פסוק ב-יא וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה, הִשְׁרִיצָה וּמִלְּאָה כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, עֲקִיבָא, מַה לְּךָ אֵצֶל אַגָּדָה, כַּלָּךְ מִדַּבְּרֹתֶיךָ וְלֵךְ אֵצֶל נְגָעִים וְאֳהָלוֹת, צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה, שָׁרְקָה לָהֶם וְהֵם בָּאוּ.
בָּתֵּי הַשַּׁיִשׁ וּבָתֵּי הַפְּסֵפָסִים שֶׁלָּהֶם, מֶה הָיוּ עוֹשִׂים הַצְּפַרְדְּעִים, הָיוּ בּוֹקְעוֹת וְעוֹלוֹת לְתוֹכָן, שֶׁנֶּאֱמַר וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ, וְהֵן אוֹמְרִים, אָנוּ שְׁלוּחִין שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, וְהָיָה הַשַּׁיִשׁ וְהַפְּסֵפָסִים מִתְבַּקֵּעַ מִלִּפְנֵיהֶם. וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהִשְׁלִיט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַךְ בְּקָשֶׁה. וְעַכְבָּרִים שֶׁל פְּלִשְׁתִּים, יוֹשֵב עַל סַפְסָל שֶׁל נְחֹשֶׁת, וּמְבַקֵּעַ הַסַּפְסָל וְהוּא עוֹלֶה וְשׁוֹמֵט אֶת בְּנֵי מֵעָיו. וְכֵן הַצְּרָעוֹת, הָיוּ נִטְמָנִים בַּמְּעָרוֹת וְנוֹתְנִין אֲבָנִים בְּפֶתַח הַמְּעָרָה, וְהָאֶבֶן מִתְבַּקְּעָה מִן הַצִּרְעָה. וְהָאֶבֶן שֶׁמֵּת בָּהּ גָּלְיָת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ". וְחֵץ נַעֲמָן שֶׁהִכָּה אֶת אַחְאָב וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַשִּׁרְיוֹן, וְשָׁרְשֵׁי תְּאֵנָה שֶׁהֵן רַכִּין וּבוֹקְעִין בַּצּוּר. וְהַשָּׁמִיר שֶׁהוּא בּוֹקֵעַ הָאֶבֶן.
קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם (כָּתוּב בְּרֶמֶז ח).