פסוק ט וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אָבָק שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַלֵּךְ, הָלַךְ מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים (פַּרְסָה) [יוֹם], קַל וָחֹמֶר לְקוֹל שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַלֵּךְ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב, (להלן יב, לז) "וַיִּסְעוּ מֵרַעַמְסֵס סֻכֹּתָה", מַהֲלַךְ שִׁשִּׁים [נוסחה אחרת מֵאָה וְעֶשְׂרִים] מִיל, מַהֲלַךְ (אַרְבָּעִים) [שְׁלוֹשִׁים] פַּרְסָה, וְהָיָה קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הָלַךְ מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים (פַּרְסָה) [יוֹם] לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים".
וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שְׁחִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים, לַח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה.
רמז קפד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ. אֵלּוּ שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן לֹא בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא בַּמְּדִינָה, בַּעַל גָּרָב וַחֲזָזִית. וְגָרָב לֹא, וְהָכְתִיב גָּרָב בְּאוֹרַיְיתָא, וַחֲזָזִית לֹא, וְהָכְתִיב חֲזָזִית בְּאוֹרַיְיתָא, דְּתַנְיָא, גָּרָב, זֶה הַחֶרֶס, יַלֶּפֶת, זוֹ חֲזָזִית הַמִּצְרִית, דַּאֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ יַלֶּפֶת, שֶׁמְּלַפֶּפֶת וְהוֹלֶכֶת עַד יוֹם הַמִּיתָה. בִּשְׁלָמָא חֲזָזִית אֲחֲזָזִית לָא קַשְׁיָא, כָּאן בַּחֲזָזִית מִצְרִית כָּאן בַּחֲזָזִית דְעָלְמָא, אֶלָּא גָּרָב אֲגָרָב קַשְׁיָא. גָּרָב אֲגָרָב לָא קַשְׁיָא, הָא בְּלַח הָא בְּיָבֵשׁ, לַח מִתְּסֵי, יָבֵשׁ לָא מִתְּסֵי. וְהָכְתִיב, (דברים כח, כז) "יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין מִצְרַיִם וְגוֹ' וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס", מִדִּכְתִּיב וּבֶחָרֶס, הֲוֵי גָּרָב לַח, וְקָאָמַר (שם) "אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא". אֶלָּא תְּלָתָא גַוְונֵי הֲווּ, דִּקְרָא, יָבֵשׁ בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, [מַתְנִיתִין לַח מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים], דְּמִצְרַיִם לַח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים, דַּאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שְׁחִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכוּ'.
פסוק יא וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין. כָּל מַכָּה וּמַכָּה הָיוּ מוֹסִיפִין, הִנִּיחוּ יְדֵיהֶם לְחֵיקָם וְהוֹצִיאוּם מְצֹרַעַת כַּשֶּׁלֶג, וְלֹא נִתְרַפְּאוּ עַד יוֹם מוֹתָן. וְכֵן כָּל מַכָּה וּמַכָּה הָיוּ מוֹסִיפִין (עַד יוֹם מוֹתָן, וְכֵן כָּל מַכָּה וּמַכָּה הָיוּ מוֹסִיפִין מַכָּה), עַד שְׁחִין, דִּכְתִיב וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים.
פסוק טז רמז קפה וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת וְגוֹ'. הוּא נִשְׁתַּיֵּר מִכָּל הַבְּכוֹרוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "מִבְּכֹר פַּרְעֹה", בָּא הַכָּתוּב לְלַמֵּד עַל פַּרְעֹה שֶׁהוּא בְּכוֹר, אוֹ לֹא בָּא לְלַמֵּד אֶלָּא עַל בְּנוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (שם) "הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ" הֲרֵי בְּנוֹ אָמוּר, הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִבְּכֹר פַּרְעֹה", בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל פַּרְעֹה שֶׁהוּא בְּכוֹר וְנִשְׁתַּיֵּר מִכָּל הַבְּכוֹרוֹת. וּבַעַל צְפוֹן נִשְׁתַּיֵּר מִכָּל הַיִּרְאוֹת, כְּדֵי לְפַתּוֹת לִבָּן שֶׁל מִצְרִיִים, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר "מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם".
פסוק יח כֵּיצַד הָיָה הַבָּרָד יוֹרֵד. רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי, אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר, כַּחִלָּזוֹן הַזֶּה הָיָה יוֹרֵד וּמְקַצֵּץ אֶת הָאִילָנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, מז) "יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם". וְחָד אֲמַר, כַּחֲנָמַל הַזֶּה הָיָה יוֹרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל".
הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר. שָׂרַט לוֹ שְׂרִיטָה אַחַת עַל הַכֹּתֶל. אָמַר לוֹ, לְמָחָר כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַשֶּׁמֶשׁ לְכָאן אֲנִי מוֹרִיד בָּרָד עָלֶיךָ. אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ. כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה אֲבָל עָתִיד לִהְיוֹת, אֵימָתַי הוּא מְתֻקָּן, לְסַנְחֵרִיב, דִּבְרֵי רַבִּי סִימוֹן, רַבִּי חֲנַנְיָה אוֹמֵר, לְמַכַּת גּוֹג וּמָגוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר "וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ".
פסוק יט שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, בְּכָל הַמַּכּוֹת לֹא אָמַר פַּרְעֹה ה' הַצַּדִּיק אֶלָּא בְּמַכַּת הַבָּרָד בִּלְבָד, לָמָּה, שֶׁאָדָם כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהִלָּחֵם עִם חֲבֵרוֹ וְנִצַּח אוֹתוֹ, פִּתְאוֹם הוּא בָא עָלָיו וְהוֹרְגוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְפַרְעֹה, וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר, (להלן פסוק כז) "ה' הַצַּדִּיק".
פסוק כ רמז קפו הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה'. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, הַטּוֹב שֶׁבַּנְּחָשִׁים רְצוֹץ אֶת מֹחוֹ, כְּתִיב (להלן יד, ז) "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב", מֵהֵיכָן הָיוּ, וְאִם תֹּאמַר מִשֶּׁל מִצְרַיִם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (לעיל ט, ו) "וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם, וְאִם תֹּאמַר מִשֶּׁל פַּרְעֹה הָיוּ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ", וְאִם תֹּאמַר מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל הָיוּ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (להלן י, כו) "וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ", מִשֶּׁל מִי הָיוּ, מֵהַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה', נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁמֵּהֶן הָיָה תַּקָּלָה לְיִשְׂרָאֵל.
פסוק כג וַה' נָתַן קֹלֹת. בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּקוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת".
וַה' וְכָל סַנְקְלִיטִין שֶׁלּוֹ, גָּזְרוּ שֶׁיֵּרֵד הַבָּרָד.
וַיַּמְטֵר ה'. בִּתְחִלָּה מָטָר, וּכְשֶׁיָּרַד נַעֲשָׂה בָּרָד, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּמְטֵר ה' בָּרָד, לָמָּה, שֶׁאֵין הָרָעָה דָּרָה אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַמָּטָר הָיָה יוֹרֵד, וְהָיָה הָרוּחַ נִכְנָס בּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בָּרָד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמח, ח) "רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ".
(כָּתוּב בְּרֶמֶז ת"פ).
פסוק כד וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר, צְלוֹחִית מְלֵאָה אֵשׁ וּמֵאַחֲרֶיהָ בָרָד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, צְלוֹחִית שֶׁל בָּרָד מְלֵאָה אֵשׁ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר, אֵשׁ וּבָרָד פְּתוּכִין זֶה בָּזֶה. אָמַר רַבִּי חָנָן, טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, כְּהָדָא פְרַטְתָּא דְרִמּוֹנָא דְּחַרְצְנָתֵיהּ מִתַּחֲמֵי מִלְּגָיו. טַעְמָא דְּרַבִּי נְחֶמְיָה, כְּהָדָא אִשָּׁתָא (דקַנְדִילָא, שֶׁזָּגָיו נִרְאִים מִחוּץ), דֶּמַיָא וּמִשְׁחָא מְעֹרָבִין כְּחָדָא וְהִיא דָּלְקָא גַּבֵּיהוֹן. וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן, מִתְקָהֵא לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתֵיהּ. אָמַר רַב אָחָא, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי לִגְיוֹנוֹת קָשִׁים, וְהָיוּ נִלְחָמִין זֶה בָּזֶה, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעָה מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְהָלְכוּ וְעָשׂוּ מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, כָּךְ אֵשׁ וּבָרָד רְכוּבִים (צריך לומר דְּבוּבִים) זֶה בָּזֶה, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעָה מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְהָלְכוּ וְעָשׂוּ מִלְחַמְתּוֹ לַעֲשׂוֹת נֵס בְּתוֹךְ נֵס, הָדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב כה, ב) "הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו". אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִכְפַר חֲנִין, "הַמְשֵׁל", זֶה מִיכָאֵל, "וָפַחַד", זֶה גַּבְרִיאֵל, לֹא זֶה מַזִּיק אֶת זֶה וְלֹא זֶה מַזִּיק אֶת זֶה. תָּנָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. הָרָקִיעַ שֶׁל מַיִם, וְהַכּוֹכָבִים שֶׁל אֵשׁ, וְהֵן דָּרִים זֶה עִם זֶה וְאֵינָן מַזִּיקִין זֶה אֶת זֶה. [הָרָקִיעַ שֶׁל מַיִם, וְמַלְאָךְ שֶׁל אֵשׁ, וְהֵם דָּרִים זֶה עִם זֶה]. אָמַר רַב אָבִין, לֹא סוֹף דָּבָר בֵּין מַלְאָךְ לְמַלְאָךְ, אֶלָּא אֲפִלּוּ מַלְאָךְ עַצְמוֹ, חֶצְיוֹ אֵשׁ וְחֶצְיוֹ מַיִם, וְהוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בּוֹ, דִּכְתִיב "וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִיָּמֶיהָ לֹא רָאֲתָה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה, וְלֹא מַזָּל חָמִי מַה דְּקַדְמוֹי. אָמַר רַבִּי [לֵוִי], כֻּלְּהוֹן סָלְקִין כְּהֲדֵין דִּסָלְקִין בְּסֻלָּמָא, הָפוּךְ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (איוב כה, ב) "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו".
פסוק כה-לג וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה. מַהוּ כִּי אֲפִילֹת. פְּלָאִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לְקוּשׁוֹת הָיוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי פִּנְחָס, וַהֲלֹא כְּתִיב וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, וְאַתְּ אַמְרֵת בִּשְׁבִיל שֶׁהָיוּ קְטַנּוֹת לֹא נֻכּוּ, אֶלָּא פְּלָאִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם.
פסוק כז ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים. הִצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין, וּמַה שָּׂכָר נָטַל עַל כָּךְ, שֶׁנִּתַּן לָהֶם מְקוֹם קְבוּרָה שֶׁנֶּאֱמַר (להלן טו, יב) "נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ".
הָרְשָׁעִים אֵינָן מְרַנְּנִין עַד שֶׁהוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶם מַכּוֹת, [אֲבָל הַצַּדִּיקִים אֵינָן כֵּן], לְכָךְ נֶאֱמַר (תהלים לג, א) "רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה'", שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנוּ", "רַנְּנוּ צַדִּיקִים ה'" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בַּה', בִּזְמַן שֶׁהֵן רוֹאִין אוֹתוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (להלן יד, לא) "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה", הִתְחִילוּ מְרַנְּנִין (להלן טו, א) "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה".
כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה תְּפִלָּה קַלָּה לֹא הָיָה בְּמִצְרַיִם, דִּבּוּר חָמוּר לֹא כָּל שֶׁכֵּן, וּמַה שֶּׁכָּתוּב (להלן יב, א) ["וַיֹּאמֶר] ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם", חוּץ לַכְּרַךְ.
שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ. הָרוֹאֶה אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן הוֹדָאָה וְשֶׁבַח לַמָּקוֹם. מַאי אֶלְגָּבִישׁ. תָּנָא, שֶׁעָמְדוּ עַל גַּב אִישׁ וְיָרְדוּ [עַל גַּב אִישׁ]. עָמְדוּ עַל גַּב אִישׁ, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ג) "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד", וּכְתִיב וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה, וְיָרְדוּ עַל גַּב אִישׁ, זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר ["אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ", וּכְתִיב] (יהושע י, יא) "וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי (בְּנֵי) יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם".
וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד. וְהֵיכָן שָׁרוּי. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, נִתְלָה בָּאֲוִיר עַד שֶׁיָּבֹא גּוֹג וּמָגוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר "וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ".
פסוק לד (לעיל ח, יא) "וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה". כָּךְ הָרְשָׁעִים, כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁהַצָּרָה בָּאָה עֲלֵיהֶן הֵן מַכְנִיעִין עַצְמָן, כְּשֶׁהַצָּרָה הוֹלֶכֶת וְרוֹאִין אֶת הָרְוָחָה, חוֹזְרִין לְמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹסִיפִין וְחוֹטְאִין, אֲבָל יִשְׂרָאֵל (איכה ד, כב) "תָּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ", וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְנִיסָן לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קז, ב ג) "יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם".