאָה הִפְסִידָה דּוּדָאִים וְנִשְׂתַּכְּרָה שְׁבָטִים וּבְכוֹרָה וְכוּ'. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, לֵאָה הִפְסִידָה דּוּדָאִים וְנִשְׂתַּכְּרָה שְׁבָטִים וּקְבוּרָה וְכוּ'.
פסוק טז וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה. תָּנִינָן, הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וּפָסַק עִמָּהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב מָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב אֵינוֹ יָכוֹל לְכֹפָן אָמַר רַבִּי מוּנָא מָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג, תְּנַאי בֵּית דִין הוּא שֶׁיְּהֵא הוֹצָאָה שֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת וְהַכְנָסָה שֶׁל פּוֹעֵל, הוֹצָאָה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, כב) "תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן", מִכָּאן וְאֵילָךְ "יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ" הַכְנָסָה מִשֶּׁל פּוֹעֵל מִנַּיִן (שם) "וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב", עַד עָרֶב לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "עֲדֵי עָרֶב" לוֹמַר עַד חֲשֵׁכָה. רַבִּי אַמִּי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֶטְרֵיחוֹ עַל בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁאִם הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁתְּהֵא הוֹצָאָה מִשֶּׁלּוֹ עַד הֵיכָן, עַד שֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוֹלֵךְ לְבֵיתוֹ וּמְמַלֵּא לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם וְצוֹלֶה לוֹ דָּג וּמַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וְלַעֲבוֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב".
וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ. מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הִנִיחָתוֹ לִרְחֹץ רַגְלָיו.
וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתָה אֶלָּא לְהַעֲמִיד שְׁבָטִים, לְפִיכָךְ צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר אֵלַי תָּבוֹא.
"וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים" וְגוֹ' אֵלּוּ בְּנֵי תִּשְׁעָה מִדּוֹת בְּנֵי אסנ"ת ומשעג"ח וְכוּ'. בְּנֵי חֲצוּפָה אֵינִי, וְהָאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַב יוֹנָתָן, כָּל אָדָם שֶׁאִשְׁתּוֹ תּוֹבַעְתּוֹ הָוְיִין לֵיהּ בָּנִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל משֶׁה רַבֵּינוּ לֹא הָיוּ כְּמוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, יג) "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים", וּכְתִיב (שם, טו) "וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם" וּכְתִיב "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם", וּכְתִיב (דברי הימים א' יב, לג) "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים" הַהִיא דִמְרַצְיֵיהּ אַרְצוּיֵי.
אָמַר רַבִּי לֵוִי, בֹּא וּרְאֵה כֹּחָן שֶׁל דּוּדָאִים, שֶׁעַל יְדֵי דּוּדָאִים עָמְדוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים גְּדוֹלִים בְּיִשְׂרָאֵל, יִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן, יִשָּׂשכָר יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּזְבוּלוּן יוֹצֵא וּמְפָרֵשׁ בַּיַּמִּים וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָּׂשכָר, וְהַתּוֹרָה רַבָּה בְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שיר השירים ז, יד) "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ".
וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא. (כָּתוּב בְּרֶמֶז ל"א).
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַאי דִּכְתִיב וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא, מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִיֵּעַ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (להלן מט, יד) "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם", חֲמוֹר גָּרַם לְיִשָּׂשכָר.
פסוק יח וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי. יִשָּׂשכָר תְּשִׁיעִי לַשְּׁבָטִים, וְהוּא הִקְרִיב שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר "בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר" מִפְּנֵי מַה, שֶהָיָה בֶּן תּוֹרָה. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברי הימים א' יב, לג) "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים", לְעִבּוּרִין. "רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם" מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת הָיָה שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר מַעֲמִיד, "וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם", מַסְכִּימִים הֲלָכָה עַל פִּיהֶם וְהוּא מֵשִׁיב לָהֶם הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, וְכָל הַשֶׁבַח הַזֶּה מִנַּיִן לוֹ, מִזְּבוּלוּן, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וּמַאֲכִיל אֶת יִשָּׂשכָר שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן". וּכְשֶׁבָּא מֹשֶׁה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל הִקְדִּים בִּרְכַּת זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברים לג, יח) "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" מִמַּה שֶׁיֵשׁ שָׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ וְיֵשׁ אוֹמְרִים יִשָּׂשכָר בְּאָהֳלֵי זְבוּלוּן.
פסוק כ רמז קל וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי. הַשָׂדֶה הַזּוּ כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְזַבְּלָהּ וּמְעַדְּרָהּ הִיא עוֹשָׂה.
פסוק כא וְאַחַר יָלְדָה בַּת. תַּמָּן תָּנִינָן הֲרֵי שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא רַבִּי יַנָּאי אוֹמֵר, בְּיוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר הֲדָא מַתְנִיתָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פַּזִי אָמַר, אַף בַּיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר יָכוֹל הוּא לְהִשְׁתַּנּוֹת. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ירמיה יח, ו) "הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל... הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר" וְגוֹ' הֵתִיבוּן וְהַכְּתִיב וְאַחַר יָלְדָה בַּת, אָמַר לֵיהּ עִיקָר בְּרִיָּתָהּ שֶׁל דִּינָה זָכָר הָיְתָה וּמִתְּפִלָּתָה שֶׁל רָחֵל, שֶׁאָמְרָה "יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר", נַעֲשָׂה נְקֵבָה הָאִמָהוֹת נְבִיאוֹת הָיוּ יוֹסֵף ה' לִי בָּנִים, אֲחֵרִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "בֵּן אַחֵר", אָמְרָה עוֹד אֶחָד הוּא עָתִיד לַעֲמוֹד, וְהַלְוַאי יִהְיֶה מִמֶּנִּי. נִתְכַּנְּסוּ כָּל הָאִמָּהוֹת וְאָמְרוּ דַּיֵּנוּ זְכָרִים, תִּפָּקֵד עוֹד זֹאת בְּרָחֵל.
הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זֶה תְּפִלַּת שָׁוְא. וְלָא מְהֲנֵי רַחֲמֵי, וְהַכְּתִיב וְאַחַר יָלְדָה בַּת, מַאי וְאַחַר אַחַר שֶׁדָּנָה לֵאָה דִּין בְּעַצְמָהּ, אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים עֲתִידִין לָצֵאת מִיַּעֲקֹב, שִׁשָּׁה יָצְאוּ מִמֶּנִּי, וְאַרְבָּעָה מִן הַשְּׁפָחוֹת, אִם זֶה זָכָר הוּא, לֹא תְּהֵא אֲחוֹתִי כְּאַחַת מִן הַשְּׁפָחוֹת. מִיַּד נֶהְפַּךְ זָכָר לִנְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה, וּמְתָרֵץ אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה נִסִּים, וְאִיבָּעִית אֵימָא, מַעֲשֶׂה דְלֵאָה בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים הֲוָה, כִּדְתַנְיָא, שְׁלשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעִים יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיְּהֵא זָכָר, מֵאַרְבָּעִים וְעַד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים דְּלָא יְהֵא סַנְדָּל, מִשְּׂלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְעַד שִׁשָׁה חֳדָשִׁים יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁלֹּא יְהֵא נֵפֶל, מִשִׁשָׁה חֳדָשִׁים עַד תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיֵּצֵא מֵאִמּוֹ בְּשָׁלוֹם. וּמִי מְהֲנֵי רַחֲמֵי וְהָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב (ויקרא יב, ב) "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר", אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת זָכָר אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, הָכָא בְּמַאי עַסְקִינָן שֶׁהִזְרִיעוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד.
פסוק כב וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל, בְּרֹאשׁ הַשָׁנָה נִפְקְדָה (כָּתוּב לְעֵיל בְּרֶמֶז צ"ג).
(תהלים צח, ג) "זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל". "חֶסֶד" זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, כ) "חֶסֶד לְאַבְרָהָם", "וֶאֱמוּנָתוֹ" זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", (תהלים שם) "לְבֵית יִשְׂרָאֵל", יִשְׂרָאֵל סָבָא. מִי הָיָה בֵּיתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, לֹא רָחֵל. בְּכֻלָּן כְּתִיב "בְּנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן", (שם כו) "וּבְנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה... (שם כה) "וּבְנֵי בִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל", וּבְרָחֵל כְּתִיב "בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב". (ד"א) [לָכֵן כְּתִיב] "זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל" וַיִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל.
(תהלים נה, יט) "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי". "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי", זֶה יַעֲקֹב, "מִקְּרָב לִי" שֶׁלֹּא תִּקְרַב לוֹ עֲצָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁלֹּא יֹאמַר זוֹ שֶׁיָּלְדָה הֵימֶנּוּ יִטְלֶנָּה עִמּוֹ וְזוֹ שֶׁלֹּא יָלְדָה אַל יִטְלֶנָּה עִמּוֹ (תהלים שם) "כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי" בְּהַרְבֵּה תְּפִלּוֹת נִפְקְדָה רָחֵל, רָחֵל, בִּזְכוּת עַצְמָהּ, אֶת רָחֵל בִּזְכוּת אֲחוֹתָהּ. וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ, בִּזְכוּת יַעֲקֹב, וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ בִּזְכוּת הָאִמָּהוֹת.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אוֹי לָהֶן לָרְשָׁעִים (כָּתוּב בְּרֶמֶז נ"ו) "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל". מַה זְכִירָה נִזְכַּר, שֶׁשָׁתְקָה לַאֲחוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין לוֹ אֶת לֵאָה הָיְתָה יוֹדַעַת וְשׁוֹתֶקֶת. וַיִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל, וְהַדִּין נוֹתֵן שֶׁהִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ "דָּן יוֹסֵף וּבִנְיָמִין" בִּזְכוּת דָּן נִפְקְדָה רָחֵל, בִּזְכוּת דָּן עָמַד יוֹסֵף וּבִנְיָמִין.
פסוק כג אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי. הָיְתָה רָחֵל מְצֵירָה שֶׁתִּנָתֵן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו כַּאן נֶאֱמַר אָסַף אֶת חֶרְפָּתִי, וְאֵין חֶרְפָּה אֶלָּא עָרְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (להלן לד, יד) "כִּי חֶרְפָּה הִוא לָנוּ".
אָמַר יַעֲקֹב, בִּרְשׁוּת יָצָאתִי וּבִרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי חוֹזֵר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רְשׁוּת אַתָּה מְבַקֵּשׁ "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ", כְּלוּם בָּאתָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַשְּׁבָטִים, הֲרֵי הַשְּׁבָטִים בְּיָדְךָ, הֲרֵי רָחֵל בְּיָדְךָ, הֲרֵי נוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו.
(להלן פסוק מג) וַיְהִי לוֹ מִקְנֶה הַרְבֵּה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "צֹאן רַבּוֹת" שֶׁהָיְתָה פָּרָה וְרָבָה וְהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּאִין וְנוֹתְנִין לְיַעֲקֹב כֶּסֶף לִקַּח מִמֶּנּוּ צֹאן.
אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי. עַד שֶׁלֹּא תֵּלֵד הָאִשָּׁה הַסִּרָחוֹן נִתְלֶה בָּהּ, מַאן אָכַל הֲדָא מְקַמְתָא מַאן תָּבַר הֲדָא מְקַמְתָא אֲבָל מִשֶׁתֵּלֵד, הַסִּרָחוֹן נִתְּלֶה בִּבְנָהּ. מָאן אָכַל הֲדָא מְקַמְתָא, בְּרָךְ, מָאן תָּבַר הֲדָא מְקַמְתָא, בְּרָךְ.
אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי. בְּפִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה, (שופטים כא, יח) "אָרוּר נֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִין" אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי בִּימֵי יָרָבְעָם "וְלֹא עָצַר כֹּחַ יָרָבְעָם עוֹד".
פסוק כד וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר. אַחֵר לְגָלוּת עֲשָׂרָה שְׁבָטִים גָּלוּ לְפָנִים מִנְּהַר סַמְבַּטְיוֹן, שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין מְפֻזָּרִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת בֵּן אַחֵר לְמַחְלֹקֶת, מִתְּפִלָּתָהּ שֶׁל רָחֵל לֹא חָלַק שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין עִם עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אַחֵר עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה אֲחֵרִים.
פסוק כה וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף. כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי, מָסֹרֶת אַגָּדָה בְּיָדֵנוּ שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ירמיה מט, ז) "אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן" וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָן "צְעִירֵי הַצֹּאן", שֶׁהֵם צְעִירִים שֶׁל שְׁבָטִים.
מַאי שְׁנָא כִּי אִתְיְלִיד יוֹסֵף אֶלָּא רָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁאֵין זַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו נִמְסָר אֶלָּא בְּיָד זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, יח) "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ". אֵיתֵיבֵיה, (שמואל א ל, יז) "וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף" וְגוֹ' אָמַר לֵיהּ, דְּאַקְרְיֵךְ נְבִיאֵי לָא אַקְרְיֵךְ כְּתוּבִים, דִּכְתִיב "בְּלֶכְתּוֹ אֶל צִיקְלַג נָפְלוּ עָלָיו מִמְּנַשֶּׁה" מֵיתֵיבֵי (שם ד, מב מג) "מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר" וְגוֹ' יִשְׁעִי נַמִּי מִמְּנַשֶּׁה קָאָתִי, דִּכְתִיב "וּבְנֵי [חֲצִי שֵׁבֶט] מְנַשֶּׁה וְגוֹ' וְעֵפֶר וְיִשְׁעִי".
פסוק כז אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב, שְׁלשָׁה תְּכִיפוֹת הֵן, תֵּכֶף לִגְאוּלָה תְּפִלָּה, תֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה, תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה, תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם אַחֲרוֹנָה בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אָמַר אַבָּיֵי, אַף תֵּכֶף לְתַלְמִיד חָכָם בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי וְגוֹ'. אִי בָּעִית אֵימָא מֵהָכָא, (להלן לט, ה) "וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף".
נִחַשְׁתִּי. נִסִּיתִי וּבָדַקְתִּי וַיְבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ.
פסוק כח וַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ. סְכוּם קָבוּעַ פְּרוֹשׁ.
פסוק ל כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי. נֶאֱמַר כָּאן מְעַט, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "מְעַט" (דברים כו, ה) "וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט", מַה לְהַלָּן שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, אַף כָּאן שִׁבְעִים.
מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי. רְאוּבֵן בָּעֵי בִּי, שִׁמְעוֹן בָּעֵי בִּי.
פסוק לג וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימָן אוֹמֵר, "אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר". אַתָּה אָמַרְתָּ וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר, לְמָחָר בִּתְּךָ יוֹצְאָה וּמִתְעַנָּה שֶׁנֶּאֱמַר (להלן לד, א) "וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה".
פסוק לד וַיֹּאמֶר לָבָן הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרְךָ. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה לָבָן מַתְנֶה עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה חוֹזֵר בּוֹ עֲשָׂרָה פְּעָמִים לְמַפְרֵעַ שֶׁנֶּאֱמַר הֵן לוֹ וְרַבָּנָן אַמְרִין, מֵאָה פְּעָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק מא) "וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים" דְּאֵין מִנְיָן פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה.
פסוק לו וְיַעֲקֹב רוֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרוֹת. נוֹתֶרֶת כְּתִיב מִנְּהוֹן בִּישִׁין מִנְּהוֹן עֲקָרָן מִנְּהוֹן קִוַוסְרָן.
קוֹדֶם עַד שֶׁלֹּא בָּא יַעֲקֹב לְחָרָן שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגֵּפָה בְּצֹאנוֹ שֶׁל לָבָן וְנִשְׁתַּיְּרוּ מְעַט, מֵהָכָא, שֶׁנֶּאֱמַר וְיַעֲקֹב רוֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרוֹת, שֶׁנּוֹתְרוּ מִן הַמַּגֵּפָה, כְּדֵי לְהַפְרוֹת וּלְהַרְבּוֹת צֹאנוֹ לְרַגְלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר יֵשׁ רֶגֶל מַחְרֶבֶת בַּיִת, וְיֵשׁ רֶגֶל מְבָרֶכֶת בַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק ל) "וַיְבָרֵךְ ה' אוֹתְךָ לְרַגְלִי".
פסוק לז-לט וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן. חֹטֶר רָטִיב חִוָּר, דְּלוּז, וְרַדְלוּב כָּךְ הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב נוֹתֵן אֶת הַמַּקְלוֹת בְּתוֹךְ הַבּוֹרוֹת שֶׁל מַיִם. הָיְתָה הַבְּהֵמָה בָּאָה לִשְׁתּוֹת וְהָיְתָה רוֹאָה אֶת הַמַּקְלוֹת וְהִיא נִרְתַּעַת לַאֲחוֹרֶיהָ, וּבָא הַזָּכָר וְרוֹבְעָהּ וְהִיא יוֹלֶדֶת כַּיוֹצֵא בָּהּ. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא, נַעֲשׂוּ הַמַּיִם זֶרַע בְּתוֹךְ מְעֵיהֶם וְלֹא הָיוּ חֲסֵרוֹת אֶלָּא צוּרַת הַוָּלָד. אָמַר רַבִּי הוּנָא דְּבֵית חוֹרִין, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הָיוּ טוֹעֲנִין מִתּוֹךְ צֹאנוֹ שֶׁל לָבָן וְנוֹתְנִין בְּתוֹךְ צֹאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתּוּדִים" עוֹלִים אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "הָעוֹלִים" מֵאֲלֵיהֶם רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר, שֶׁטֶף שֶׁל גְּשָׁמִים רַבָּנָן אַמְרִין, עַנְנֵי כָּבוֹד.
פסוק מב וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, בְּכִירַיָא דְּלָבָן, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לְקִישַׁיָּא דְּלָבָן.
פסוק מג וַיִפְרוֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד. נִפְרְצָה לוֹ פִּרְצָה מֵעֵין דֻּגְמַת הָעוֹלָם הַבָּא רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, מָאתָן וְתַרְתֵּין רִבְּוָן וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וּמָאתָן עֶדְרִין הָווּ לְאֲבוּנוּן יַעֲקֹב רַבִּי לֵוִי אָמַר, שִׁשִּׂים רִבּוֹא כְּלָבִים. רַבָּנָן אַמְרִין, מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא וְלָא פְּלִיגֵי מַאן דְּאָמַר שִׁשִּׂים רִבּוֹא לְכָל עֵדֶר וְעֵדֶר חַד כַּלְבָּא, מָאן דְּאָמַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים לְכָל עֵדֶר תַּרְתֵּין תַּרְתֵּין כְּלָבִים.